פסוק א:ויוליכני. חזר והכניסני לשער הקדים וראיתי הכבוד יורד לעזרה:
פסוק ג:וכמראה המראה. תשע מראות כתובין במקרא זה ומתוכן היו רואין הנביאים חוץ ממשה רבינו שהיה רואה מתוך מראה אחת לפיכך איספקלריא שלו מאירה ורואה ממש וזהו שייסד הפייט (שם בסילוק) מחזות המצוחצחות בתשע מחזות:
פסוק ג:בבואי לשחת את העיר. בפרשת והתוית תיו (לעיל ט') שנאמר שם קרבו פקודות העיר ושם פירש את דוגמת מרכבה:
פסוק ו:מדבר אלי. מתמלל עמי כבוד הוא לומר כלפי מעלה מדבר כמו מתדבר כלומר בינו לבין כבודו מדבר והקול בא אלי:
פסוק ז:ובפגרי מלכיהם. שהיו בתיהם סמוכין (לבית הקברות) כמו שמצינו במלכים בשלמה ובעתליהו ופעמים שהיו קוברין אותם בגו ביתם כמו שהוא מפורש ואמר בתתם ספם את ספי, מצאתי:
פסוק ח:ואכל. כמו ואכלה וכליתי:
פסוק ט:עתה. על כרחם ירחקו את זנותם שהבדלתי לי היקף גבול גדול סביב:
פסוק י:אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם. בהראותי למו חסדי שאיני מואסם בעונם, מצאתי:
פסוק י:ומדדו את תכנית. ומדדו על ידיך שאתה מורה את תוכן חשבון הבנין:
פסוק יא:ואם נכלמו. שיתביישו ויכבשו פניהם מכל אשר עשו אז הודע אותם את מה שאני עתיד לעשות להם:
פסוק יא:צורת הבית. וגבול הבנין היאך הוא מלפניו ועד אחריו סדורים לארבע רוחותיו:
פסוק יא:ותכונתו. חשבון תאיו ולשכותיו:
פסוק יא:וכל צורותיו. כרובים ותמורי' ואילי' ואילמים, מצאתי:
פסוק יא:וכל צורותיו בתרא. לא פורש:
פסוק יא:וישמרו. ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ, מצאתי, ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה לגאולת עולם אלא שגרם החטא שלא היתה תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן ויש אומרים בבבל נכשלו בנכריות:
פסוק יג:ואלה מדות המזבח. שמפרש למטה ארבע עשרה אורך בארבע עשרה רחב:
פסוק יג:באמות אמה אמה וטופח. באמה בת ששה שהיא אמה וטופח באמה בת חמשה:
פסוק יג:וחיק האמה. אבל היסוד שלא נמדד באמה של חול שהיא בת ה' חיק לשון חיקויו קביעות והיא היסוד האמה אמת חול ולא אמה וטופח שהיא אמה בת ששה וכן שנינו במנחות שהיסוד והסובב והקרנות נמדדין באמה בת חמשה:
פסוק יג:וחיק האמה. זה היסוד:
פסוק יג:ואמה רוחב. זה הסובב:
פסוק יג:וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד. אלו הקרנות זרת אחד מאמצעיתו מדדו זרת לכל רוח הרי אמה על אמה:
פסוק יג:וזה גב המזבח. ובאמה זו היה נמדד גב מזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע כך מפורש בעירובין ובמנחות (דף צז:) מפורש יותר לפי החשבון חיק האמה בגובהה עלה אמה ואמה רחב כנסה כניסת הסובב אמה בת חמשה אבל עלייתו ששנינו עלה ה' וכנס אמה אינו באמה בת חמשה:
פסוק יג:וגבולה אל שפתה. הקרנות בין לרחבן בין לגבהן באמה בת חמשה:
פסוק יד:ומחיק הארץ. מן היסוד מקרקע הארץ:
פסוק יד:עד העזרה התחתונה. עד גב מלבן הראשון:
פסוק יד:שתים אמות. ולא היה כן בבית עולמים ששם שנינו מביא מלבן של ל"ב על ל"ב וגובהו אמה וכאן גובהו שתים:
פסוק יד:ורחב אמה אחת. כשהניח מלבן השני עליו היה מלבן השני שלשים על שלשים נמצא כניסה לו סביב סביב רחב אמה והוא היסוד הרי עלה שתים וכנס אמה והוא היסוד י"ת עזרה מסמתא לשון רצפה שהיה ממלא את המלבן חלוקי אבנים מזפת וסיד וקוניא וממחה ושופך ומחליקו למעלה והרי הוא כמין רצפה:
פסוק יד:ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות. מגג מלבן התחתון עד גג מלבן שעליו ארבע אמות גובה:
פסוק יד:ורחב האמה. הוא כניסת הסובב עלה ארבעה וכנס אמה זהו סובב והתחתון קורא קטנה לפי שאין גובהו אלא שתי' והעליון גובהו ארבע:
פסוק טו:וההראל. הוא גובה גג המזבח מן הסובב ולמעלה ובבית עולמים לא היה אלא שלש וי"ת אף הוא ומדבח' ארבע אמין:
פסוק טז:והאריאל שתים עשרה אורך. מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו י"ב בי"ב:
פסוק טז:אל ארבעת רבעיו. שמאמצעיתו הוא מודד י"ב לכל רוח הרי כ"ד על כ"ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה ל"ב על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא ל' על ל' עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הלוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכה:
פסוק יז:והעזרה ארבע עשרה אורך. גג המזבח עם מקום הקרנות ועם מקום רגלי הכהנים כ"ח על כ"ח וי"ד האמורים כאן מאמצעיתו מודד כמו שמפורש על ארבעת רבעיה:
פסוק יז:והגבול סביב אותה. י"ת וגדנפא ורבותינו פרשוהו על הקרנות:
פסוק יז:חצי האמה. מאמצעיתו מודד נמצא אמה על אמה:
פסוק יז:והחיק לה אמה. זו כניסת היסוד:
פסוק יז:ומעלתהו פנות קדים. וכבש שעולים בו היה בדרום כדי שיהא העולה בו פונה למזרח שכל הפינות היו דרך ימין וכשאתה נותן הכבש בדרום העולה בו ופונה דרך ימין פונה למזרח:
פסוק יט:הכהנים הלוים. אשר משבט לוי:
פסוק יט:מזרע צדוק. לפי שהיה כ"ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו:
פסוק כ:על ארבע קרנותיו. של מזבח:
פסוק כ:פנות העזרה. גג המזבח:
פסוק כ:וכפרתהו. תקנח אותו מדרך חול שבו להכניסו בקדוש' להיותו ראוי לכפר עליו מזה ולהלן:
פסוק כא:במפקד הבית. ת"י באתר דחזי לביתא כלומ' במקום קדוש ולשון במפקד הבית מקום שהבית כלה כמו (מדבר לה) לא נפקד ממנו איש והוא פר המלואים כדרך שעשו במשכן ונשרף אותו פר ולא נאכל וכן דרשו רבותינו במנחו' מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה:
פסוק כב:תקריב שעיר עזים. זה לא היה במשכן ובמלואים של לעתיד לבא כך הם על פי הדבור:
פסוק כה:תמימים יעשו. לעולה:
פסוק כז:ורצאתי. לשון רצון: