תנ"ך על הפרק - דברים כז - מזרחי

תנ"ך על הפרק

דברים כז

180 / 929
היום

הפרק

צווי על קיום מעמד ברכה וקללה בהר גרזים והר עיבל

וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲ‍ֽשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃וְהָיָה֮ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמוֹת֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עוֹלֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֺתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ק֥וֹל רָֽם׃אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹת֔וֹ בַּת־אָבִ֖יו א֣וֹ בַת־אִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

והקמות לך בירדן ואח"כ תוציאו משם אחרות ותבנו מהן מזבח בהר עבל כי כן כתוב בספר יהושע וישאו שתי עשר אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יי' אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעבירו עמם אל המלון ויניחו' שם וכתיב בתריה ושתי' עשרה אבנים הקי' יהושע בתיך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נושאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה הרי כאן שני מיני אבנים י"ב אבנים הקים יהושע בתוך הירדן וי"ב אבנים אחרות הוציאו מתוך הירדן להוליכו בהר גריזים והר עיבל שבאותו יום שעברו ישראל את הירדן באו להר גריזים ולהר עיבל כדאיתא בסוטה ובנו מהן מזבח בהר עיבל לפיכך צריך לפרש המקרא הזה בשני מיני אבנים כאילו אמר והקמו' לך בתוך הירדן אבנים גדולות שהם הי"ב אבנים שהקים יהושע בתוך הירדן וסדת אותם בסיד וכתב עליהן וגו' שהם הי"ב אבנים שנשאו מתוך הירדן והעבירום עד הר גריזים והר עיבל ומהן בנו את המזבח בהר עיבל: נמצא אתה אומר ג' מיני אבנים היו י"ב בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדן בהר עיבל. וקשה שבסוטה בפ' אלו נאמרין אמרו נמצא אתה אומר ג' מיני אבנים היו אחד שהקי' משה בעבר הירדן בארץ מואב שני בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר אתי' באר באר כתיב הכא באר וכתיב התם על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנא' ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל ופרש"י לאח' שבנו מהם המזבח בהר עיבל קפלו והביאו בגלגל וקבעו' שם אלמא הג' מיני אבני' הם של משה ושל יהושע בירדן ושל יהושע בגלגל לא של יהושע בירדן ושל יהושע בגלגל ושל יהושע בהר עיבל כמו שכתב כאן רש"י ז"ל ועוד שבסוטה העלו בהדיא שהאבני' שהביאו' בגלגל הם אות' שהביאו בהר עיבל ולאחר שבנו שם את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את התורה והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו קפלום והוליכום בגלגל ואין סברא לומר שאותם של גלגל שני מיני אבנים היו אחד שהביא שם יהושע מתחלה ואחד שהביא שם יהושע אחר שבנו אותם בהר עיבל וצ"ע: באר היטב בשבעים לשון. כי היטב בצרופו עולה שבעים: היום הזה נהיי' לעם בכל יום יהיו בעיניך כאילו היו' באת עמו בברית. לא ידעתי מאין הוציא זה בשלמא גבי היו' יי' אלהיך מצוך לעשות את החקי' האלה דין היה להם לדרוש שבכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם דאל"כ מאי היום הזה הרי כבר נצטוו קודם זה כמה שנים למפרע אלא הכא מה ראו לדרוש דילמא הזה ממש במשמעו שהרי באותו יום קבלו הברכות והקללות האמורות בהר גריזים ובהר עיבל ושמא י"ל דמדכתיב נהיי' לעם ליי' אלהיך ולא כתיב תהיה משמע ששל הברית הקדומה קמיירי ומדכתב היום הזה למדנו שרמז להם שבכל יום יהיו בעיניך כאילו היו' באת עמו בברית: ששה שבטים עלו לראש הר גריזים והשש' לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון למטה באמצע הפכו הלוים פניה' כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו'. והא דכתיב אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן לא שיהו השבטים מברכי' אלא הלוים העומדים באמצע בין שני ההרי' הופכים פניהם להר גריזים בברכה ולהר עיבל בקללה כך פרש"י בסוטה בפ' אלו נאמרין ואח"כ יהיה פי' אלה יעמדו לברך אלה יעמדו לברך הלוים את העם על הר גריזים כאילו אמר אלה יעמדו על הר גריזים לברך הלוים את העם ומי הם העומדים על הר גריזים שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין ופי' ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ואלה יעמדו בהר עיבל על הקללה שמקללים הלוים את הע' ומי הם העומדים בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי וא"ת היכי קאמר שהלוים היו למט' באמצע הא כתיב ואלה יעמדו לברך את העם על הר גריזי' שמעון ולוי ויהודה וגו' אלמא הלוים על ראש ההר היו עומדים ולא למטה באמצע כבר תרצו זה שם בברייתא ר"א או' א"א לו' לוי למטה שכבר נאמר למעלה וא"א לו' למעלה שכבר נא' למטה הא כיצד זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה רב יאשיה אומר כל הראוי לשרת לכהונה למטה והשאר למעלה: מסיג גבול רעהו מחזירו לאחריו. פי' לאחריו של גבול רעהו כי פני גבול רעהו הם כנגד פניו גבול חבירו וכשחברו מרחיב גבולו נמצא שהוא מחזיר גבול רעהו לצד אחור:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך