תנ"ך על הפרק - דברים כז

מאת: ר' אליהו מזרחי ,

והקמות לך בירדן ואח"כ תוציאו משם אחרות ותבנו מהן מזבח בהר עבל כי כן כתוב בספר יהושע וישאו שתי עשר אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יי' אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעבירו עמם אל המלון ויניחו' שם וכתיב בתריה ושתי' עשרה אבנים הקי' יהושע בתיך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נושאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה הרי כאן שני מיני אבנים י"ב אבנים הקים יהושע בתוך הירדן וי"ב אבנים אחרות הוציאו מתוך הירדן להוליכו בהר גריזים והר עיבל שבאותו יום שעברו ישראל את הירדן באו להר גריזים ולהר עיבל כדאיתא בסוטה ובנו מהן מזבח בהר עיבל לפיכך צריך לפרש המקרא הזה בשני מיני אבנים כאילו אמר והקמו' לך בתוך הירדן אבנים גדולות שהם הי"ב אבנים שהקים יהושע בתוך הירדן וסדת אותם בסיד וכתב עליהן וגו' שהם הי"ב אבנים שנשאו מתוך הירדן והעבירום עד הר גריזים והר עיבל ומהן בנו את המזבח בהר עיבל: נמצא אתה אומר ג' מיני אבנים היו י"ב בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדן בהר עיבל. וקשה שבסוטה בפ' אלו נאמרין אמרו נמצא אתה אומר ג' מיני אבנים היו אחד שהקי' משה בעבר הירדן בארץ מואב שני בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר אתי' באר באר כתיב הכא באר וכתיב התם על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנא' ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל ופרש"י לאח' שבנו מהם המזבח בהר עיבל קפלו והביאו בגלגל וקבעו' שם אלמא הג' מיני אבני' הם של משה ושל יהושע בירדן ושל יהושע בגלגל לא של יהושע בירדן ושל יהושע בגלגל ושל יהושע בהר עיבל כמו שכתב כאן רש"י ז"ל ועוד שבסוטה העלו בהדיא שהאבני' שהביאו' בגלגל הם אות' שהביאו בהר עיבל ולאחר שבנו שם את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את התורה והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו קפלום והוליכום בגלגל ואין סברא לומר שאותם של גלגל שני מיני אבנים היו אחד שהביא שם יהושע מתחלה ואחד שהביא שם יהושע אחר שבנו אותם בהר עיבל וצ"ע: באר היטב בשבעים לשון. כי היטב בצרופו עולה שבעים: היום הזה נהיי' לעם בכל יום יהיו בעיניך כאילו היו' באת עמו בברית. לא ידעתי מאין הוציא זה בשלמא גבי היו' יי' אלהיך מצוך לעשות את החקי' האלה דין היה להם לדרוש שבכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם דאל"כ מאי היום הזה הרי כבר נצטוו קודם זה כמה שנים למפרע אלא הכא מה ראו לדרוש דילמא הזה ממש במשמעו שהרי באותו יום קבלו הברכות והקללות האמורות בהר גריזים ובהר עיבל ושמא י"ל דמדכתיב נהיי' לעם ליי' אלהיך ולא כתיב תהיה משמע ששל הברית הקדומה קמיירי ומדכתב היום הזה למדנו שרמז להם שבכל יום יהיו בעיניך כאילו היו' באת עמו בברית: ששה שבטים עלו לראש הר גריזים והשש' לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון למטה באמצע הפכו הלוים פניה' כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו'. והא דכתיב אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן לא שיהו השבטים מברכי' אלא הלוים העומדים באמצע בין שני ההרי' הופכים פניהם להר גריזים בברכה ולהר עיבל בקללה כך פרש"י בסוטה בפ' אלו נאמרין ואח"כ יהיה פי' אלה יעמדו לברך אלה יעמדו לברך הלוים את העם על הר גריזים כאילו אמר אלה יעמדו על הר גריזים לברך הלוים את העם ומי הם העומדים על הר גריזים שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין ופי' ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ואלה יעמדו בהר עיבל על הקללה שמקללים הלוים את הע' ומי הם העומדים בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי וא"ת היכי קאמר שהלוים היו למט' באמצע הא כתיב ואלה יעמדו לברך את העם על הר גריזי' שמעון ולוי ויהודה וגו' אלמא הלוים על ראש ההר היו עומדים ולא למטה באמצע כבר תרצו זה שם בברייתא ר"א או' א"א לו' לוי למטה שכבר נאמר למעלה וא"א לו' למעלה שכבר נא' למטה הא כיצד זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה רב יאשיה אומר כל הראוי לשרת לכהונה למטה והשאר למעלה: מסיג גבול רעהו מחזירו לאחריו. פי' לאחריו של גבול רעהו כי פני גבול רעהו הם כנגד פניו גבול חבירו וכשחברו מרחיב גבולו נמצא שהוא מחזיר גבול רעהו לצד אחור:

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

שנים עשר הארורים

פנימיות וחיצוניות

מדוע הברכה ניתנה על הר גרזים והקללה על הר עיבל?

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק