פסוק ג:עשיתני. עשיתי את עצמי :
פסוק ד:חחים. (למעלה י"ט ד') הכלי שתופשים בו הדג :
פסוק ד:דגת. מן והדגה אשר ביאור (שמות ז׳:י״ח), שם הקיבוץ :
פסוק ה:תאסף, תקבץ. עי' הבדלם (ישעיה י"א י"ב ולמעלה י"א י"ז) :
פסוק ו:משענת קנה, הקנה חלוש, קנה וסוף קמלו, קנה רצוץ :
פסוק ז:תרוץ. מבנין נפעל משורש רוך ורצץ : והעמדת י"מ מענין לא מעדו קרסולי, ואני פירשתי מענין עמידה כפשוטו :
פסוק ט:לשממה וחרבה. חורבה יפול יותר על הערים, והשממה על כלל הארץ, (וכמ"ש בפסוק י"ב, ולקמן ל' ז'), ושממה הוא יותר מן החורבה, וע"כ אמר (בפסוק י') לחרבות חורב שממה, ששממה מתאר את החורבה להגדיל ענינה, וכן לקמן (ל"ו ד') לחרבות השוממות :
פסוק יב:והפיצותי בגוים וזריתים בארצות, התבאר למעלה (י"ב ט"ו) :
פסוק יד:ושבתי, והשיבותי. ושבתי בקל היא השבת המדרגה והשיבותי בהפעיל, הוא לארצם. כמו שיסדתי כלל זה בירמיה (כ"ט י"ד, ל' ג') :
פסוק יד:מכורתם. כמו מגורותם, עי' למלעה (ט"ז ג') :
פסוק טו:הממלכות גוים, גוים הם קבוצים שא"ל מלך, כמ"ש (ישעיה א' ד') :
פסוק יט:ושלל שללה ובזו בזה. הרכוש שנשאר אחרי המלחמה נקרא שלל, ומה שבוזזים אנשי החול כ"א ביחוד נקרא בזה, כמ"ש (ישעיה ח' א'), למעלה (ז' כ"א, כ"ו י"ב), ולקמן (ל"ח י"ב י"ג, ל"ט י') :
פסוק כ:שכר לחילו, פעולתו. כבר בארתי בס' התו"ה (קדושים סי' ל') שיש הבדל בין שכר לפעולה, בשם פעולה ישקיף על העסק שפעל ועשה, ובשם שכר ישקיף העל הריוח, ושם שכר יפול גם אם פעל ע"י אמצעי, החיל והמשרתים, ושם פעולה היא ע"מ שפעל בעצמו בבלי אמצעי, ובשתי אלה השקפות תפס לשון שכר אצל החיל ולשון פעולה על אשר עבד בעצמו :