"בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי"
פרקנו משולב בקובץ הנבואות האחרון של ספר יחזקאל העוסק בעיקר בענייני המקדש השלישי. יחזקאל נלקח בנבואה מבבל לסיור בירושלים ובמקדש. הנבואות עוסקות בעיקר בירושלים של מעלה שעדיין לא ירדה אל עולם המעשה, לא בימי יחזקאל ולא לצערנו, עד ימינו אנו. מספר מצומצם של פסוקים עוסק בנעשה בירושלים החרבה מבחינה רוחנית, עוד קודם לחורבן הפיזי.
הנביא מנבא על חזרת השכינה ועל החורבן הצפוי. פסוקים אלה כוללים גם מעין סיכום של כל הנבואות המתארות את גילוי השכינה ומעשי מרכבה המופיעות בספר.
וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ (חזרת השכינה בע"ה לבית השלישי). וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר (שלב ב' של הסתלקות השכינה "עשרה מסעות" מבית ראשון כמתואר בפרק י') וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶל נְהַר כְּבָר (שלב א' של הסתלקות השכינה מבית ראשון כמתואר בפרק א') וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי... וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וַתְּבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד יְקֹוָק הַבָּיִת (השלישי, השוו למלכים א ו-ט)... בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי:... וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם (בבית שלישי)
(יחזקאל מג ב-ט)
ננסה לבאר את דברי הביקורת:
"בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם".
במאמרינו לספר מלכים הסברנו את חידושו של שלמה המלך כי בית המקדש איננו רק אולם, היכל ודביר, אלא הוא כולל גם את כל קריית הממשלה, בבחינת: "קִרְיַת מֶלֶךְ רָב: אֱלֹקים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב". אם קריית הממשלה היא חלק בלתי נפרד מהמקדש, אזי אין מקום במדינת היהודים לחלוקה בין "דת" ו"מדינה".
אי הפרדה זו באה לידי ביטוי בקיר המשותף של בית המלך והיכל ד'. אין מניעה בכך כל עוד שהמלכים צדיקים, מפני שגם כסא מלכותם מבטא את הופעת מלכות ד' בעולם. לפיכך, גם אין בעיה בכך שאין הפרדה בין הספים והמזוזות של שני הבתים.
תנאי להחזרת השכינה הוא הענשתם וביעור מעשיהם המושחתים של מלכי יהודה שאחרי יאשיהו, (במיוחד יהויקים ויהויכין שהרשיעו לעשות). או אז, תחזור השכינה ותשכון בתוכה של ירושלים כאשר דיברת.
באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גליון תצווה תשע"א