הגבורים. לפי המסורת מלא וא"ו שזהו א' מן ז' מלאים וסימן נמסר במיכה ד' במ"ג וכן הוא במקצת ספרים:
פסוק י:
והיום. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק י:
ורותה. במקצת ספרים כ"י ורותה בחירק הרי"ש ודגש בוא"ו שעושים אותו מהדגוש אכן בספרים מדוייקי' מספרד הרי"ש בקמץ וכן כתב רד"ק ורותה מן הקל ולית כותיה ושארא רותה ורותה מן הדגוש:
פסוק יא:
הרביתי. הרבית קרי:
פסוק יז:
העביר המועד. בס"א ישן כ"י ודפוס ראשון העי"ן בשוא לבדו ובשאר ספרים בחטף סגול:
פסוק כ:
יפה פיה. שתי מלות וענינו מלה אחת רד"ק בפירוש ומכלול דף רכ"ה אבל בהגהת שרשים כתב ר"א הלוי שכתוב וקרי מלה אחת:
פסוק כג:
כרתו יערה. כתב רד"ק בפירוש ובשרשים שיש מחלוקת בקריאת המלה הזאת יש קוראים אותה בקמץ חטוף ואומרים שהוא צווי כמו חרבו מאד (ירמיה ב') כאילו מדבר כנגד החיל. ויש קוראים אותה בהעמדה שמרו עדותיו (תהלים צ"ט) שהוא פעל עבר וכן מצאנוהו בספרים מדויקים הכ"ף מעמדת בגעיא וזאת הקריאה הנכונה לפי הענין ועיין עוד בפירוש:
פסוק כז:
ושאנן. במקצת ספרים כ"י הנו"ן בקמץ וע"פ המסורת הוא בפתח והם ד' וזה אחד מהם וכן הוא ברוב הספרים: