פסוק א:לַמְנַצֵּחַ עַל נְגִינַת, כנראה שמו של שיר או כלי נגינה, לְדָוִד.
פסוק ב:שִׁמְעָה, אֱלֹהִים, את רִנָּתִי, שירתי ותפילתי, הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי, שבה אני רוצה לשבחך ולבקש ברכה נוספת.
פסוק ג:ייתכן שהמזמור חובר בעת אחד ממסעי הצבא שבהם הרחיק דוד מן הארץ. מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי, כשלבי מתעלף, מרגיש חלש. כאשר אני נתקל בְּצוּר יָרוּם, בסלע גבוה מִמֶּנִּי, באויב חזק המתנשא מעלי, תַנְחֵנִי לגשת אליו ולכבשו.
פסוק ד:כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי, היית לי מִגְדַּל עֹז, מצודה מבוצרת מִפְּנֵי אוֹיֵב.
פסוק ה:אָגוּרָה, אני מבקש לגור בְאָהָלְךָ לעוֹלָמִים, אֶחֱסֶה תמיד בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ. סֶּלָה.
פסוק ו:כִּי, אכן אַתָּה, אֱלֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי שנדרתי לפניך אם תעזרני במלחמה, ונָתַתָּ את יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ. מסרת ליראי שמך את הנחלה המגיעה להם – את הערים שהאויב כבש מהם.
פסוק ז:ובקשה: יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ, על ימי תּוֹסִיף, שְׁנוֹתָיו, שנות מלכותי יתרבו כְּמוֹ דֹר וָדֹר, דורות רבים.
פסוק ח:יֵשֵׁב המלך עד עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים. חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן, מַנה, צווה עליהם שיִנְצְרֻהוּ, ישמרוהו, או: החסד והאמת יהיו מנת חלקו.
פסוק ט:כֵּן, כך אֲזַמְּרָה לשִׁמְךָ לָעַד, לְעת שַׁלְּמִי נְדָרַי, בזמן שאני משלם את נדרַי יוֹם יוֹם, כתודה על כל מה שעשית אתי.