הנני נותן לנבוכדראצר את ארץ מצרים
לקראת סוף ימי בית ראשון התרחש באזורנו מאורע בעל חשיבות עולמית. האימפריה הגדולה של מצרים, ששלטה בכיפה במשך מאות שנים, קרסה ונפלה. ההגמוניה עברה לממלכות הצפון, בתחילה לאשור ולאחר מכן לבבל (וראה דעת מקרא). הרקע לנבואת יחזקאל בפרקנו הוא ניצחונו של נבוכדראצר השני, מלך בבל, על פרעה נכה השני בקרב על כרכמיש, "ובכך הושם קץ לשלטון המצרי הממשי באזורי ארץ ישראל וסוריה"(דעת מקרא יחזקאל עמ' רכה-רכו הערה 1. במסע מלחמה זה נהרג קודם לכן יאשיהו במגידו).
מאורע זה השפיע, ללא צל של ספק, על העולם כולו, והיה לשיחת היום. הוא גרר שפע של תגובות בכל אמצעי התקשורת. אנשי צבא, פוליטיקאים, סוציולוגים, פסיכולוגים וכלכלנים, ניתחו, פירשו, הסבירו והגו מלל על הסיבות למעבר ההגמוניה העולמית צפונה, וניבאו את הצפוי לעולם החדש שאחרי המהפך.
בפרקנו מנתח יחזקאל הנביא את ההתרחשות הגלובלית הענקית הזו בעיניים מיוחדות של איש אמונה, המביט על כל מה שקורה מבעד למשקפי האמונה בידיעה ש"כל פועל ה' למענהו"(משלי טז ד). נכון שאפשר לנתח כל אירוע ולהסבירו במישורים מדעיים שונים, אבל אלו רק הסברים טבעיים שמעל פני השטח; ברם המניע של תהליכים, מהפכים ומהפכות בחיי הפרט והכלל הוא השגחה א-להית, הבוחנת ומכוונת את כל ההסטוריה במגמה הרוחנית "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג ז).
[ הדברים אמורים לא רק גבי התפתחויות הסטוריות, אלא גם כלפי הטבע הסטטי. השמש נבראה לכאורה כדי להאיר את הארץ ולחמם אותה, אבל התורה מדגישה פן אחר: "ויאמר א-להים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאותו ולמועדים ולימים ושנים, והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ"(בראשית א יד-טו). את הפסוק הראשון פירש רש"י בעניינים רוחניים, ורק בפסוק השני כתב: "עוד זאת, ישמשו שיאירו לעולם". ובגמרא: "מפני מה אצבעותיו של אדם משופות כיתדות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו"(כתובות ה:) , ולא כדי שנוכל לכתוב / לאכול / לנהוג / להתלבש וכדומה (ועיין בית הלוי פרשת בא ד"ה "והגדת לבנך"). ]
כך מעיד הכתוב על אירועי דור הפלגה: "בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"(דברים לב ח), ופירש רש"י: " 'יצב גבולות עמים' – קיימם ולא איבדם בשביל 'מספר בני ישראל' " (שבעים אומות העולם כנגד מספר בני ישראל היורדים מצרימה).
על המלחמה הגדולה שבין עמון ומואב לבין סיחון דרשו חז"ל: "ליתי סיחון ליפוק ממואב וליתי ישראל וליפקו מסיחון, והיינו דאמר רב פפא: עמון ומואב טהרו בסיחון"(חולין ס:). מתברר שכל המלחמה הנוראה שבה ניצח סיחון את עמון ומואב, לא באה אלא כדי לאפשר לבני ישראל לרשת את ארצם, שהרי נאסר עליהם להילחם ישירות בעמון ומואב. האם חשב סיחון בשיאן של חגיגות ניצחונו על שתי הממלכות, על המטרה הא-להית של ניצחונותיו?! גם האירוע שהוא נושא פרקנו – ניצחון בבל על מצרים וסיום ההגמוניה הדרומית של העולם כולו – לא בא אלא "לסגור חשבון" רוחני של הקב"ה עם שני העמים הללו בעקבות יחסם לעם ישראל. יחזקאל מתייחס לשני הצדדים של המטבע, הן לתבוסת מצרים והן לניצחון בבל.
א. תבוסת מצרים: תבוסת מצרים באה כעונש על גאוותם, כפי שפורט במאמרים הקודמים לפרקנו; אבל יחזקאל מוסיף נימוק הקשור ישירות לעם ישראל: "וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה' יען היותם משענת קנה לבית ישראל"(יחזקאל כט ו). העוצמה המדומה של מצרים העבירה את ישראל על דתם ודעתם. במקום לבטוח בה' בטח העם בקנה הרצוץ, מצרים, בניגוד לאזהרות הנביאים (ראה ישעיהו לא א; ירמיהו ב יח-יט). יחזקאל אומר בפירוש שעונשה של מצרים, שתהיה ממלכה שפלה, בא לה כדי ש"לא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עוון בפנותם אחריהם, וידעו כי אני י-הוה"(יחזקאל כט טז).
ב. ניצחון בבל: נבוכדנצר וחיילי בבל תלו, מן הסתם, את הסיבה לניצחונם על מצרים בכוחם ובעוצם ידם. פרשנים צבאיים של אותה תקופה והסטוריונים במשך מהלך ההסטוריה יוסיפו לכך בוודאי גם את חולשתה והתפוררותה של האימפריה הזקנה. תפיסתו של יחזקאל את הסיבה האמיתית לניצחון בבל שונה: "בן אדם, נבוכדנצר מלך בבל העביד את חילו עבודה גדולה אל צור. כל ראש מוקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצור על העבודה אשר עבד עליה. לכן כה אמר ה' א-להים הנני נותן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים"(יחזקאל כט יח-יט).
חשבונו של הקב"ה עם צור מפורט בפרק כ"ו והוא קשור ביחסה הקשה לירושלים. ה' ייעד את הבבלים לקחת את נקמתו מצור. הם קיימו את השליחות בלא לדעת שהם משמשים כלי ביד ה', על כן רוצה ה' לשלם להם את שכרם "פעולתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים", שממילא הגיע זמנה לפרוש מבמת האימפריות העולמיות. וכך מתברר שהמהפך העולמי, המאורע האחד על שני פניו, ניצחון בבל ותבוסת מצרים, הוא תוצאה של חשבון "רוחני" של ה' בהנהגת העולם כולו עבור עמו.
***
בהשלכה לימינו: האם ייתכן שגם המאורעות העולמיים ששינו את פני ההסטוריה ביובל האחרון באו רק למען עם ישראל? האם ייתכן שמלחמת העולם השנייה הייתה רק הקדמה להקמת המדינה? האם הוקם האו"ם רק כדי להכריז על מדינת ישראל? האם נפלה האימפריה הסובייטית רק כדי שיעלו ארצו למעלה ממליון איש? האם קרסו המגדלים בניו יורק ורגשו גויים במלחמה העולמית נגד הטרור, רק כדי שיובנו ויוצדקו גם כמה ממהלכיה של מדינת ישראל במלחמתה בטרור המכוון נגדה??