זאת תורת הבית
בפרקנו מתנבא יחזקאל על בית המקדש העתידי. ככלל נבואות אלו אינן ברורות כל צרכן, ולעתים עומדות הן לכאורה בניגוד לדברי התורה. "אמר רבי יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלי הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרים דברי תורה. מה עשה? העלו לו שלוש מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשן"(שבת יג:). בכמה מהשאלות הללו דנה הגמרא בסוגיא במסכת מנחות (מה.). לסתירות אחדות מצאו יישוב, ועל אחרות אמרו "פרשה זו אליהו עתיד לדרשה"; ופירש רש"י: "דעד (=שעד) שיבוא אליהו ויפרשנה לנו, אין אנו יודעים לפרשה".
מעבר לסתירות שבין דברי הנביא למצוות התורה, גם הנבואה כשלעצמה אינה ברורה כל צורכה וקשה להבנה. מפרשים רבים ציינו זאת בפירושם. רש"י כתב: "ואני לא יכולתי להבין בשלושה המקראות הללו כלל... ולא ידעתי להבין בו (ואני לא היה לי רב ולא עוזר בכל העניין הזה אלא כמו שהראוני מן השמים)."(רש"י יחזקאל מב ג); וכן בפירוש ר' ישעיהו מטארני: "מידות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם שיוכל לעמוד על אמיתתם"; המלבי"ם מסיים את הקדמתו ליחזקאל בחרוזים, ובין השאר כתב על תבנית המקדש: "אבל סתומים וחתומים הדברים הרשומים, והפירושים קשים והביאורים זרים מפשטות הדברים, ובלתי משולבים בדברי הכתובים... חידה היא ואין פותר, כי בינת נבונים תסתתר"; והרד"ק כתב: "כי המידות האלה אשר בבניין זו אינן מבוררות אצלנו ומה שמפרש אדם בהם לפי סברה אין לסמוך עליהם"(יחזקאל מ יג).
יחזקאל מפרט מאוד את צורת הבית ותכניותיו ומוסיף "וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם"(יחזקאל מ יא), ומסביר רש"י: " 'וישמרו' - ילמדו ענייני המידות מפיך, שידעו לעשותם לעת קץ". נראה שאי הבהירות שבדבריו היא אחת הסיבות לכך שבית שני לא נבנה לפי תכניתו של יחזקאל, למרות שעברו רק כחמישים שנה מנבואת יחזקאל עד תחילת בניין בית שני (וראה דעת מקרא בהקדמה ליחזקאל עמ' 5 הערה 2). וכך כתב הרמב"ם "בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים. וכן בניין העתיד להבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל - אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל"(משנה תורה הל' בית הבחירה א ד).
גם מסכת מידות שבמשנה מתארת את בית שני כהווייתו, ואינה מעתיקה את צורת הבית שבנבואת יחזקאל. וכך כתב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה בעניין מסכת מידות: "ואין בו ענין אחר אלא סיפור. שהוא זוכר מידת המקדש וצורתו ובניינו וכל עניינו. והתועלת שיש בעניין ההוא כי כשיבנה במהרה בימינו יש לשמור ולעשות התבנית ההיא והערך ההוא [=היחס בין המידות] מפני שהוא ברוח הקודש. כמו שאמר 'הכל בכתב מיד י-הוה עלי השכיל'(דברי הימים א כח יט, דברי דוד לשלמה)".
וכן כתב התוספות יום טוב בפתיחה למסכת מידות: "וכן אנחנו, כשנזכה לבנות בנין העתיד, יגלה הקב"ה עינינו, ומלאה הארץ דעה את ה' ולהבין הסתום בדברי יחזקאל, ונבנהו. אבל מ"מ צריך לסיפור בניין השני שכן רוב עיקרי הבניין מיוסדים בתבנית ה' אשר השכיל לדוד ולא ימוט. אלא מה שיזכנו הא-ל יתברך לדרוש עוד מן המקראות, מצורף לזה שע"י הסיפור הזה של הבית השני אנו יכולים לדרוש ולהבין בבנינא דיחזקאל (=הבניין של יחזקאל). ואילו לא היה הסיפור [זה בית שני] נכתב בספר [במסכת מידות] לא מצאנו ידינו ורגלנו באותו הבניין העתיד שייבנה במהרה בימינו".
וכך משולב בית המקדש של דוד ושלמה מספר מלבים בתבניות הבית השני ממסכת מידות ובהבנת תורת הבית השלישי שבספר יחזקאל.