ביאור שטיינזלץ על תהילים ע

עדין שטיינזלץ

🔗 שתף
פסוק א:
לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד לְהַזְכִּיר, להעלות את קיומו של דוד לזיכרון לפני ה'.
פסוק ב:
אֱלֹהִים, מהר לְהַצִּילֵנִי; ה', לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, מהר נא.
פסוק ג:
יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, יתביישו מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ, ינוסו ויירתעו אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי.
פסוק ד:
יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב שהוא בָּשְׁתָּם, יחזרו על עקבותיהם מבוישים, אותם הָאֹמְרִים על מפלתי: "הֶאָח, הֶאָח! ".
פסוק ה:
וכנגדם – יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ; וְיֹאמְרוּ תָמִיד "יִגְדַּל אֱלֹהִים", אלה שהם אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ.
פסוק ו:
בסיכום חוזר המשורר אל עצמו: וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן. אֱלֹהִים, חוּשָׁה לִּי, מהר, כי אני זקוק לעזרה מידית, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה', אַל תְּאַחַר להצילני מצרותי.

תהילים ע

א לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר׃ ב א-להים לְהַצִּילֵ֑נִי ה' לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָֽׁה׃ ג יֵבֹ֣שׁוּ וְיַחְפְּרוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃ ד יָ֭שׁוּבוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָ֝אֹמְרִ֗ים הֶ֘אָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃ ה יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ ׀ בְּךָ֗ כָּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל א-להים אֹ֝הֲבֵ֗י יְשׁוּעָתֶֽךָ׃ ו וַאֲנִ֤י ׀ עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ א-להים חֽוּשָׁ֫ה־לִּ֥י עֶזְרִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה ה' אַל־תְּאַחַֽר׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק