ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו׳ וענו כל העם ואמרו אמן. הגדר דערבות משום שכל ישראל הוה כמו מין יחיד מין פרטי נקודה, ועי׳ מכות דף כ״ג וחולין דף קל״ה ע״ש לא בגדר נפרד וכו׳ לכך מהני ערבות וכו׳, והנה בע״ז מבואר בספרי פ׳ שלח דגבי ע״ז ליכא גדר פוקד ע״ש בזה משום דפקע היחוס, ועמ״ש ע״ז דף נ״ב, ועי׳ סוף מס׳ סוכה בזה, ולכך בקרא גבי ארורים בע״ז אמר לשון רבים וענו ואמרו, וגבי שאר לשון יחיד דשם הוה עצם אחד, ואכמ״ל בזה.