פסוק א:מַלֵּא וְגוֹ׳ וְאֶת גְּבִיעִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם יוֹסֵף בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ. וְאִם לְצַעֲרָם, הֲלֹא מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים כִּי גָּמַר בְּלִבּוֹ הַשָּׁלוֹם וְאָכַל וְשָׁתָה עִמָּהֶם וְהֶרְאָה לָהֶם שָׁלוֹם. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד כְּדֵי שֶׁיְּכֻפַּר לָהֶם עֲוֹן הַגְּנֵבָה שֶׁגְּנָבוּהוּ, הָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם דִּבְרֵי חֲשָׁד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבּוֹשֶׁת עַל מִין הֶעָוֹן עַצְמוֹ שֶׁל יוֹסֵף וִיכֻפַּר עֲוֹנָם. וְהַשֵּׁנִי לִרְאוֹת אִם יִתְּנוּ נַפְשָׁם עַל בִּנְיָמִין, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה יַכִּיר כִּי מוֹדְדִין מְדִידַת אַחְוָה עִם אָחִיו וִיכַפֵּר לָהֶם עֲוֹנָם. הַשְּׁלִישִׁי לִרְמוֹז לָהֶם עִנְיַן הַגְּנֵבָה אוּלַי יַתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמַּכִּיר מַעֲשֵׂיהֶם בַּבַּיִת הַלָּז. וְכֵן מָצִינוּ לוֹ שֶׁהָיָה רוֹמֵז לָהֶם הַדָּבָר בִּפְרָטִים אֲחֵרִים, דִּכְתִיב (בראשית מג:לג) ״וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר כִּבְכוֹרָתוֹ״ וְגוֹ׳ וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת.
פסוק ה:הֲלֹא זֶה וְגוֹ׳. לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירוֹ לֶהֱיוֹת הָאִישׁ הַלָּז הוּא הַנּוֹתֵן הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, לָזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּירוֹ וּמוּבָן אֶצְלוֹ הַדָּבָר שֶׁעַל הַגָּבִיעַ הוּא מְדַבֵּר, וְכַוָּנַת דְּבָרָיו הוּא לְהוֹדָעַת טַעַם הַרְגָּשָׁתָם בַּגְּנֵבָה תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי זֶה יַגִּיד שֶׁהַדְּבָרִים מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ, לָזֶה אָמְרוּ ״הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ״, פֵּרוּשׁ, בִּתְמִידוּת, וּמִצַּד זֶה הוּא דָּבָר הָרָגִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וּמִזֶּה יָדְעוּ תֵּכֶף לִגְנֵבָתוֹ. וְאָמְרוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בָּא לָתֵת טַעַם לִדְבָרָיו בְּדֶרֶךְ זֶה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהֵם גְּנָבוּהוּ וְלֹא חָשַׁד בְּזוּלַת, לָזֶה אָמַר ״נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ״ פֵּרוּשׁ נַחֵשׁ – מַה שֶׁלְּפָנָיו, יְנַחֵשׁ – מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּבוֹ נִחֵשׁ וְיָדַע כִּי הֵם יִגְנְבוּהוּ. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה נָתְנוּ לֵב עָלָיו אַחַר הֲלִיכָתָם.
פסוק ה:הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה״, מַה מָקוֹם לוֹמַר הֲרֵעֹתֶם וְגוֹ׳? הֲלֹא אֵין לְךָ רָעָה בָּעוֹלָם כְּמְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.
פסוק ה:וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִסְתּוֹר הוֹכָחַת הַהַפְכִּיּוּת מִמַּה שֶׁהֶחְזִירוּ הַכֶּסֶף הַשָּׁכוּחַ בְּאַמְתַּחְתָּם, כִּי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו גִּלּוּ שֶׁהֵשִׁיבוּ עִמָּהֶם כֶּסֶף הַנִּמְצָא אִתָּם, וְאִם כֵּן יַעֲשֶׂה קַל וָחוֹמֶר ״הֵן כֶּסֶף וְגוֹ׳ וְאֵיךְ נִגְנוֹב״ כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ אַחַר כָּךְ, לָזֶה אָמַר הֲרֵעוֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם כִּי בָּזֶה סְתַרְתֶּם לְאוֹתָהּ חֲזָקָה שֶׁהֶחֱזַקְתִּי אֶתְכֶם בְּכַשְׁרוּת בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בַּהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף, וְהוּרְעָה חֶזְקַתְכֶם כִּי לֹא אַנְשֵׁי אֱמֶת הֵם, וְתוֹלֶה אֲנִי הַמַּעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, וְהוּא מֵהַמִּקְרִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ גַּם הַגַּנָּבִים וְלֹא מִמּוּסַר הַשְׁכֵּל.
פסוק ה:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, פֵּרוּשׁ בַּהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף, כִּי בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה גִּלּוּ אַדַּעְתָּם כִּי מַה שֶׁהֶחְזִירוּ הַכֶּסֶף זֶה אַדְרַבָּא מֵהָרֶשַׁע עָשׂוּ כֵן, לְהַחְזִיק אוֹתָם בַּאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי אֱמוּנָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יַאֲמִינוּ בָּהֶם וְיִמְצְאוּ מָקוֹם לִגְנוֹב דְּבָרִים יְקָרִים וְחָשׁוּב מִכֶּסֶף הַמּוּשָׁב, כִּי מַחְזִיק הַגָּבִיעַ לִיקַר הָעֵרֶךְ מֵהַכֶּסֶף שֶׁהֵשִׁיבוּ עִמָּהֶם.
פסוק ז:לָמָּה יְדַבֵּר וְגוֹ׳ כַּדְּבָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לַדְּבָרִים? לֹא מִבָּעְיָא הַדְּבָרִים עַצְמָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַדּוֹמֶה לָהֶם אֵין רָאוּי לוֹ לְדַבֵּר, כָּל דְּדוֹמֶה לְכִעוּר זֶה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ דּוֹמֶה לָזֶה, וְהוּא אָמְרוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְאָמְרוֹ הֵן כֶּסֶף וְגוֹ׳, וְהוּא כְּבָר סָתַר קַל וָחֹמֶר זֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, נִתְכַּוְּנוּ לִסְתֹּר טַעֲנָתוֹ בֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר כִּי סָתְרוּ לְחֶזְקַת הֲשָׁבָה כִּי אֵינָהּ לְצַד אֱמוּנָתָם אֶלָּא דְּבַר מִקְרֶה, אָמְרוּ כִּי הֵן אֱמֶת כִּי יִהְיֶה דָּבָר זֶה דֶּרֶךְ מִקְרֶה בְּאִישׁ גַּזְלָן לַעֲשׂוֹת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲבָל לֹא בְּסֵדֶר זֶה שֶׁאַחַר שֶׁזָּכָה בּוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק יָמִים רַבִּים, אֲפִלּוּ לְאִישׁ נֶאֱמָן קָשֶׁה הוּא אֶצְלוֹ לְהָשִׁיב גָּזֵל הַנֶּאֱכָל, וַאֲנוּ הֲשִׁיבוֹנוּהוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן אַחַר שֶׁזָּכִינוּ בּוֹ לְמֵרָחוֹק, מְצִיאוּת זֶה לֹא יִמָּצֵא אֶלָּא בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמָן גָּמוּר. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְחַכַּמְתָּ לוֹמַר כִּי לְמִרְמָה נִתְכַּוַּנּוּ בַּהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף, הֵן אֱמֶת כִּי דְּבָרָיו יֻצְדְּקוּ אִם הָיָה הַגָּבִיעַ נֶחְשָׁב אֶצְלָם לִפְעֻלָּתוֹ לְנַחֵשׁ, יִהְיוּ הַדְּבָרִים כְּטַעֲנָתוֹ, אֲבָל כְּפִי הָאֱמֶת הוּא אֶצְלָם כִּשְׁאָר כֶּסֶף בְּעָלְמָא כִּי לֹא יְנַחֲשׁוּ וְגַם לֹא יָדְעוּ לְנַחֵשׁ בּוֹ, וְאֵינוֹ אֶצְלָם אֶלָּא כִּשְׁאָר כֶּסֶף, וְהוּא אָמְרוֹ אֵיךְ נִגְנֹב וְגוֹ׳ כֶּסֶף וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵינוֹ אֶצְלֵנוּ הַגָּבִיעַ אֶלָּא בְּגֶדֶר כֶּסֶף. וּמַה שֶׁאָמְרוּ אוֹ זָהָב נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים הַגָּבִיעַ שֶׁהוּא טוֹעֵן עָלָיו אִם הוּא כֶּסֶף אוֹ זָהָב, וְזֶה יַגִּיד שֶׁאֵין לָהֶם יְדִיעָה בּוֹ כָּל עִקָּר.
פסוק ט:אֲשֶׁר יִמָּצֵא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּמִשְׁפַּט בֶּן נֹחַ שֶׁנֶּהֱרַג עַל הַגְּנֵבָה (סנהדרין נז.), וְגַם אֲנַחְנוּ מְחַיְּיבִין עַצְמֵינוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים.
פסוק י:וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ גַּם מַה נִתְחַדֵּשׁ עַתָּה לְעִנְיַן הַדִּין. וְעוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא, וְרוֹאַנִי שֶׁהוּא הֵפֶךְ דִּבְרֵיהֶם, כִּי הֵם אָמְרוּ ״אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ וָמֵת״, וְהוּא אָמַר ״יִהְיֶה עָבֶד״.
פסוק י:וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁאָמְרוּ ״הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמַר: ״גַּם עַתָּה אַחַר שֶׁנֶּחְשְׁדוּ בַּדָּבָר, אֲנִי מַצְדִּיק דִּבְרֵיכֶם שֶׁלֹּא גְנַבְתֶּם וְעוֹמְדִים אַתֶּם בְּחֶזְקַת אֱמוּנָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל אֵינְכֶם יְכוֹלִין לְהַצְדִּיק כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בָּהֶם אָח לֹא לֶאֱמוּנָה עָשָׂה וְאוֹתוֹ נָטַל הַגָּבִיעַ, וְאֵין טַעֲנָתִי אֶלָּא עַל אֶחָד מִכֶּם, וּמִשְׁפָּטוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עָבֶד״. וַהֲגַם שֶׁחַיָּב מִיתָה, הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדִי לְשַׁעְבְּדוֹ עַד עֵת אֲשֶׁר אֶחְפֹּץ לַהֲמִיתוֹ.
פסוק י:אוֹ יִרְצֶה שֶׁטָּעַן שֶׁאֵין בְּפִיהֶם נְכוֹנָה שֶׁאָמְרוּ ״וָמֵת״, כִּי אֵין חִיּוּב מִיתָה אֶלָּא אִם יֵשׁ עֵדוּת עַל הַגְּנֵבָה שֶׁרָאוּהוּ שֶׁנְּטָלוֹ, אֲבָל מְצִיאוּת זֶה אֵינוֹ אֶלָּא אֻמְדְּנָא, לֹא יִתְחַיֵּב אֶלָּא מִדִּינָא דְּמַלְכוּתָא.
פסוק י:וְאָמְרוֹ וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּים, כִּי בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת עוֹמְדִים, וְלֹא יִתָּפְשׂוּ מִדִּין עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּיַד אֶחָד מֵהֶם הַגְּנֵבָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין עֵדוּת עֲלֵיהֶם שֶׁנּוֹעֲדוּ יַחַד וְגָנְבוּ.
פסוק טו:הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ וְגוֹ׳. בָּזֶה נִתְכַּוֵּן לִסְתּוֹר גַּם כֵּן טַעֲנָתָם שֶׁיֹּאמְרוּ: מִי גִּלָּה לָכֶם סוֹד זֶה כִּי אָנוּ הַגַּנָּבִים, זוּלַת אִם נֹאמַר כִּי מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם הֵמָּה וְהוּא עָשָׂה הַדָּבָר, לָזֶה אָמַר: ״הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ״ וְגוֹ׳, וּמִזֶּה יָדַע.
פסוק טו:וְאָמְרוֹ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי. פֵּרוּשׁ, מִן הַסְּתָם כָּל אָדָם גָּדוֹל כָּמוֹנִי יְנַחֵשׁ לָדַעַת נִסְתָּרוֹת אֲשֶׁר יוּכַל לְהַשִּׂיג, וְאִם כֵּן יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר אֵלַי, וְהָיָה לָכֶם לָחוּשׁ עַל הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִפָּלֵא מִמֶּנִּי.
פסוק טז:מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי. פֵּירוּשׁ: אֲמִירָה בְּדֶרֶךְ רִצּוּי. מַה נְּדַבֵּר. פֵּרוּשׁ, דִּבּוּר קוֹשִׁי בְּדֶרֶךְ מִלְחָמָה, מַה נִּצְטַדָּק. פֵּרוּשׁ, בְּמִשְׁפָּט אִם נָבוֹא לִפְנֵי דַּיָּנִים, כִּי אֵין מִפְלָט לָהֶם בְּכוּלָּן, וְאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה לְהִפָּרַע מֵהֶם עֲוֹנָם כְּשֶׁמָּצָא לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, וּלְצַד כִּי הֶעָוֹן שֶׁבְּיָדָם הוּא לְכוּלָּם יַחַד, ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי״ וְגוֹ׳:
פסוק טז:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מַה נִּצְטַדָּק, כִּי מֵעַתָּה כְּשֶׁנִּמְצֵאת הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין אֵין עוֹד מָקוֹם לַקַּל וָחוֹמֶר הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם ״הֵן כֶּסֶף״ וְגוֹ׳, כִּי בִּנְיָמִין לֹא הָיָה מֵהַמַּחְזִירִים כֶּסֶף הַשָּׁב.
פסוק טז:גַּם אֲנַחְנוּ. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּיָדֵינוּ הַגְּנֵבָה. וְאָמְרוֹ גַּם אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהֶעָוֹן שֶׁהוּכַּר אֶצְלָם אֵין בִּנְיָמִין בִּכְלַל הֶעָוֹן, לָזֶה אָמְרוּ ״גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין צג.) שְׁנֵי עֵצִים יְבֵשִׁים וְחַד רָטוֹב וְכוּ׳, וְכֵיוָן שֶׁכּוּלָּם נִלְכְּדוּ בַּעֲוֹנָם וְהוּא הָיָה עִמָּהֶם, נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם.
פסוק טז:אוֹ יִרְצֶה שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁעוֹדָם בְּדַעַת רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ ״אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ״, לָזֶה גָּמְרוּ אוֹמֶר כִּי אֵין הַסְכָּמַת מָוֶת בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא מִשְׁפָּט עַבְדוּת יֵשׁ לוֹ וְלֹא מִשְׁפָּט מָוֶת, וּמִטַּעַם שֶׁאֵין עֵדִים עַל הַגְּנֵבָה וְיוּכַל לוֹמַר ״לֹא יָדַעְתִּי מִי שָׂם״ וְגוֹ׳.
פסוק יז:חָלִילָה לִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם ה׳ מָצָא לָכֶם עָוֹן, אֲנִי לֹא אָדוּן עַל הַדָּבָר אֶלָּא עַל מַה שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי מֵהַמִּשְׁפָּט הַצֶּדֶק, וְעַל חֵטְא זֶה אֲנִי שׁוֹפֵט ״הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא וְגוֹ׳ יִהְיֶה לִי עָבֶד וְגוֹ׳ וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם״. וּבָזֶה נָחָה דַּעְתִּי בְּמַה שֶׁרוֹאַנִי שֶׁדִּבֵּר יְהוּדָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי כָּלוּ לוֹ דִּבְרֵי פִּיּוּס וְקִבֵּל הַמִּשְׁפָּט, וְאֵיךְ תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו״ וְדִבֵּר דְּבָרִים עַתִּיקִים. וּלְדִבְרֵינוּ צָדְקוּ הַדְּבָרִים, כִּי מִקֹּדֶם חָשַׁב כִּי מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר כִּי מָצָא הָאֱלֹהִים עֲוֹנָם, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל יוֹסֵף אֶלָּא בִּנְיָמִין לְבַד, אָמַר, הֲרֵי זֶה לְךָ לְאוֹת כִּי לֹא עַל עָוֹן נִתְפְּסוּ, וּמֵעַתָּה עָמַד הַדָּבָר לְצַד בְּחִירַת הַבְּחִירִי, לָזֶה ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה״.
פסוק יח:וַיִּגַּשׁ אֵלָיו. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּגַּשׁ אַחַר שֶׁקָּרוֹב אֵלָיו הָיָה וּמְדַבֵּר עִמּוֹ עַד עַתָּה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה צג,ו), וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק פְּשַׁט הַכָּתוּב. עוֹד, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת אֵלָיו וּמוּבָן הַדָּבָר. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי לֹא נוֹדַע הָרִצּוּי לָמָּה, וְאִם לְבַל יִחַר אַפּוֹ הָיָה לוֹ לְאָמְרוֹ סָמוּךְ לִ״וְאַל יִחַר״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אָמְרוּ שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנָיו, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק כַּוָּנַת אָמְרוֹ כִּי כָמוֹךָ כִּי לֹא נוֹדַע נְתִינַת טַעַם זֶה לְהֵיכָן חוֹזֶרֶת, וְאַדְרַבָּא לְצַד שֶׁהוּא גָּדוֹל כְּפַרְעֹה יַקְפִּיד עַל מִעוּט הַנְהָגַת כָּבוֹד וּגְדֻלָּה.
פסוק יח:אָכֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי מִנְהַג הַמְּלָכִים יֵשְׁבוּ לִפְנֵיהֶם גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְשָׂרֵיהֶם וְיוֹעֲצֵיהֶם, וְהָיָה אִם בָּא אִישׁ עַל דְּבַר מִשְׁפָּט אוֹ דָּבָר מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, לֹא יַעֲמֹד בְּהֶפְסֵק בֵּין הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וְחוּץ לָעִגּוּל יַעֲמֹד וְשָׁם יְדַבֵּר. וּכְמוֹ כֵן הָיָה מְדַבֵּר יְהוּדָה עַד עַתָּה, וְאַחַר כָּךְ ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו״, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּכְנַס לִפְנִים מִמְּחִיצָתוֹ וְעָמַד בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הַשָּׂרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמְעוּ דְּבָרָיו לְזוּלַת הַמֶּלֶךְ.
פסוק יח:וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַב מהר״ם אֲלַשְׁקַר (בתשובותיו סימן צ״ג) בְּשִׁנּוּי תֵּיבַת ״לוֹ״ לְתֵיבַת ״אֵלָיו״.
פסוק יח:וְחִלָּה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתְרַצֶּה לוֹ לְדַבֵּר בְּיִחוּד אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי בְּאֵין שׁוֹמֵעַ זוּלָתְךָ, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן אִם לֹא בְּאָזְנָיו. וְחִלָּה פָּנָיו שֶׁלֹּא יְמַהֵר לְהִתְכַּעֵס עַל אֲשֶׁר שׁוֹאֵל כָּזֶה וְאֵינוֹ מֵהַמּוּסָר, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ. פֵּרוּשׁ, כִּי דֶּרֶךְ זֶה יַעֲשׂוּהוּ גְּדוֹלִים הַשָּׁוִים בְּגֶדֶר גְּדֻלָּה זֶה לָזֶה, לֹא עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּעַבְדֶּךָ. וְטַעַם הַדָּבָר ״כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מַעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּגְּמָרָא (עבודה זרה י:) שֶׁל קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״נָצַחְתְּ לְמַלְכָּא וְכָל דְּנָצַח לְמַלְכָּא״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. לָזֶה אִם הָיָה נוֹצֵחַ יְהוּדָה לְיוֹסֵף בִּפְנֵי הַשּׁוֹמְעִים, יִכָּנֵס בְּסַכָּנַת מָוֶת מִדִּין נוֹצֵחַ לַמֶּלֶךְ. וּלְבַל יִטְעוֹן כִּי הַמֶּלֶךְ הוּא פַּרְעֹה, לָזֶה אָמַר כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה וְדִינָם שָׁוֶה, אֲשֶׁר עַל כֵּן מְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ לְדַבֵּר בְּאָזְנוֹ. וּבָזֶה, הֲגַם שֶׁיְּנַצְּחֵהוּ בַּטְּעָנוֹת, אֵין בִּזּוּי לַמֶּלֶךְ וְלֹא יִכָּנֵס בְּדִין נוֹצֵחַ לַמֶּלֶךְ שֶׁחַיָּב, כֵּיוָן שֶׁהוּא בֵּינוֹ לְבֵין הַמֶּלֶךְ.
פסוק יח:עוֹד יִרְצֶה כִּי כָמוֹךָ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כ״א:א׳) ״לֵב מֶלֶךְ בְּיַד ה׳״, וְאִם יְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּשָּׁמַע מִלָּתוֹ לְכָל הַנִּמְצָאִים שָׁם, יַעֲשׂוּ לַמֶּלֶךְ הֵפֶךְ דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּאֲשֶׁר שָׂם ה׳ בְּלִבּוֹ, וִיעַוְּתוּ יוֹעֲצָיו אֶת לִבּוֹ. לָזֶה אַל יִחַר אַפּוֹ עַל כְּנִיסָתוֹ לִפְנִים מִמְּחִיצָתוֹ לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם בָּזֶה הִגִּיד לוֹ כִּי הוּא אִישׁ חֶסֶד, וְדַוְקָא רוֹאֵי פָנָיו נִכְנְסוּ בַּחֲשַׁד דְּבַר תַּקָּלָה בְּמֶרֶד.
פסוק יח:וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם יְהוּדָה לְהַטּוֹת לֵב יוֹסֵף עָלָיו לְרַחֲמִים, וְהִקְרִיב דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ אֵלָיו לְאָהֳבוֹ וּלְחַבְּבוֹ כְּדֵי שֶׁתִּתְקָרֵב דַּעְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵלָיו לְקַבֵּל דְּבָרָיו וּפִיּוּסוֹ, וְהֻכְרַח לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְצַד שֶׁמִּן הַטֶּבַע לֹא יְחַבְּבוּ בְּנֵי יַעֲקֹב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כִּי (תהלים קכה:ג) ״לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים״, וּמִמֶּזֶג נַפְשָׁם לִשְׂנֹא אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפִי שָׁעָה לְהַפֵּךְ הַמּוּטְבָּע וּלְהַגִּישׁוֹ בִּלְבָבוֹ וּלְהָשִׁיבוֹ בְּתַוָּאנֵי דְּלִבֵּיהּ.
פסוק יח:עוֹד יִרְצֶה כִּי לֹא נִגַּשׁ יְהוּדָה לְדַבֵּר אֶלָּא לְמַה שֶׁאֵלָיו, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהֵבִינוּ כִּי הַגְּזֵרָה לֹא מֵאֵת ה׳ בָּאָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּפָסוּק (בראשית מד:יז) ״חָלִילָה״, וְכֵיוָן שֶׁאֵין הָעִנְיָן בָּא אֶלָּא מִיּוֹסֵף וְאֵלָיו הֵם הַדְּבָרִים מְסוּרִים לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ עֲשׂוֹת, לָזֶה ״וַיִּגַּשׁ״.
פסוק יח:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הוּא נִגַּשׁ, כִּי בְּכָל פְּרָטֵי הֲנָאוֹת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעֶבֶד יְהוּדָה יַעֲשֶׂה יוֹתֵר מִבִּנְיָמִין, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו, פֵּרוּשׁ, לִטְעוֹן טַעֲנָה שֶׁהִיא לְטוֹבַת הַמֶּלֶךְ, וְהוּא (בראשית מד:לג) ״יֵשֶׁב נָא״ וְגוֹ׳.
פסוק יח:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֵלָיו, לְבַל יֹאמַר הָאוֹמֵר אֵיךְ סוֹתֵר יְהוּדָה דִּבְרֵי עַצְמוֹ ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים גַּם אֲנַחְנוּ״ (בראשית מד:טז), לָזֶה אָמַר כִּי מַה שֶׁנִּגַּשׁ לְדַבֵּר דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן ״יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ וְגוֹ׳ וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו״ הוּא אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לְדִבְרֵי יוֹסֵף, הוּא שֶׁמָּצָא לִכָּנֵס לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאָמַר ״חָלִילָה״ וְגוֹ׳, אֲבָל לְמַה שֶׁאָמַר יְהוּדָה אֵין מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר מַה שֶׁאָמַר בָּעִנְיָן.
פסוק יח:וְאָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי. נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד לְבַל יֹאמַר אֵלָיו יוֹסֵף לָמָּה יְדַבֵּר הוּא לְבַד מִכֻּלָּם, וּמַה גַּם בְּמַה שֶׁקָּדַם שֶׁהִכִּיר יוֹסֵף כִּי רְאוּבֵן הַבְּכוֹר, דִּכְתִיב (בראשית מג:לג) ״וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן יֹאמַר לָמָּה יְדַבֵּר כָּל כָּךְ הוּא וְלֹא אֶחָיו. לָזֶה אָמַר, ״בִּי״ נוֹגֵעַ הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לוֹ לְבַסּוֹף. וְלֶהֱיוֹת שֶׁחָשׁ לוֹ לְהִתְכַּעֵס קוֹדֶם הַגָּעַת הַדָּבָר אֵלָיו, לָזֶה קָדַם תֵּכֶף וְהוֹדִיעוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בִּי נוֹגֵעַ הַדָּבָר אֲדוֹנִי״. וְהַשֵּׁנִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִטְעוֹן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לְהַצִּיל בִּנְיָמִין, וְהוּא בִּי אֲדֹנִי – פֵּרוּשׁ, אֲנִי גָּנַבְתִּי הַגָּבִיעַ וְהִנַּחְתִּיו בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וּמֵעַתָּה שׁוּרַת הַדִּין תִּתֵּן כִּי הוּא יִלָּכֵד, כִּי בִּנְיָמִין מַכְחִישׁ וִיהוּדָה מוֹדֶה – הוּא יִהְיֶה עֶבֶד. הַשְּׁלִישִׁי רָמַז הַכָּתוּב כִּי הַשְּׂרָרָה אֵלָיו הִיא נְתוּנָה, וְזֶה שִׁיעוּר הַדְּבָרִים: ״בִּי״ תָּלוּי כִּנּוּי תֵּיבַת ״אֲדֹנִי״ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ. וְאָמְרוֹ יְדַבֶּר נָא – פֵּרוּשׁ, יְדַבֵּר עַתָּה בְּכִינּוּי עַבְדוּת לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אֵין הַדָּבָר עוֹמֵד כֵּן, כִּי יְהוּדָה הוּא הַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ יִכּוֹן עוֹלָם.
פסוק יח:עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי, פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּתִי הִשַּׂגְתָּ זֶה, כִּי הוּא הַסּוֹבֵב לְיוֹסֵף אַדְנוּת, שֶׁאָמַר (בראשית ל״ז:כ״ז) ״לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים״, שֶׁמִּזֶּה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְהִשִּׂיג יוֹסֵף הָאַדְנוּת.
פסוק יט:אֲדֹנִי שָׁאַל וְגוֹ׳ לֵאמֹר. טַעַם הַצָּעַת הַדְּבָרִים, לוֹמַר כִּי לְצַד הַהֶכְרֵחַ לָקְחוּ בִּנְיָמִין מֵאֵת אָבִיו, וְאִם לֹא יִרְאֵהוּ עִמָּהֶם יָמוּת אָבִיו מִדַּאֲגָתוֹ. וְהִתְחִיל לוֹמַר אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו, פֵּרוּשׁ: לֹא הָיְתָה שְׁאֵלַת אָדָם לְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁיּוּכַל לִמְנֹעַ הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא כִּי הָיְתָה מֵאֵת אֲדֹנִי לַעֲבָדָיו, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּהֶכְרֵחַ לֵאמֹר לְךָ אֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי מִלְּבַד הַשְּׁאֵלָה עָשִׂיתָ לָנוּ דָּבָר הַמְחַיֵּב אוֹתָנוּ לֵאמֹר לְךָ בְּלֹא הַעֲלָמָה, כִּי עָשָׂה אוֹתָם כִּמְרַגְּלִים, וְהֻצְרְכוּ לְאַמֵּת דִּבְרֵיהֶם כְּמִשְׁפַּט בְּדִיקַת הָאֲנָשִׁים הַנֶּחְשָׁדִים בְּרִגּוּל, שֶׁנִּבְדָּקִים בְּכָל הַפְּרָטִים הֲגַם שֶׁאֵינָן נוֹגְעִים בְּעִנְיַן הָרִגּוּל, וְאִם הַעְלֵם יַעֲלִימוּ דָּבָר יִנָּתְנוּ בְּקוֹלָר, לָזֶה הִכְרִיחָם לֵאמֹר.
פסוק כא:וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִידוּהוּ. פֵּרוּשׁ, לֹא הִסְפִּיק לְךָ לְאַמֵּת הַדָּבָר בִּדְבָרֵינוּ אוֹ עַל יְדֵי בֵּרוּר אַחֵר זוּלַת לְהוֹרִידוֹ אֵלֶיךָ, וַתּוֹסֶף לְחַזֵּק עָלֵינוּ לְבַל נִרְאֶה פָנֶיךָ זוּלָתוֹ. וְהוֹדַעְנוּ הַדָּבָר לְאָבִינוּ וְלֹא הוֹעִיל לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ עַד אֲשֶׁר כָּלְתָה הַתְּבוּאָה וְגוֹ׳, וְהֻצְרַכְנוּ לְהוֹרִידוֹ.
פסוק כח:אַךְ טָרוֹף וְגוֹ׳. רָמַז בְּאָמְרוֹ אַךְ כִּי מְעַט טָרוֹף טוֹרַף, כִּי אֵינוֹ לֹא בְּצָרַת עַבְדוּת וְלֹא בְּצָרַת מִשְׁמָר, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי יֶשְׁנוֹ בַּנִּמְצָא אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָהוּ עַד עַתָּה.
פסוק כח:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אַךְ טָרֹף וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״אַךְ״ – מִעוּט, דַּוְקָא בִּטְרֵפוּת. אֲבָל בְּמַה שֶׁאָמַר (בראשית לז:לג) ״חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ״, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, בָּזֶה אֵין מִעוּט, כִּי כְּבָר בַּעֲווֹנוֹת הָיָה מַה שֶׁהָיָה, שֶׁגָּרְמָה לוֹ לְאַבֵּד עֲשָׂרָה בָּנִים שֶׁעָתִיד הָיָה לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:), וּבְאֶמְצָעוּת הָרְשָׁעָה נָשְׁרוּ מִמֶּנּוּ עֶשֶׂר טִפּוֹת, וְלֹא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא שְׁנַיִם.
פסוק לג:יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר (בראשית מג:ט) ״וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ״, שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ (ברכות לד:).
פסוק לד:כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בְּלֹא טַעַם הָאָמוּר שֶׁאָמַר ״וְחָטָאתִי״ וְגוֹ׳, ״אֵיךְ אֶעֱלֶה״ וְגוֹ׳. וְעוֹד אוּלַי שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לְמָה שֶׁאָמַר בִּתְחִלָּה (בראשית מד:טז) ״הִנְנוּ עֲבָדִים גַּם אֲנַחְנוּ״ וְגוֹ׳, ״כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה וְגוֹ׳ פֶּן אֶרְאֶה בָרָע״, וּכְשֶׁלֹּא יַעֲלוּ כֻּלָּן לֹא יִרְאֶה וְגוֹ׳:
פסוק לד:עוֹד יְכַוֵּן לְהָשִׁיב לְטַעֲנַת אִשָּׁה חֲכָמָה שֶׁשָּׁלַח יוֹאָב לְדָוִד (שמואל ב י״ד:ז׳), כִּי קָמָה הַמִּשְׁפָּחָה לַהֲרֹג אֶת מַכֵּה אָחִיו וּתְמִיתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו וְגוֹ׳, וְהִנֵּה הוּא הַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי כְּשֶׁיַּגִּיד יְהוּדָה לְאָבִיו כִּי אָנוּס הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל בִּנְיָמִין מִיַּד הַמֶּלֶךְ, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִתְאַכְזֵר יַעֲקֹב וְיִשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיהֶם יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיַתִּיר לְנִדּוּיוֹ שֶׁל יְהוּדָה, לָזֶה אָמַר טַעֲנָה שֵׁנִית ״כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה״ וְגוֹ׳, כִּי חוֹשֵׁשׁ לְסַכָּנַת מוֹת אָבִיו.
