פסוק יד:אַרְבֶּה לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זוֹרְעֵי חִטִּין וּשְׂעוֹרִים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן אַרְבֶּה וְאָכְלוּ כָּל מַה שֶּׁזָּרְעוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֵּיוָן שֶׁבָּא אַרְבֶּה, שָׂמְחוּ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ, נְקַבֵּץ וְנִשְׁלֹק מֵהֶן, נְמַלֵּא מֵהֶן חָבִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְשָׁעִים, בַּמַּכָּה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם אַתֶּם הֱיִיתֶם שְׂמֵחִין. מִיָּד וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה, לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם. אֲפִלּוּ מַה שֶּׁבַּקְּדֵרוֹת וּבֶחָבִיּוֹת מְלוּחִין, פָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶן.
פסוק כא:וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחֲשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ (תהלים קה, כח). חֹשֶׁךְ שֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים, קָשֶׁה הָיָה. לָמָּה? עַל שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מָרוּת דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָכִים: הַמִּצְרִים רְאוּיִין לִלְקוֹת בַּחֹשֶׁךְ. מִיָּד הִסְכִּימוּ כֻּלָּן כְּאַחַת וְלֹא הִמְרוּ אֶת דְּבָרוֹ. שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחֲשִׁךְ, אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ נָתַן בּוֹ מַמָּשׁ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עָלָיו עַבְדּוֹ. אָמַר לְאֶחָד: לֵךְ וְהַכֵּהוּ חֲמִשִּׁים מַגְלְבִין. וְהָלַךְ וְהִכָּהוּ מֵאָה, וְהוֹסִיף לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שָׁלַח חֹשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִים. וְנִתּוֹסַף הַחֹשֶׁךְ מִשֶּׁלּוֹ. הֱוֵי, שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחֲשִׁךְ.
פסוק כא:נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ. מֵהֵיכָן הָיָה אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ? רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵחֹשֶׁךְ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ (תהלים יח, יב). רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מֵחֹשֶׁךְ גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ עֵפְתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל (איוב י, כב).
פסוק כא:אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת שָׁמַעְנוּ שֶׁאָדָם מַשְׁמִיעַ תַּלְמוּדוֹ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ (משלי כב, כא). וְכֵן שְׁלֹמֹה אָמַר: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ' (קהלת יב, יג). וְכָאן: צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים. כֵּיוָן שֶׁאָדָם נָטָה לְצִלָּהּ שֶׁל מִיתָה, הוּא סוֹדֵר תַּלְמוּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים. רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא אָמַר: כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהִסְתַּלֵּק, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים. הֱוֵי, אֶרֶץ עֵפְתָה כְּמוֹ אֹפֶל,
פסוק כא:וַי לוֹ לְבַיִת שֶׁחַלּוֹנוֹ פְּתוּחָה לְתוֹךְ חֹשֶׁךְ. וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל, אוֹר שֶׁלָּה מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים, בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה, הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים (יחזקאל לא, טו). רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר: בַּמֶּה הָרְשָׁעִים מִתְכַּסִּים בְּגֵיהִנָּם? בַּחֹשֶׁךְ. חִזְקִיָּה בֶּן רַבִּי אָמַר: הַגִּגִּית הַזּוֹ בַּמֶּה מְכַסִּין אוֹתָהּ? בִּכְלִי חֶרֶשׂ מִנָּהּ וּבָהּ. כְּשֵׁם שֶׁהִיא שֶׁל חֶרֶס, כָּךְ מְכַסִּין אוֹתָהּ בִּכְלִי חֶרֶס. כָּךְ הָרְשָׁעִים, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם (ישעיה כט, טו). לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַסֶּה עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּהוֹם שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם (בראשית א, ב). זֶה גֵּיהִנָּם. הֱוֵי, חֹשֶׁךְ שֶׁהֵבִיא עַל הַמִּצְרִים מִתּוֹךְ גֵּיהִנָּם הָיָה. וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כַּמָּה הָיָה אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עָבֶה כְּדִינָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.
פסוק כב:חֹשֶׁךְ לָמָּה? יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים, וְהוּא חוֹקֵר לֵב וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת. לְפִי שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל פּוֹשְׁעִין שֶׁהָיָה לָהֶם פַּטְרוֹנִין מִן הַמִּצְרִים, וְהָיָה לָהֶם שָׁם כָּבוֹד וָעֹשֶׁר וְלֹא הָיוּ רוֹצִין לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶן מַכָּה בְּפַרְהֶסְיָא וְיָמוּתוּ, יֹאמְרוּ הַמִּצְרִים, כְּשֵׁם שֶׁעָבַר עָלֵינוּ, כָּךְ עָבַר עֲלֵיהֶן. לְפִיכָךְ הֵבִיא עַל הַמִּצְרִים אֶת הַחֹשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. וּכְתִיב: וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל הָיָה. הָיָה מִצְרִי עוֹמֵד, אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב, יוֹשֵׁב, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד. רָבוּץ, לֹא הָיָה יָכוֹל לִזְקֹף. הַמַּכּוֹת הָאֵלּוּ, שְׁלֹשָׁה עַל יְדֵי אַהֲרֹן, וּשְׁלֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וּשְׁלֹשָׁה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַת עַל יְדֵי כֻּלָּן. דָּם צְפַרְדֵּעַ וְכִנִּים שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ, עַל יְדֵי אַהֲרֹן. בָּרָד אַרְבֶּה חֹשֶׁךְ שֶׁהֵן בָּאֲוִיר, עַל יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁכָּךְ שָׁלַט מֹשֶׁה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. עָרוֹב דֶּבֶר מַכַּת בְּכוֹרוֹת, עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּשְׁחִין עַל יְדֵי כֻּלָּן.
פסוק כב:וּבִשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם. וְהָיָה יִשְׂרָאֵל נִכְנָס לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין מֵהֶן כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלוֹת. אִם הָיוּ אוֹמְרִים אֵין לָנוּ לְהַשְׁאִיל, הָיָה מֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
פסוק כב:וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמַיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ הָיוּ. כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים מִי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּבִקֵּשׁ לַעֲמֹד, עוֹמֵד. וְהָעוֹמֵד שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב, יוֹשֵׁב. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, כָּל מִי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד. וְהָעוֹמֵד אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב. וּמִי שֶׁהוּא רָבוּץ, לֹא הָיָה יָכוֹל לִזְקֹף. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן כְּתִיב: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֲרֵי שִׁשָּׁה.
פסוק כג:וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, וְהָיָה מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל וּמַרְאֶה לָהֶן כָּל כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלוֹת וְכָל טוּב מִצְרַיִם, וּמַה שֶּׁבַּתֵּבוֹת וּבֶחָבִיּוֹת וּבַמַּטְמוֹנִיּוֹת הָיָה מַרְאֶה לָהֶן. וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין וְנוֹתְנִין לָהֶן בְּעַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי לְךָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כְּלִי כָּךְ וְכָךְ. הֱוֵי, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה.