פסוק א:ויצו משה. בצווי השם:
פסוק א:וזקני ישראל. אמר כן להקל וכן רבים וכבר הזכרתים:
פסוק א:שמור את כל המצוה. ומה היא והקמות לך אבנים גדולו' להכיל התורה ויאמר הגאון ז״ל כי כתוב עליהם מספר המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות ויפה אמר:
פסוק ב:וטעם בשיד. שיעמדו:
פסוק ג:למען. כי השם יעזרך אם החלות לשמור מצותיו וזאת המצוה הראשונה לביאתם לבנות להם מזבח חדש להודות לשם שהחלו להיותם בארץ:
פסוק ט:וידבר משה והכהנים הלוי. כאשר כתוב וזקני ישראל והעיקר משה:
פסוק ט:הסכת. פירושו לפי מקומו כי אין ריע לו:
פסוק ט:היום הזה נהיית לעם. שיכרות עמך ברית:
פסוק י:ושמעת. היום בקולו:
פסוק י:ועשית את מצותיו. לעתיד:
פסוק יד:וטעם הכהנים הלוים. כי הם האומרים ארור האיש. על הברכה בני הגבירות ועל הקללה בני השפחות ואם יחסרו שנים ובני לאה רבים ונלקחו הגדול והקטן:
פסוק יד:וענו. כמו וענית ואמרת וחז״ל אמרו כי טעם לברך ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וכן הכל ועל דרך הפשט הברכה היא ברוך אתה בעיר והקללה הפך זה. והעד בספר יהושע:
פסוק טו:וטעם להזכיר אלה י״א עבירות בעבור שיוכל לעשותם בסתר והעד ושם בסתר כי אם יעשה בגלוי יומת וכן מכה רעהו בסתר והחל מהעיקר שהוא בינו ובין בוראו ואחר כן בינו ובין אבותיו כי מי ידע אם יקלה אותם:
פסוק טז:מקלה. לשון קלון פועל יוצא:
פסוק יז:מסיג גבול רעהו. כי הוא דבר נסתר ומשגה עור ג״כ לא יוכל לפרסם מי שהשגהו:
פסוק יט:מטה משפט גר יתום. כי אין להם עוזר והנה גם הוא בסתר והזכיר הגר גם היתום והאלמנה כי אם יטה הדיין משפט אחרים יערערו עליו ויפרסמוהו והגר והיתום והאלמנה אין להם כח. ושוכב עם אשת אב ואחות וחותנת אינו נחשד להתייחד עמה על כן הוא דבר נסתר ואין כן שאר העבירות:
פסוק כא:עם כל בהמה. זכר או נקבה כי אין לה פה שתצעק ותערער כמו הזכור על כן לא הזכירו:
פסוק כה:לוקח שוחד. לפי דעת רבים שהוא הדיין ולפי דעתי שהוא עד שקר:
פסוק כו:אשר לא יקים. י״א על כל התורה וי״א על אלה הנזכרים ולא אמרו כלום בעבור שכתוב לעשות אותם והנכון בעיני כי קלל על מצות לא תעשה הנזכרים וקלל מי שלא ישמור גם בסתר מצות עשה על כן אמר לעשות אותם:
