פסוק ז:ובשלת ואכלת וגו׳.
עיין בספרי דיליף מזה לחד גירסא [דמחזיר] רק שלם, וזה פלוגתא שם [ע״ש] ובתוספתא, ועיין בירושלמי פ״א דשבת, ועיין חולין דף צ״ח ע״ב דבשלה הוא שלמה ור״ל ג״כ כן, ועיין שבת דף כ׳ לא מנתח, ומ״ש פסחים דף ע״ד ע״ש בזה.
פסוק ט:מהחל חרמש בקמה.
ספרי פסקא קלו: שלא תהא קצירתו אלא בחרמש.
[בדברי הרמב״ם התמוה דפסק נקצר העומר שלא כמצותו כשר, ופסק דדוחה שבת] דודאי מצות קצירה לא קיים, רק העומר כשר, כי יש בעומר ג׳ דברים, המצוה של קצירה, והמצוה של הבאה, ומה שמתיר חדש וכו׳, וה״נ גבי עומר מצוה של קצירה דוחה שבת, ועיין בספרי ראה דעומר צריך שיהיה מן מה שנקצר דוקא, לא ע״י קיטוף ע״ש, ועיין בתוס׳ בכורות כ״ה, ומנחות ס״ח, וחולין קל״ז, וזה מחלוקת בתוספתא מנחות אם צריך לומר מגל זה ע״ש, וזה ר״ל באמת הך מחלוקת במנחות דף ע׳ ע״ב ע״ש בתוס׳ אם קצירה מתרת לקצור, ובירושלמי פ״א דחלה, וה״נ כן, וכ״כ ברמב״ם וכו׳, ועיקר הגדר דאם המצוה לא מקיים אף דהדבר כשר דוחה שבת, וכן מבואר בירושלמי מגילה ור״ה, וה״נ כן, וזה ר״ל הך דמכות ח׳.
פסוק יא:והגר וגו׳ אשר בקרבך וגו׳ והגר וגו׳ אשר בשעריך.
הנה כאן נקט רק בקרבך, וגבי חג הסוכות נקט בשעריך, משום דכל מקום שנאמר גר בשעריך ר״ל גר תושב, עיין פסחים דף כ״א ע״ב ובספרי וכ״מ, משום דגר תושב אסור לדור בעיר עצמה דהיינו בירושלים, וכמ״ש בתוספתא סוף נגעים ובאדר״נ ובספרי וברמב״ם בכ״מ בזה, והנה בשביל גר תושב אסור לבשל ביו״ט, וכן להטריח כמו הך דביצה דף כ״א ע״ב, ועיין ברמב״ם בהל׳ ע״ז ובהל׳ שבת, וא״כ בעצרת אסור דהוא יו״ט, רק בחה״מ וקאי על חוה״מ, ולוי ג״כ בשעריך, עיין בספרי פיס׳ קס״ח וסוכה דף נ״ו ע״ש.
פסוק יג:חג הסכת תעשה לך שבעת ימים.
ספרי פסקא: להדיוט ומנין אף לגבוה ת״ל חג הסוכות שבעת ימים לה׳ אלקיך וכו׳.
עיין במה דפליגי בתו״כ בפ׳ אמור והספרי בפר׳ ראה אם סוכה הוי צורך גבוה או צורך הדיוט, ר״ל דאף דהסוכה הוא מצוה מן התורה, מכ״מ עיקר הגדר שלו הוא שיהיה לדירת אדם סוכתך קבע, וכל שאין עליו שם דירה לא יצא כמבואר בכ״מ בסוכה ד״ד וד״י ודף י״ג, ועיין תוס׳ יומא דף י׳, ולכך י״ל דהוה צורך הדיוט.
פסוק יג:ספרי שם. ר״א אומר כשם שאין אדם יוצא יד״ח יו״ט הראשון של חג בלולבו של חבירו כך אין אדם יוצא יד״ח ביו״ט הראשון של חג בסוכתו של חבירו וכו׳.
עיקר סוכה צריך לקבוע בליל א׳ לז׳, וכ״כ בזה בח״א מ״ש רבינו בפיה״מ ספ״ב דסוכה דרק בתחילת הסוכות הוה גשמים סימן רע, והא דאמרינן בריש תענית דכל ז׳ כן, זה רק לר״א לשיטתיה דס״ל כל ז׳ חובה, ובאמת בספרי פ׳ ראה פסקא ק״מ, וכן גרס הרי״ף ז״ל בפ״ב דסוכה דר״א דפוסל שאולה זה רק בלילה הראשונה, ועיין סוכה דף מ״ג ושבת דף קל״א ע״ב דמצריך קרא לרבות לילות ע״ש בתוס׳, למה לא יליף מתשבו, ועיין ערכין דף ג׳ ע״ב לחד גירסא.
פסוק כ:צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ וגו׳.
ספרי פיסקא קמד: מלמד שמינוי הדיינים כדי להחיות את ישראל ולהושיעם על אדמתם ושלא להפילם בחרב.
עיין שבת דף ל״ג.
פסוק כא:לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה׳ אלקיך אשר תעשה לך.
ספרי פיסקא קמה: כשהוא אומר אשר תעשה לך לרבות במה.
ר״ל שאסור לעשות במה ועבר על עשיה, עיין נדרים דף כ״ב.