פסוק א:אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון וגו' לרשתה כל הימים. ומכלל המצות האלה הם שצריך שתשמרו אותן אשר בקיומן תירשו הארץ כל הימים שתאבדו מקומות כל ע"ג ושלא תעשו כמותם לאל ית' להקריב לפניו בכל מקום ושיהי' לכם מקום מיוחד להקריב לפניו אותו המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם:
פסוק ה:לשכנו. להיות שם משכן שמו והוא שילה או בית עולמים:
פסוק ה:תדרשו. אל אותו המקום הנבחר תדרשו להשתחוות ולהקריב כענין אליו גוים ידרושו:
פסוק ה:ובאת שמה. לא שיבא משכן שמו אליכם בכל מקום כמנהג עובדי עבודה זרה::
פסוק ז:לפני ה' אלהיכם. ושמחתם. עבדו את ה' בשמחה כראוי לכל עובד מאהבה:
פסוק ז:בכל משלח ידכם. כי אז תצליחו את דרכיכם ואז תשכילו:
פסוק כ:ואמרת אוכלה בשר. בלתי שאצטרך לטרוח להעלותו לבית הבחירה:
פסוק כ:כי תאוה נפשך לאכול בשר. ג"כ כשתאוה לאכול אותו החלק הניתן לכהנים מן הזבח:
פסוק כ:בכל אות נפשך תאכל בשר. אבל לא חלב ודם אע"פ שהם חולין:
פסוק כב:אך כאשר יאכל את הצבי. שלא במקום קדוש:
פסוק כג:רק חזק לבלתי אכול הדם. אע"פ שתקוה באכילתו חברת השדים שיגידו לך עתידות. כאמרם ז"ל שומעים מה שעתיד להיות כמלאכי השרת לא תאכל הדם להתחבר להם:
פסוק כד:לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. עשה באופן שלא יהיה ראוי לאכילה וזה שתשפכהו על הארץ כמים ולא תצניעהו כמו שמצניעים היין והשמן ושאר משקין לאכילה ושתיה:
פסוק כה:לא תאכלנו וגו' כי תעשה הישר בעיני ה'. וכאשר תמנע מלאכול לא יהיה זה כמואס בו אבל כדי שתעשה הישר בעיני ה' כאמרם ז"ל אל יאמר אי אפשי בבשר חזיר אבל יאמר אפשי ואפשי ואבי שבשמים גזר עלי:
פסוק ל:ואעשה כן גם אני. שאעבוד את האל ית' באותם מיני העבודה שהם עובדים לע"ג:
פסוק לא:כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם. כי אמנם הם עובדים לע"ג בקצת מיני עבודות נמאסות אצל האל ית':