פסוק ב:וזבחת פסח וסמיך ליה לא תאכל עליו חמץ. לומר לך שאין שוחטין הפסח על החמץ:
פסוק ט:שבעה שבועות תספר לך ב' ספירות בפסוק לומר לך דמצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי:
פסוק ט: מהחל ב' דין ואידך מהחל התרומה דהיינו העומר שהוא ראשית למנחות כתרומה שהוא ראשית:
פסוק ט: בקמה ', תחל לספור קרי ביה בקומה שצריך לברך על העומר מעומד:
פסוק יא:ושמחת לא נאמר שמחה בפסח שהתבואה עדיין בשדה ובעצרת שהתבואה כבר נקצרת ועדיין היין בגפנים נאמר שמחה אחת ובסוכות שהכל בבית נאמר בו ב' שמחות:
פסוק יב:החקים האלה כתיב בעצרת לפי שניתנה בו תורה:
פסוק יג:הסוכות תעשה לך באספך מגרנך רמז לנויי סוכה לעטרה בשבלים:
פסוק טז:כל זכורך בגי' גדלים וקטנים:
פסוק טז: את פני פ"א כפולה לומר פנים בפנים וכשם שבא לראות כך בא ליראות:
פסוק יח:שופטים סמך שופטים לרגלים לומר שהרגלים ע"פ השופטים ועוד כי הם מעשים להביא הנדרים ברגלים כדאמרינן אזהרה לב"ד שיעשוך. ועוד כי השופטים מזהירים העם שלא לחטוא ברגלים כדאמרינן סקבא דשתא ריגלא:
פסוק יח: כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך י שופטים. שהשופטים היו מצווין לתת למי שהוא עני. ד"א אשר נתן לך שופטים כלומר ל. תן לשופטים כענין שנאמר לתת מנת וגו' למען יחזקו בתורת ה':
פסוק יח: איש כמתנת ידו שופטים. רמז שממשכנין על הצדקה:
פסוק יח: שלש פעמים וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל:
פסוק יח: שופטים בגי' ע' סנהדרין. שפטים. בג. מ' מכשף שמעמידין שופטים בעלי כשפים שיודעים לבטל הכשפים. שופטים. תגין למעלה ולמטה יראה הדיין כאלו חרב מלמעלה וגיהנם פתוחה מלמטה:
פסוק יח: תתן לך ולא לעכו"ם. מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל חקי [ו ומשפטיו בגי' דיוקי משפטיו:
פסוק יח: בכ 'ל שעריך בכל מה שאתה משער ממון חבירך הן למסים הן להטיל לצדקה:
פסוק יח: 'לשבטיך ושפטו לומר שמצוה לשופט לשפוט שבטו. ושפטו. אותיות ופשוט. הי חביב עליך דין של פשוט לדקדק בו כדין של מאה מנה. שופטים. ושפטו. משפט. הרי ג' שדיני ממונות בשלשה:
פסוק כא:אשרה בגימ' דיין שאינו הגון שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה אצל המזבח:
פסוק כא: אשרה כל עץ אצל מזבח בגי' רשע אצל צדיק:
פסוק כב:אשר שנא ה' אלהיך וסמיך ליה לא תזבח לרבות רובע ונרבע מוקצה ונעבד:,