מדרש תנחומא על דברים יח

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק יד:
כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִּהְיֶה לְמַטָּה (דברים כח, יג), שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּכֶם שׁוֹפְטִים כֶּחָשִׁים, וְתִהְיוּ כֻּלְּכֶם רָאשִׁים לַתּוֹרָה, כְּשֵׁם שָׁאַתָּה אוֹמֵר, וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב (ישעיה ט, יד). וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, מְעַט תִּהְיֶה, רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא כָּל הַיָּמִים. דָּבָר אַחֵר, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה. כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל דָּבָר, שֶׁלֹּא תְּהֵא שׁוֹאֵל מַה לְמַעְלָן, וְלֹא תְּהֵא שׁוֹאֵל מַה לְּמַטָּן כְּשֵׁם שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ (שם כט, ד), כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם וְגוֹ', שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֵל בּוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים (שם ח, יט). אִמְרוּ לָהֶם, הֲלֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים (שם). צָרְכֵי הַמֵּתִים עוֹשִׂין בַּחַיִּים. שֶׁמָּא עוֹשִׂין צָרְכֵי הַחַיִּים בַּמֵּתִים. הַמַּהְגִּים, שֶׁאֵין עוֹשִׂין לָהֶם צָרְכֵי רָאשֵׁיהֶם. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה וְגוֹ', וְאַתָּה לֹא כֵן. מַעֲשֵׂה בְּגֵר אֶחָד שֶׁהָיָה מִבָּצְרָה, אָמַר, כְּשֶׁהָיִיתִי נָכְרִי, הָיִיתִי שׁוֹאֵל בָּעֲבוֹדָה זָרָה. עַכְשָׁו נַעֲשֵׂיתִי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר לִי. מֶה עָשָׂה. חָבַשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וְהָלַךְ בַּמְּדִינָה וְלֹא שָׁאַל בַּעֲבוֹדָה זָרָה. נִכְנַס בַּמְּדִינָה וְהָיָה הַפִּינְסוּר שֶׁלָּהּ עוֹמֵד בְּפֶתַח הַמְּדִינָה. עִם שֶׁהוּא נִכְנַס, רָאָה אוֹתָם, מִיָּד נִתְיָרֵא. יָרַד מִן הַחֲמוֹר וּבָרַח הַחֲמוֹר. יָרְדוּ אוֹתָן שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין שָׁם וְהוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם, וְזָקְפוּ אוֹתוֹ וּמְסַמְּכִין אוֹתוֹ. וְהָיוּ אוֹמְרִים הַזָּקֵן הַזֶּה נָפַל. מִיָּד הוֹלִיכוֹ אוֹתוֹ אֵצֶל חֲמוֹרוֹ. וְנִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. מִי גָּרַם לוֹ. עַל שֶׁתָּפַס אֶת הַתּוֹרָה. הֱוֵי, כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. מַעֲשֵׂה הָיָה בְּרַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל פְּיָלִי שֶׁל טְבֶרְיָה, וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִין, רָאוּ שָׁם שְׁנֵי יְהוּדִים יוֹצְאִין לִמְלַאכְתָּן. אָמְרוּ אוֹתָן שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִין, אוֹתָן שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יוֹצְאִין וְאֵינָן נִכְנָסִין, אֶלָּא הַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָן. שָׁמְעוּ רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹחָנָן. מֶה עָשׂוּ. יָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה לֵידַע אִם נִכְנָסִין הֵן אוֹתָן שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לִמְלַאכְתָן, וְנִכְנְסוּ. וּרְאוּ אוֹתָן רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹחָנָן. אָמְרוּ לְאַסְטְרוֹלוֹגִין, לֹא אֲמַרְתֶּם שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ יוֹצְאִין וְאֵינָן נִכְנָסִין, שֶׁהַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָן אָמְרוּ לָהֶן, הֵן. אָמְרוּ לָהֶן, הֲרֵי יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם וְנִכְנְסוּ בְּשָׁלוֹם. הָיוּ הָאַסְטְרוֹלוֹגִין מַבִּיטִין בָּהֶם. אָמְרוּ לָהֶן, אִמְרוּ לָנוּ, מָה עֲשִׂיתֶם בַּיּוֹם הַזֶּה. אָמְרוּ לָהֶם, לֹא עָשִׂינוּ דָּבָר, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ לְמוּדִין לַעֲשׂוֹת, קָרִינוּ אֶת שְׁמַע וְהִתְפַּלַּלְנוּ. אָמְרוּ לָהֶם, יְהוּדִים אַתֶּם, אֵין דִּבְרֵי הָאַסְטְרוֹלוֹגִין מִתְקַיְּמִים בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים. הֱוֵי, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.
פסוק יד:
דָּבָר אַחֵר, כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם וְגוֹ', וְאַתָּה לֹא כֵן. מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם, שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין, שֶׁהָיָה הַמַּזָּל אוֹמֵר לוֹ: שֶׁאֵין אַבְרָם וְלֹא שָׂרַי מוֹלִידִין. מֶה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין, כְּתִיב: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה (בראשית טו, ה), הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ. וְאֵין חוּצָה אֶלָּא הָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת (משלי ח, כו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה (ישעיה לג, ז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה שֶׁאָמַרְתָּ, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי (בראשית טו, ג), לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ (שם פסוק ד). אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר לִי, שֶׁאֲנִי מוֹלִיד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צֵא מִן הַמִּדָּה, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. שָׂרַי אֵינָהּ מוֹלֶדֶת, שָׂרָה מוֹלֶדֶת. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, אָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה לְמַעְלָה מִן הַמַּזָּל. מִי גָּדוֹל מִמִּי. לֹא אַתָּה, שָׁאַתָּה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה. שָׂא נָא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הַבֶּט, כְּאָדָם שֶׁהוּא מַבִּיט מִלְמַעְלָה לְמַטֶּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַבִּיטָה עֲנֵנִי ה' אֱלֹהָי (תהלים יג, ד). וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (בראשית טו, ה). מִיָּד, וְהֶאֱמִן בַּה' (שם פסוק ו). אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, מָה אַבְרָהָם הִנִּיחַ אֶת הַמַּזָּל וְלֹא הָיָה עוֹסֵק בּוֹ, אַף אַתָּה, לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.
פסוק יד:
דָּבָר אַחֵר, כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ. אָמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, כִּדְנָה תֵּימְרוּן לְהוֹם וְגוֹ' (ירמיה י, יא). אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כִּדְנָא תֵּימְרוּן, אִם יֹאמְרוּ לָכֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, אִמְרוּ לָהֶם, אִם יְכוֹלָה הִיא לְהַעֲבִיר הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, נַעַבְדֶנָּה. וְאִם לָאו, יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא (שם). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִמְרוֹ לָהֶם, אִם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, נַעַבְדֶנָּה. וְאִם לֹא, יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִמְרוּ לָהֶם, אִם יְכוֹלִים לְהַעֲבִיר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וְלַעֲשׂוֹת אֲחֵרִים מִצֶּבַע אַחֵר, נַעַבְדֶנָּה. וְאִם לָאו, יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא. שְׁלֹשָה פִילוֹסוֹפִין הָיוּ לְאַדְרִיָּאנוּס, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר עַד שֶׁהָיָה נִמְלָךְ עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת עַצְמִי אֱלוֹהַּ. אָמְרוּ לוֹ שְׁלָשְׁתָּן, אֶחָד מִדִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאֶחָד מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאֶחָד מִדִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהָיָה מֵצֵר. נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ אֶצְלוֹ, אָמְרָה לוֹ: עַל מָה אַתָּה מֵצֵר. אָמַר לָהּ: שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲשׂוֹת עַצְמִי אֱלוֹהַּ, וְהֵם לֹא הִנִּיחוּ אוֹתִי. אָמְרָה לוֹ: הֵם לֹא אָמְרוּ לְךָ כָּרָאוּי. אֲנִי אֹמַר לְךָ דָּבָר אַחֵר, פִּקָּדוֹן אֶחָד יֵשׁ לוֹ אֶצְלְךָ, תֶּן לוֹ פִּקְדוֹנוֹ וַעֲשֵׂה עַצְמְךָ אֱלוֹהַּ. אָמַר לָהּ: וּמַה פִּקְדוֹנוֹ. אָמְרָה לוֹ: הַנֶּפֶשׁ. אָמַר לָהּ: וְאִם תֵּצֵא נַפְשִׁי מָה אֶעֱשֶׂה. אָמְרָה לוֹ: הַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּךָ אֵין אַתָּה שׁוֹלֵט בָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ (קהלת ח, ח). וְהֵיאַךְ תּוּכָל לַעֲשׂוֹת עַצְמְךָ אֱלוֹהַּ. אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם עָשׂוּ עַצְמָן אֱלֹהוּת, וְנִבְעֲלוּ כְּנָשִׁים, פַּרְעֹה וְיוֹאָשׁ וְחִירָם וּנְבוּכַדְנֶצַּר (וכו' וארא ט).

דברים יח - דיני הכהנים, איסור כישוף, החובה לשמוע לנביא, דיני נביא שקר

א לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י ה' וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃ ב וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו ה' ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ ג וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃ ד רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לּֽוֹ׃ ה כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר ה' א-להיך מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־ה' ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ ו וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר ה'׃ ז וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם ה' א-להיו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י ה'׃ ח חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֽוֹת׃ ט כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ה' א-להיך נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃ י לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ יא וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ יב כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת ה' כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה ה' א-להיך מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ יג תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם ה' א-להיך׃ יד כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֛תַן לְךָ֖ ה' א-להיך׃ טו נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ ה' א-להיך אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃ טז כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם ה' א-להיך בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ ה' א-להי וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ יז וַיֹּ֥אמֶר ה' אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ יח נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃ יט וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃ כ אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם א-להים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃ כא וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ ה'׃ כב אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם ה' וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ ה' בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק