פסוק ב:האירה. מלשון אורה:
פסוק ג:וכמראה וגו׳. כמראה שני כפ״י הדמיון יורה על דמיון גמור וכן כעם ככהן (ישעיה כד):
פסוק ה:ותשאני. ענין לקיחה וכן ובתים ונשאו (מיכה ב׳):
פסוק ז:כפות רגלי. כמו שיקרא שטחית היד כף כן יקרא שטחית הרגל:
פסוק ז:ובפגרי. כן יקרא גוף המת:
פסוק ז:במותם. כמו בבמותם והוא מלשון במה ומזבח:
פסוק ח:ספם. כן יקרא גם המפתן וכאשר יקראו המזוזות וכן וידיה על הסף (שופטים י״ט:כ״ז):
פסוק ח:ואכל. מלשון כליון והשחתה:
פסוק ט:ממני. ר״ל ממקום משכן שכינתי:
פסוק י:תכנית. מל׳ הכנה ומתוקן:
פסוק יג:וחיק. מל׳ חקוי וקביעות תהו היסוד כן ארז״ל (מנחות צז):
פסוק יג:וגבולה. הם הקרנות שהם בגבול המזבח ולתוספת ביאור אמר אל שפתה:
פסוק יג:זרת. היא חצי האמה וכן זרת ארכו (שמות כ״ח:ט״ז):
פסוק יג:גב. שטח הגובה וכן ותבני לך גב (לעיל יו):
פסוק יד:העזרה. דפוס בנין המזבח קורא בשם עזרה:
פסוק טו:וההראל. הוא כמו האריאל ובאה הה״א במקום האלף ונשמטה היו״ד וכן יקרא שם המזבח כמו והיתה לי כאריאל (ישעיהו כ״ט:ב׳) ונקרא כן ע״ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי:
פסוק טז:רבעיו. צדדיו וכן על ארבעת רבעיהם (לעיל א) והוא מל׳ רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש:
פסוק יז:ומעלתהו. הכבשים שהיו אל המזבח:
פסוק יז:פנות. מל׳ הפנה וסבוב:
פסוק כ:פנות. מל׳ פנה וזויות:
פסוק כ:וחטאת. ת״י ותדכי והוא ענין טהרה:
פסוק כ:וכפרתהו. הוא ענין קנוח ועש״ז יקרא המזרק כפור כי הכהן הזורק מקנח אצבעו מן הדם בשפת המזרק ובדרז״ל ובעי לכפורי ידי׳ בההוא גברא (גיטין נז):
פסוק כא:במפקד. ענין כליון וחסרון כמו ולא נפקד ממנו איש (מדבר ל״א):
פסוק כג:בכלותך. ענין השלמה וגמר:
פסוק כו:ומלאו ידיו. כן נקרא החנוך בלשון המקרא כמו ומלאת יד אהרן (שמות כ״ט:ט׳) וענין חנוך הוא התחלת הדבר במה שיעמוד בו לעולם:
פסוק כז:והלאה. ולהלן עד עולם:
פסוק כז:ורצאתי. מלשון רצון: