א לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃ ב אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃ ג בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃ ד גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃ ה דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃ ו הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃ ז זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃ ח חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃ ט טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃ י יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃ יא כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב׃ יב לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃ יג מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃ יד נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃ טו ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃ טז עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃ יז פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃ יח צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃ יט קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ כ רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה׃ כא שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃ כב תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃ כג פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
לדוד בשנותו את טעמו - טעמו לבו ושכלו ודעתו, כמו: משיבי טעם, ואכיש היו לו שני שמות וכמוהו רבים.
פסוק ב:
אברכה - בכל עת בהיותו במרחב, או בצר או בטעמו או בשנותו אותו.
פסוק ג:
בה' - בו אתהלל עד שישמעו ענוים תהלתי וישמחו.
פסוק ד:
גדלו - כאילו ידבר עמהם ובקש מהם שיעזרוהו לגדל את השם.
פסוק ה:
דרשתי - ספר להם שדרש השם בצר לו וענהו.
פסוק ו:
הביטו - טעם אליו זה שהזכיר אחרי כן עני קרא וכמוהו: אראנו ולא עתה והוא דרך כוכב מיעקב.
פסוק ו:
ונהרו - יאורו פניהם הפך אל יחפרו מגזרת המנהרות ובתרגום: ונהורא עמיה שריה.
פסוק ו:
ויש אומרים: מגזרת ונהרו אליו - מגזרת נהר.
פסוק ז:
זה, שמע - עבר, כמו: כאשר אהב, בעבור היותו באתנחתא.
פסוק ח:
חונה - בעבור שסבבוהו עבדי אכיש והשם שלח מלאך להצילו, על דרך: ישלח מלאכו לפניך.
פסוק ח:
וטעם סביב – שטעם מלאך שם המין, כמו: ויהי לי שור וחמור. והנה הטעם מלאכים רבים ככתוב בדברי אלישע ואע"פ שאינם נראים במראה העין, הם נודעים בלב באמת.
פסוק ט:
טעמו - מגזרת טעמו, זה הוא מראה הלב.
פסוק ט:
וראו - מראה העין.
פסוק י:
יראו - א"ר משה: היה ראוי להיות יראו כמו קראו רק בא משונה בעבור שלא תתערב עם יראו צדיקים וטעם קדושיו הם העוזבים תאות העולם ועסקיו וטעם יראו שלא תיראו שיבוא להם נזק, או מחסור אפילו מכחם.
פסוק יא:
כפירים - יש אומרים: הכופרים בעיקר. והנכון בעיני: שהם בני האדם הדומים לכפירים לטרוף ברוב אכלם, הנה רשו ורעבו.
פסוק יא:
ודורשי ה' - שלא יבקשו לחם רק מהשם לבדו. ויש אומרים: כי כאשר תפשוהו אנשי אכיש הרעיבוהו ובעמדו לפני אכיש היה רעב והשם בחסדו עזרו, כדרך אליהו.
פסוק יב:
לכו - הזכיר בנים, שהם צריכים לימוד.
פסוק יג:
ומי - תאות הכל לחיות שנים רבות, על כן אוהב ימים ארוכים כמו אנשי מדות אנשי לבב והנה הטעם ימים ידועים, כימי פלוני שחיה ככה.
פסוק יד:
נצור - אמר לקדושים היראה בלב, כי מעלתם גבוהה להשמר בלשון ובמעשה.
פסוק טו:
סור מרע - מצות לא תעשה ועשה טוב מצות עשה.
פסוק טו:
בקש שלום - כי אין משפט הבנים לבקש שררה ולהתגבר זה על זה.
פסוק טז:
עיני - הזכיר העינים והאזנים הסתר והגלוי.
פסוק יז:
פני - חרון אף שיראה בפנים, כמו: ופניה לא היו לה.
פסוק יח:
צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.
פסוק יט:
לנשברי לב - הם ששבו מדרכם הרעה.
פסוק כ:
רבות - הטעם אם תראו צדיק שבאו עליו רעות אל יואש, כי השם יצילנו מכולם.
פסוק כא:
שומר - והטעם שאפילו על אבריו שום נזק גדול לא יהיה. והזכיר העצמות, בעבור שהם מוסדות הגוף.
פסוק כב:
תמותת - רעה אחת מיד תמותת הרשע, כנגד רבות רעות צדיק.
פסוק כג:
פודה, ולא יאשמו - כמו: ושונאי צדיק יאשמו וכמוהם: תאשם שמרון.