רש"י גם עתה כדבריכם אף זו מן הדין אמת כדבריכם כן הוא שכלכם חייבין בדבר עשרה שנמצא גניבה ביד אחד מהם כולם נתפשים אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין כו' עכ"ל יש לדקדק דהא לא דמי דין זה הפרטי לדין הכללי של עשרה שנמצא גניבה ביד אחד מהם כו' דהתם דין הוא שנאמר שיהיה כולם נתפשים בשביל האחד משום דאמרינן להו לא לחנם נתחברתם יחד אלא מפני שכולם גנבים דכל עורב למינו וכל אדם לדומה לו אבל כאן הם היו יכולין לומר הלא יש בנינו אחד שהיינו מוכרחין לחבר עמו ע"י ציווי האדון שצוה עלינו להביאו עמנו על כרחינו ואם באולי ימצא הגביע בידו מה לנו לעשות אנו לא נתחברנו עמו ברצונינו אלא בעל כרחינו והיה זה דין מעוקל אם נהיה אנחנו נתפשים כולנו בשבילו ע"כ ואומר אני דודאי קושיא היא זו אבל יראה לי דמשום קושיא זו השיב להם הרודף גם עתה כדבריכם כן הוא וגו' שיש לדקדק מה זה לשון גם עתה דמלת עתה מיותר הוא לא היה לו לומר אלא גם כדבריכם כן וגו' והיה פרושו אף זה מן הדין כו' מאי עתה אלא כך אמר להם ודאי אם הייתם אומרים אשר ימצא אתו מעבדיך אנחנו שהלכנו יחד בראשונות ברצונינו הטוב והם אותם העשרה שבאו ראשונה לשבור האוכל בלא האח הקטן עמהם נהיה כולנו עבדים לאדוני מטעם עשרה שנמצא גנבה כו' אבל אם ימצא ביד אותו שצוה עלינו האדון להביאו עמנו על כרחינו אין אנו אחראין בעדו ולא ניתפשין עבורו אז היה הדין עמכם והייתם פטורים אם ימצא הגביע בידו אבל עתה שאמרתם סתם אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגו' ולא הוצאתם אותו מן הכלל הרי אתם מכניסין עצמיכם גם באחריות האיש ההוא שאם ימצא אתו הגביע תהיו כולכם לעבדים אפי' בשבילו ועל זה אמר להם גם עתה כלומר עתה שיצאו הדברים מפיכם שקבלתם עליכם גם אחריות דההוא גברא הרי הדין של עשרה שנמצא גניבה ביד אחד מהם כו' ינהג ג"כ בכולכם שאפילו אם ימצא ביד ההוא גברא היה מן הדין לתפוש כולכם אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין שאפי' אם ימצא ביד אחד מן הראשונים הוא יהיה לי לעבד ואתם תהיו נקיים:
פסוק י:
סליק פרשת מקץ. הש"י יאמר לצרותינו קץ.
פסוק יח:
ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני וגו' שמעתי מליצה יפה בדקדוק לשונו של יהודה שאמר כן בדרך חכמה שלא דברו על עצמו רק ה"ק ליה יהודה ליוסף שרמז לו שהרגיש והבין שהכל היה בציווי ובידיעתו של יוסף ושבעלילה בא עליהם וה"ק ליה מה אתה שואל אותנו בעניין הגביע שאל את עבדיך הממונה על האוצרות למלאות את השקים והוא ידבר באזניך וילחוש לך את מעשה הגביע מי שם אותו באמתחת בנימין כי ודאי הוא עשה כמו שצויתה לו אתה:
פסוק יח:
בא"ד רש"י ומדרשו סופך ללקות כו' ד"א מה פרעה גוזר ואינו מקיים כו' ד"א אם תקניטני כו' פי' ולכל הג' מדרשות יהיה לשון כי פרושו אשר וקאי על ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ומה הוא הדיבור כי כמוך כו' ולפי הפשט יהיה נתינת טעם וחוזר על אל יחר אפך כלו' למה אני מבקש שאל יחר אפך ומה אכפת לן פי' ואמר כי חשוב אתה כו':
פסוק יט:
רש"י אדוני שאל כו' מתחילה כו' בתך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש כו' מה שמקשין הרא"ם והרג"א למה לא אמר רש"י אפכא בתינו אתה מבקש או אחותך היינו מבקשין וגילה כל אחד דעתו בספרו אומר אני דנ"ל שאינו קושיא שאם היו שאלותיו משום חיתון על כרחך היה בעניין המדובר ביניהם כך שהם היו מבקשים בתו או הוא היה מבקש אחותם שאם היו מבקשים בתו היה שואל אותם היש לכם אב שיש לו נכסים שתוכלו לדור אצלו כי אין רצוני שידור חתני עמדי כי יש לי כבר בנים זכרים שידורו עמי גם אתם תדורו אצל אביכם והוצרך לישמר מזה משום מעשה שהיה שהרי יעקב היה דר אצל חמיו והוא לא רצה בזה וכן משה אצל יתרו וכן שאלת או אח גם כן מטעם זה מפני שהם היו מבקשים את בתו והיתה כוונתו שתדור בתו עם בעלה אצל חמיה ולא אצלו לכך שאל אותם היש לכם עוד אח שידור אצל אביו ואח לאו דווקא אלא אחים ואם כן תהיו כולכם דרים אצל אביכם ושמא כבד עליו המשא לפרנס את כולכם ויהיה מוכרח זה שאתן לו את בתי שידור אצלי ואני אין רצוני בזה וכן אם הוא היה מבקש אחותם שאל היש לכם אב ואני אין לי אב וצריך אני לדור אצל חמי כי אע"פ שאני מלך אין המלכות שלי אלא פרעה שם אותי לשר והיום או למחר יורידני מגדולתי ואיצטריך להמלט לדור אצל חמי וכן אצל שאלת או אח גם כן מזה הטעם שכיון שאני מבקש אחותכם שהיא בתו ודעתי לדור אצל חמי כי אין לי אב אם יש לכם עוד אחים לא אוכל אני לדור אצלו כי יהיה כבד עליו המשא מחמת שיש לו הרבה בנים ועוד אם היה הוא מבקש אחותם היה שואל היש לכם אח לידע מהטבעו משום דרוב בנים אחר אחי אם כאלו כבר הכיר ונודע לו טבעם שאנשים חכמים ושל צורה הם אבל אם היה הוא מבקש בתם אין שום מקום לשאלת היש לכם אב או אח כי וודאי לא ידור אדם אצל אבי חמיו או אחי חמיו כי רחוק הוא ואם כן למה שאל אותם היש לכם אב או אח וכן אם היו מבקשים אחותו מה לו לשאל אם יש להם אב או אח על כל פנים לא יבקשו לדור אצלו שאין דרך אדם לדור אצל גיסו בין יש לו אב או אח בין אין לו אב או אח על כרחם הואיל ומבקשים אחותו הם יבקשו להם בית מנוחה לדור שם ולא ידורו אצלו ואין מקום לשאלתו אב או אח ולא היה לו לשאול להם איה מקום כבוד תחנותכם:
פסוק לא:
רש"י ומת אביו מצרתו לא ומת הנער דאם כן יהיה פירושו ויהיה כראותו שאין הנער וגם יראה שמת הנער אז והורידו עבדיך כו' וזה אי אפשר כי אף על פי שיראה שאין הנער איך יראה שמת הנער שהרי הוא בארץ כנען והנער במצרים ואף אם ימות ימות במצרים ואביו לא יראנו שמת אלא ע"כ ומת על האב קאי: