א אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא עַל־הַגּוֹיִֽם׃ ב לְמִצְרַ֗יִם עַל־חֵ֨יל פַּרְעֹ֤ה נְכוֹ֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־הָיָ֥ה עַל־נְהַר־פְּרָ֖ת בְּכַרְכְּמִ֑שׁ אֲשֶׁ֣ר הִכָּ֗ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַת֙ הָֽרְבִיעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ ג עִרְכ֤וּ מָגֵן֙ וְצִנָּ֔ה וּגְשׁ֖וּ לַמִּלְחָמָֽה׃ ד אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכ֥וֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָֽרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃ ה מַדּ֣וּעַ רָאִ֗יתִי הֵ֣מָּה חַתִּים֮ נְסֹגִ֣ים אָחוֹר֒ וְגִבּוֹרֵיהֶ֣ם יֻכַּ֔תּוּ וּמָנ֥וֹס נָ֖סוּ וְלֹ֣א הִפְנ֑וּ מָג֥וֹר מִסָּבִ֖יב נְאֻם־יְהוָֽה׃ ו אַל־יָנ֣וּס הַקַּ֔ל וְאַל־יִמָּלֵ֖ט הַגִּבּ֑וֹר צָפ֙וֹנָה֙ עַל־יַ֣ד נְהַר־פְּרָ֔ת כָּשְׁל֖וּ וְנָפָֽלוּ׃ ז מִי־זֶ֖ה כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֑ה כַּנְּהָר֕וֹת יִֽתְגָּעֲשׁ֖וּ מֵימָֽיו׃ ח מִצְרַ֙יִם֙ כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֔ה וְכַנְּהָר֖וֹת יִתְגֹּ֣עֲשׁוּ מָ֑יִם וַיֹּ֗אמֶר אַֽעֲלֶה֙ אֲכַסֶּה־אֶ֔רֶץ אֹבִ֥ידָה עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ ט עֲל֤וּ הַסּוּסִים֙ וְהִתְהֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב וְיֵצְא֖וּ הַגִּבּוֹרִ֑ים כּ֤וּשׁ וּפוּט֙ תֹּפְשֵׂ֣י מָגֵ֔ן וְלוּדִ֕ים תֹּפְשֵׂ֖י דֹּ֥רְכֵי קָֽשֶׁת׃ י וְֽהַיּ֨וֹם הַה֜וּא לַאדֹנָ֧י יְהוִ֣ה צְבָא֗וֹת י֤וֹם נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יְהוִ֧ה צְבָא֛וֹת בְּאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן אֶל־נְהַר־פְּרָֽת׃ יא עֲלִ֤י גִלְעָד֙ וּקְחִ֣י צֳרִ֔י בְּתוּלַ֖ת בַּת־מִצְרָ֑יִם לַשָּׁוְא֙ הרביתי (הִרְבֵּ֣ית) רְפֻא֔וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ יב שָׁמְע֤וּ גוֹיִם֙ קְלוֹנֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גִבּ֤וֹר בְּגִבּוֹר֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ יג הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכּ֖וֹת אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ יד הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֙יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעוּ בְמִגְדּ֔וֹל וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי־אָכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ׃ טו מַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהוָ֖ה הֲדָפֽוֹ׃ טז הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה ׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה׃ יז קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד׃ יח חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ כִּ֚י כְּתָב֣וֹר בֶּֽהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֽוֹא׃ יט כְּלֵ֤י גוֹלָה֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת־מִצְרָ֑יִם כִּֽי־נֹף֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְנִצְּתָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ כ עֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃ כא גַּם־שְׂכִרֶ֤יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי־גַם־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י י֥וֹם אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ כב קוֹלָ֖הּ כַּנָּחָ֣שׁ יֵלֵ֑ךְ כִּֽי־בְחַ֣יִל יֵלֵ֔כוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת֙ בָּ֣אוּ לָ֔הּ כְּחֹטְבֵ֖י עֵצִֽים׃ כג כָּרְת֤וּ יַעְרָהּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֖י לֹ֣א יֵֽחָקֵ֑ר כִּ֤י רַבּוּ֙ מֵֽאַרְבֶּ֔ה וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מִסְפָּֽר׃ כד הֹבִ֖ישָׁה בַּת־מִצְרָ֑יִם נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד עַם־צָפֽוֹן׃ כה אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י פוֹקֵד֙ אֶל־אָמ֣וֹן מִנֹּ֔א וְעַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם וְעַל־אֱלֹהֶ֖יהָ וְעַל־מְלָכֶ֑יהָ וְעַ֨ל־פַּרְעֹ֔ה וְעַ֥ל הַבֹּטְחִ֖ים בּֽוֹ׃ כו וּנְתַתִּ֗ים בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֔ם וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַד־עֲבָדָ֑יו וְאַחֲרֵי־כֵ֛ן תִּשְׁכֹּ֥ן כִּֽימֵי־קֶ֖דֶם נְאֻם־יְהוָֽה׃ כז וְ֠אַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ כח אַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
נכו. תירגם יונתן חגירא וכן בן נכה רגלים (שמואל ב ד):
פסוק ב:
בכרכמיש. שם מקום:
פסוק ג:
ערכו. ענין סדור:
פסוק ג:
מגן. הוא מכלי המלחמה עשוי להגן בעליו ממכת חרב וחנית:
פסוק ג:
וצנה. הוא כעין מגן אבל בתכונה אחרת:
פסוק ד:
אסרו. ענין קשירה:
פסוק ד:
הפרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:
פסוק ד:
בכובעים. כעין כובע עשוי מנחושת להגן על הראש וכן וכובע נחושת על ראשו (ש״א וז):
פסוק ד:
מרקו. ענין לטוש וזכוך כמו ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א):
פסוק ד:
הרמחים. כעין חנית:
פסוק ד:
הסריונית. הוא כעין מלבוש עשוי מברזל להגן ממכת חרב וחנית כמו ושריון קשקשים (ש״א יז):
פסוק ה:
חתים. ענין אימה ופחד כמו ואל תחת (יהושע א):
פסוק ה:
נסוגים אחור. ענין החזרה לאחור כמו ונסוג מאחר אלהינו (ישעיהו נ״ט:י״ג):
פסוק ה:
יכתו. מלשון כתיתה ושבירה:
פסוק ה:
ומנוס נסו. ענין בריחה:
פסוק ה:
הפנו. מלשון הפנה:
פסוק ה:
מגור. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):
פסוק ו:
על יד. אצל מקום וכן כל יד נחל יבוק (דברים ב׳:ל״ז):
פסוק ז:
יתגעשו. ענין תנועה חזקה כמו ותגעש הארץ (תהלים יח):
פסוק ט:
והתהוללו. מלשון הוללות ושגעון כי ברוב המרוצה נראים כמשתגעים וכן בחוצות יתהוללו הרכב (נחום ב׳:ה׳):
פסוק ט:
כוש ופוט. ולודים שמות אומות:
פסוק ט:
דורכי. שדרך לדרוך ברגל על הקשת למתחה היטב:
פסוק י:
ושבעה. ענין שביעת הרעב:
פסוק י:
ורותה. ענין שביעת הצמאון כמו כגן רוה (ישעיה נח):
פסוק יא:
צרי. הוא שרף הנוטף מעצי הקטף וכן ודבש ושמן וצרי (יחזקאל כ״ז:י״ז):
פסוק יא:
תעלה. ענין רפואה כמו רפואות תעלה אין לך (לעיל ל) וכפל המלה בשמות נרדפים:
פסוק יב:
קלונך. מלשון קלון ובזיון:
פסוק יב:
וצוחתך. מלשון צוחה וזעקה:
פסוק יד:
במגדול. בנוף ובתחפנחס שמות מקומות בארץ מצרים:
פסוק טו:
נסחף. ענין שטיפה וגריפה כמו מטר סוחף (משלי כח):
פסוק טו:
אביריך. ענין חוזק וגבורה כמו דהרות אביריו (שופטים ה):
פסוק טו:
הדפו. ענין כתישה ודחיה כמו אל ידפנו (איוב לב):
פסוק טז:
נפל. ענין נטיה והתחברות כמו אל הכשדים אתה נופל (לעיל לז):
פסוק טז:
היונה. מלשון אונאה וענינו עושק הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג):
פסוק יז:
שאון. ענין המייה:
פסוק יז:
המועד. ענין זמן קבוע כמו למועד שמור לך (ש״א ח):
פסוק יח:
כתבור. וככרמל שמות הרים נודעים ומפורסמים:
פסוק יט:
לשמה. לשממה:
פסוק יט:
ונצתה. מלשון ציה ושממה:
פסוק כ:
יפה פיה. פתרונו כמלה אחת ור״ל יפה ביותר ולזה נכפל העי״ן והלמ״ד הפעל וכמו ירקרק אדמדם:
פסוק כ:
קרץ. ענין חתוך וכריתה כמו מחומר קרצתי (איוב לג):
פסוק כא:
שכיריה. ענינו גדולים ונכבדים וכן בתער השכירה (ישעיה ז):
פסוק כא:
מרבק. הוא הרפת מקום יפטמו שם העגלים וכן ועגלים מתוך מרבק (עמוס ו׳:ד׳):
פסוק כא:
הפנו. מלשון פניה והליכה:
פסוק כא:
אידם. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):
פסוק כא:
פקודתם. על המיתה יאמר שהוא פקודת וזכרון השגחת כל חי כמו ופקודת כל האדם (במדבר ט״ז:כ״ט):
פסוק כב:
ובקרדומות. הוא הגרזן החותך עצים כמו ויקח אבימלך את הקרדומות (שופטים ט׳:מ״ח):
פסוק כב:
כחוטבי. כן נקראים כורתי העצים וכן מחוטב עציך (דברים כט):
פסוק כד:
הובישה. מלשון בושה וכלימה:
פסוק כה:
פוקד. ענין השגחת הבאת הרעה:
פסוק כה:
אמון. כמו המון והוא ענין עם רב, וכן ואת יתר האמון (לקמן נב):
פסוק כה:
מנא. נוא הוא אלכסנדריא כן ת״י:
פסוק כז:
תחת. ענין פחד ושבר כמו ואל תחת מפניהם (לעיל א):
פסוק כז:
ושב. ענין השקט ומנוחה כמו בשובה ונחת (ישעיה ל):
פסוק כז:
ושאנן. ענין שלוה כמו שאנן מואב (לקמן מח) וכפל במ״ש לרוב השלוה וההשקט:
פסוק כח:
למשפט. כמו במשפט ובאה הלמ״ד במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר וכן יסרני ה׳ אך במשפט (לעיל ו):