פסוק ג:ולא נתן וגו'. משה רבינו רמז להם לישראל לאחר ארבעים שנה שהם כפויי טובה, שנאמר ואולך אתכם ארבעים שנה וכתיב ולא נתן ה' לכם לב לדעת אמר רבה, שמע מינה לא קאי אינש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין .
(ע"ז ה' ב')
פסוק ח:ועשיתם אותם. א"ר אלעזר, כל המלמד את בן חבירו תורה כאלו עשאו לדברי תורה, שנאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם , רבא אמר' כאלו עשאו לעצמו, שנאמר ועשיתם אתם, אל תקרא אותם אלא אתם .
(סנהדרין צ"ט ב')
פסוק ח:למען תשכילו. א"ר יהושע בן לוי, כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו, שנאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון .
(ע"ז י"ט ב')
פסוק ט:ראשיכם שבטיכם זקניכם. משה הקדים ראשים לזקנים, וביהושע כתיב (יהושע כ"ד) ויקרא יהושע לזקניו ולראשיו, לפי שבמשה כולם היו תלמידיו וביהושע לא היו כולם תלמידיו , דבר אחר, משה לא היה צריך לזקנים בכבוש הארץ הקדים ראשים, ויהושע היה צריך להם הקדימם לראשים. דבר אחר, משה לא נתייגע בתורה הקדים ראשים, ויהושע שנתייגע הקדים זקנים. דבר אחר, לפי שצפה משה ברוח הקודש שעתידים ישראל להסגר במלכיות וראשיהם עומדים על גביהם לפיכך הקדים ראשים לזקנים [ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה]
פסוק י:מחטב עציך וגו'. הנתינים גזר משה על חתונם לההוא דרא שנאמר מחוטב עציך וגו' ואתא דוד וגזר עלייהו לכולי דרי .
(יבמות ע"ט א')
פסוק יא:ובאלתו. אין אלה אלא שבועה, כמו שנאמר (פ' נשא) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה, ומכאן דהעונה אמן אחר שבועה כשבועה דמי .
(ירושלמי סוטה פ"ב ה"ה)
פסוק יג:ולא אתכם לבדכם. אמר להם משה לישראל, דעו שלא על דעתכם אני משביע אתכם. אלא על דעת המקום ועל דעתי, שנאמר ולא אתכם לבדכם וגו' .
(שבועות ל"ט א')
פסוק יג:הברית הזאת. אין לי אלא מצות שקבלו עליהם מהר סיני, מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה מניין, ת"ל (אסתר ט׳:כ״ז) קימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר .
(שם שם)
פסוק יד:אשר ישנו פה. אין לי אלא אותם העומדים על הר סיני, דורות הבאים מניין, ת"ל ואת אשר איננו פה .
(שם שם)
פסוק יד:אשר ישנו פה. תני, יש תנאי בנדרים ואין תנאי בשבועות, דכתיב כי את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו היום, מה דורות הבאים אחריכם אין בלבם תנאי אף אתם אין בלבכם תנאי .
(ירושלמי נדרים פ"ג ה"א)
פסוק יד:אשר איננו פה. בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא וכשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן, וכן הגרים, דאע"פ דאינהו לא הוו מזלייהו הוי, דכתיב את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה .
(שבת קמ"ו א')
פסוק טז:אשר עמהם. ולמעלה הוא אומר (פ' עקב) לא תחמוד כסף וזהב עליהם, הא כיצד, עמהם דומיא דעליהם, מה עליהם דבר של נוי אסור ודבר שאינו של נוי מותר, אף עמהם דבר של נוי אסור ודבר שאינו של נוי מותר .
(ע"ז נ"א ב')
פסוק יח:הרוה וגו'. אמר רב יהודה אמר רב, המשיא את בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן והמחזיר אבידה לכותי, עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו .
(סנהדרין ע"ו ב')
פסוק כב:שרפה כל ארצה. שאל ר' חנינא לר' יהושע בן לוי, הרי אמרו ארץ ישראל מכפרת אף לרשעים, וכי אפילו כגון ירבעם בן נבט וחביריו, אמר לו, כתיב גפרית ומלח שרפה כל ארצה, כיון שנשרפה א"י נעשית בהן מדת הדין .
(ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג)
פסוק כג:חרי האף הגדול. [רמז לחרי שהן חררות גדולות] .
(ירושלמי ביצה פ"ב ה"ו)
פסוק כד:את ברית ה'. תניא, רבי יוסי אומר, שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח שרפה וגו' בא"י, מאי טעמא, א"ר יוחנן, אתיא ברית ברית, כתיב הכא (דניאל ט') והגביר ברית לרבים שבוע אחד וכתיב ואמרו על אשר עזבו את ברית ה', מה התם שבוע אחד אף הכא שבוע אחד .
(יומא נ"ד א')
פסוק כז:ויתשם וגו'. ת"ר, עשרת השבטים אין להם חלק לעוה"ב , שנאמר ויתשם ה' מעל אדמתם וגו' וישליכם אל ארץ אחרת, ויתשם בעוה"ז וישליכם אל ארץ אחרת לעוה"ב, דברי ר' עקיבא , משום ר' שמעון אמרו, כיום היה, אם מעשיהם כיום הזה אינם חוזרים ואם לאו חוזרים .
(סנהדרין ק"י ב')
פסוק כז:כיום הזה. עשרת השבטים אינם עתידים לחזור, שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה, מה היום הזה הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינם חוזרים, דברי ר' עקיבא , ר' אליעזר אומר, כיום הזה, מה יום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להם עתיד להאיר להם .
(סנהדרין ק"י ב')
פסוק כח:לנו וגו'. למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבער, מלמד שלא ענש עד שעברו ישראל את הירדן .
(שם מ"ג ב')
פסוק כח:עד עולם לעשות. הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותם עד עולם [רמב"ם פ"ט ה"ג מיסוה"ת].