פסוק ג:מגן וצנה. מגן מפני קשת, וצנה מפני חרב וחנית ומקיף מג' רוחות :
פסוק ד:עלו אתם הפרשים רוכבי הסוסים :
פסוק ו:ינוס ימלט. ההמלטה היא ההצלה גם במקומו ע"י גבורתו :
פסוק ז:כיאור יעלה כנהרות יתגעשו מימיו. יש הבדל בין נהר, נחל, יאור, שהיאור הוא המתמלא ממי גשמים ומכסה את כל הארץ כמו יאור הנילוס שעליו נאמר שם יאור לרוב (וכמ"ש בישעיה י"ט), והנהר והנחל אין יוצאים מגדותיהם, רק הנהר מושך בכח ושוטף כל אשר בדרכו ועז"א כיאור יעלה כנהרות יתגעשו :
פסוק יא:תעלה. המוח שבעצמות ולחות הטבעי :
פסוק טז:חרב היונה. ידוע שמלכי אשור ובבל היה להם צורת יונה על דגלם, והיו מיחסים נצחון המלחמה אל היונה :
פסוק כ:יפה פיה. הוכפל העי"ן והלמ"ד ר"ל יפה מאד, והיא כמלה אחת, ורמז ג"כ כי נודע בספורי ימות עולם כי בהשור שבחרו לאלהות היה להם סימן מיוחד בפיו, לכן אמר שפיו יפה :
פסוק כ:קרץ. מענין חתיכה וכריתה כמו מחומר קורצתי (איוב ל"ג ו') ויל"פ מענין רמז כמו קורץ בעיניו, כי המצרים היו מנחשים ע"י תהלוכות השור על עניניהם, והיה להם רמז בהשור, שבא בא מצפון שהיו מניחים אותו ללכת ובא בכל פעם מצפון, והיה להם בזה קריצה ורמיזה שהאויב מצפון יבא עליהם :
פסוק כא:כעגלי מרבק. מפוטמים, כמו ועגלים מתוך מרבק (עמוס ו' ד') :
פסוק כא:בא יום אידם עת פקודתם. יום אידם הוא יום המוגבל מאת המערכה והטבע כמה יארך ימי הצלחתו ומתי ישבר, ועת הפקודה הוא המוגבל מאת ההשגחה על פקודת העון, אמר שבאו שניהם עד קצם, (וכן לקמן מ"ט ח', נ' כ"ז ל"א) :
פסוק כג:כרתו. הוא פעל עבר :
פסוק כז:. פסוק זה כפול למעלה (ל' י') ושם התבאר :