פסוק ד:אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן. תַּאנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ, וְאָמַר חֲבֵרוֹ לְאֵימָא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ, זֶה אֵינוֹ מוֹצִיא שְׁנָתוֹ, שֶׁהוּא מֵת. וְכֵן הָיָה, שֶׁלֹּא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מֵרַבּוֹתַי, כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ, חַיָּב מִיתָה. תָּנָא, אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ, עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מֵרַבּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים (במדבר לג, מט). רַבִּי נָחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה בַּכְּפָר, הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ וְהוּא מוֹרֶה. אָמְרוּ לוֹ: כְּדֵין אוּלְפַן רַבִּי, אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְהָא רַבִּי מַנִּי רַבָּךְ יָתִיב בְּצִפּוֹרִי. אָמַר לְהוּ, יֵיתֵי עָלַי, אִלּוּ הֲוִית יַדַּע, לָא הֲוִית מוֹרֶה. מִן הַהוּא שַׁעְתָּא לָא אוֹרִי. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן וְהִזְכִּיר אֶת סוּרְחָנָן. כָּל כָּךְ לָמָּה. לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁלֹּא מָצָא בְּיָדָן אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מִיתָתָן שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָן מַזְכִּיר סוּרְחָנָן. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיָה לָהֶם בַּסֵּתֶר וּלְפִיכָךְ מֵתוּ. בַּר קַפָּרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, עַל הַקְּרִיבָה, וְעַל הַהַקְרָבָה, וְעַל אֵשׁ זָרָה, וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. עַל הַקְּרִיבָה, שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנַי וְלִפְנִים. וְעַל הַהַקְרָבָה, שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּן מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ. וְעַל אֵשׁ זָרָה, שֶׁהֵבִיאוּ אֵשׁ זָרָה מִבֵּית הַכִּירַיִם. וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה, תַּאנֵי רַבִּי חִיָּא, אִישׁ מַחְתָּתוֹ, אִישׁ מִמַּחְתָּתוֹ, אִישׁ מֵעַצְמוֹ עָשׂוּ וְלֹא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. רַבִּי מַנִּי דְּשַׁאב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, וּבְכֻלָּן כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה. עַל שֶׁנִּכְנְסוּ בְּלֹא רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכָתוּב בָּהֶן מִיתָה, בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ (שמות ל, כ). וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ מְחֻסְּרֵי בְגָדִים, דִּכְתִּיב בָּהֶן מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' (שם כח, מג). וּמֶה הָיוּ מְחֻסָּרִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מְעִיל הָיוּ מְחֻסָּרִים, דִּכְתִּיב בֵּיהּ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ וְגוֹ' (שם פסוק לה). וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּנִים, כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד). וְעַל שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ, וּכְתִיב: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְלֹא תָּמֻתוּ (ויקרא י, ט). אַבָּא חַנִּין אוֹמֵר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נָשִׁים, דְּתָנֵינַן תַּמָּן, וְכִפֵּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, הִיא אִשְׁתּוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, שְׁחוּצִים הָיוּ הַרְבֵּה, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֵיזוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. הַרְבֵּה נָשִׁים עֲגוּנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבוֹת וּמַמְתִּינוֹת לָהֶם, וְהֵם אוֹמְרִים: אֲחִי אָבִינוּ מֶלֶךְ, וְאָבִינוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲחִי אִמֵּנוּ נָשִׂיא, וְאָנוּ סְגָנֵי כְּהֻנָּה, אֵיזוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. אָמַר רַבִּי מְנַחְמָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה, עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד, בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלוֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ (תהלים עח, סג). לָמָּה בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, עַל יְדֵי שֶׁבְּתוּלוֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ. וְעוֹד מִן הָדָא, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא (שמות כד, א). מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין תְּחִלָּה, נָדָב וַאֲבִיהוּ מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶם, וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶן. וְהָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים, וְאָנוּ נוֹהֲגִים בִּשְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר תַּחְתֵּיהֶם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אִיבּוֹ אָמַר, שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ בְּפִיהֶם זֶה לָזֶה, בִּפְנֵיהֶן אָמְרוּ זֶה לָזֶה. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר, בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדָע מַה יֵּלֶד יוֹם (משלי כז, א). הַרְבֵּה סְיָיחִין מֵתוּ וְעָשׂוּ בְּעוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. וְעוֹד מִן הָדָא, וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שמות כד, יא). אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְהִשְׁתַּלְחַת יָד. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, וְכִי קִלּוֹרִין עָלְתָה עִמָּהֶן לְסִינַי דְּאַתְּ אָמַרְתְּ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה, כְּאָדָם שֶׁמַּבִּיט בַּחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אֲכִילָה וַדַּאי, דִּכְתִיב: בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעַב מַלְקוֹשׁ (משלי טז, טו). אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מְלַמֵּד שֶׁהֵגִיסוּ אֶת לִבָּן וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, מֹשֶׁה לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו וְגוֹ' (שמות ג, ו). בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא (שם), זָכָה וַיִּרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שם לד, ל). בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט (שמות ג, ו), זָכָה וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח). בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה (שמות ג, ו), זָכָה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו (שם לד, ל). וְנָדָב וַאֲבִיהוּא זָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה וְלֹא נֶהֱנוּ מִן הַשְּׁכִינָה. וְעוֹד מִן הָדָא, וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה (במדבר ג, ד). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי לִפְנֵי ה' מֵתוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִסְתַּלְּקִין מִן הָעוֹלָם בְּחַיֵּיהֶם. רַבִּי נַחְמָן בָּעֵי קוֹמֵי רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא בְּרַבִּי סִמּוֹן, הָכָא הוּא אוֹמֵר, לִפְנֵי ה' לִפְנֵי ה' שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר, לִפְנֵי אֲבִיהֶם (דה״א כד, ב), פַּעַם אַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם כַּאֲבִיהֶם. בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר ג, ד). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי בְּמִדְבַּר סִינַי מֵתוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמֵּהַר סִינַי נָטְלוּ אַפּוֹפְּסִין שֶׁלָּהֶן לְמִיתָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וְנִמְצָא בַּשּׁוֹשְׁבִין שֶׁלּוֹ דָּבָר מְקֻלְקָל. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ עַכְשָׁו, הֲרֵינִי מְעַכֵּב שִׂמְחַת בִּתִּי. אָמַר הַמֶּלֶךְ, לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה וַאֲנִי הוֹרְגוֹ, מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֲנִי הוֹרְגָן עַכְשָׁו, אֲנִי מְעַכֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה. לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה, מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ (שה״ש ג, יא). בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה סִינַי, יוֹם מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד.
פסוק ד:וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד). רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר, אִלּוּ הָיוּ לָהֶם בָּנִים, הָיוּ קוֹדְמִין לְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם לְנַחֲלָה קוֹדֵם לְכָבוֹד, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא נוֹהֵג כְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו. וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (שם). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּחַיָּיו. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר בְּחַיָּיו, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו (בראשית יא, כח). מַה פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּחַיָּיו, אַף כָּאן נַמֵּי פְּנֵי הָאָמוּר בְּחַיָּיו. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא דְּאָמַר בְּמוֹתוֹ, נֶאֱמַר כָּאן פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ (שם כג, ג). מַה פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּמוֹתוֹ, אַף פְּנֵי הָאָמוּר בְּכָאן בְּמוֹתוֹ. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר בְּחַיָּיו, אֵרְעָה טֻמְאָה בְּאַהֲרֹן, שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר. אֵרְעָה טֻמְאָה בְּאֶלְעָזָר, שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר. מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית, שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ שֶׁל עַרְבִיִּים, נִתְזָא צִנּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִמְּאַתוּ, וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה. אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי בָּנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ, שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לְקִמְחִית, וְכֻלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה. נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלָהּ, אָמְרוּ לָהּ, אִמְרִי לָנוּ מַה מַּעֲשִׂים טוֹבִים עָשִׂית וְיֵשׁ בְּיָדֵךְ. אָמְרָה לָהֶם, הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי מִיָּמַי. אָמְרִין, כָּל קִמְחָא קִמְחָא, קִמְחָא דְּקִמְחִית סֹלֶת. קָרְאוּ עָלֶיהָ קְרָא, עָלַיִךְ אָמַר הַכָּתוּב, כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ (תהלים מה, יד). וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא דְּאָמַר בְּמוֹתוֹ, מֵת אַהֲרֹן, שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר. מֵת אֶלְעָזָר, שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אֲבִינָא, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה מִיתַת מִרְיָם לְפָרָשַׁת אֵפֶר הַפָּרָה. אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵפֶר הַפָּרָה מְכַפֶּרֶת, אַף מִיתַת מִרְיָם מְכַפֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יוּדָן, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מִיתַת אַהֲרֹן לְשִׁבּוּר הַלּוּחוֹת. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁקָּשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כְּשִׁבּוּר הַלּוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. וּמִפְּנֵי מָה מַזְכִּיר מִיתָתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, כָּךְ מִיתָתָן מְכַפֶּרֶת. וּמִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ' (ויקרא טז, ל). וּמִנַּיִן שֶׁמִּיתַת הַצַּדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן (ש״ב כא, יד).
פסוק טו:וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח (תהלים צב, יג). מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ צִלָּהּ רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשֶׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה נוֹבְלוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֵן בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ. מַה תְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהֵן נוֹבְלוֹת שֶׁאֵין נִכְנָסִין לָאוֹצָר, וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵן נִכְנָסִין לָאוֹצָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵן בַּמִּדְבָּר, מֵהֶן נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵהֶן לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ אִם נִקְצְצָה אוֹ נֶעֶקְרָה אֵין עוֹלָה תַּחְתֶּיהָ אַחֶרֶת, וְכָךְ הָאֶרֶז, כְּשֶׁהוּא נִקְצָץ אוֹ נֶעֱקָר, אֵינוֹ מַחֲלִיף לְפִיכָךְ נִמְשָׁלִים הַצַּדִּיקִים לַתְּמָרָה וְלָאֶרֶז. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח. מַה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים, וְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִגְנֹב הַתְּמָרִים, הַקּוֹצִים שֶׁבָּהּ שׁוֹלְטִים בּוֹ, כָּךְ הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים בְּנֵי תּוֹרָה, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ מֵהֶם, נוֹפֵל בַּגֵּיהִנָּם וְלוֹקֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה. לָמָּה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח. מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהִפְרִישׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ לְתָמָר. לוֹמַר לְךָ, מַה תָּמָר אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, כָּךְ שֵׁבֶט לֵוִי אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, מִי לַה' אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שמות לב, כו). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ (תהלים צב, יד). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא הָיוּ זָזִין מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי (שם קא, ו). לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', שֶׁלֹּא הָיְתָה עֶזְרָה חֲסֵרָה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ. מַהוּ בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתְךָ קְדוֹשׁ הֵיכָלֶךָ (תהלים סה, ה). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהֵן לִגְיוֹנוֹתַי שֶׁאֵינָן זָזִין מִבֵּיתִי, לֵךָ וּסְפוֹר אוֹתָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי.
פסוק טו:פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וְגוֹ' (שם סח, ז). מַעֲשֶׂה בְּמַטְרוֹנָה אַחַת שֶׁשָּׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא, בְּכַמָּה יָמִים (וכו', כי תשא ה). אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא וְגוֹ'. מִי הֵם אֵלּוּ. זֶה עַמְרָם וְיֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ, שֶׁבִּזְכוּתָן הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאֲסוּרִים מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּטִיט וּלְבֵנִים. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זִוֵּג יֹכֶבֶד לְעַמְרָם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמִידוּ מִבְּנֵיהֶם גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל וּמַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְיַעַמְדוּ וְיִגְאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהַשֵּׁבֶט הַזֶּה לָמוּד הוּא לִהְיוֹת מַעֲמִיד גּוֹאֲלִים לְיִשְׂרָאֵל, לְכָךְ סְפוֹר אוֹתָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. וּבְמָקוֹם אַחֵר כְּתִיב: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִּפְקֹד. בְּשָעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל. מַה כְּתִיב שָׁם: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שמות ב, כו). לְכָךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם אָמַר, לָמוּד הוּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה לִהְיוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵן קְטַנִּים. מִנַּיִן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם, אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר יַעֲקֹב וּבָנָיו וְנִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ (בראשית מו, כו), וּשְׁנֵי בָנָיו שֶׁל יוֹסֵף וְיוֹסֵף, הֲרֵי שִׁבְעִים חָסֵר אֶחָת. וְהוּא אוֹמֵר, כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים (שם פסוק כז). אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, לָמוּד הַשֵּׁבֶט הַזֶּה לִהְיוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתוֹ עַד שֶׁהֵן בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן, הַשָּׂרָף אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמַּסְפִּיגִים אוֹתוֹ, כָּךְ יֹכֶבֶד, הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת מִמֶּנָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנֵית עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, עִם שֶׁאִמָּהּ נִכְנְסָה לְפֶתַח מִצְרַיִם, יָלְדָה אוֹתָהּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. וְאַף בְּנֵי בָנֶיהָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, רִבּוֹנִי, בֶּן כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי מוֹנֶה אוֹתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, יָכֹל אֲנִי לַעֲמֹד וּלְסַבֵּב בְּחַצְרוֹתֵיהֶם וּבְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְלִסְפֹּר כָּל אֶחָד מֵהֶן, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלִּי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, הָיָה מֹשֶׁה הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד עַל פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם, וְהַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת וְאוֹמֶרֶת לוֹ כָּל זִכְרֵי הַבַּיִת, חֲמִשָּׁה אוֹ עֲשָׂרָה תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בָּאֹהֶל הַזֶּה. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה', כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לוֹ.
פסוק טו:פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. הָיָה הַשֵּׁבֶט הַזֶּה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אוֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ש״א ב, כח). כֵּיצַד, בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָמִים וּבָרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: יָמִים יֵצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם (תהלים קלט, טז). אֵיזֶה הוּא. אָמַר רַבִּי לֵוִי, זֶה יוֹם שַׁבָּת. בָּרָא שָׁנִים וְלוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (ויקרא כה, ב). בָּרָא שְׁבוּעִים וְלוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה (שם פסוק י), זֶה יוֹבֵל. בָּרָא אֲרָצוֹת וּבָרַר אַחַת מֵהֶן, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד (דברים יא, יב). וְכָךְ קָרָא אוֹתָהּ אַרְצִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ (יואל ד, ב). בָּרָא רְקִיעִים וּבָרַר לוֹ אַחַת מֵהֶן, זֶה עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹלוּ לָרוֹכֵב בַּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ (תהלים סח, ה). בָּרָא שִׁבְעִים אֻמּוֹת וּבָרַר לוֹ אַחַת מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב), גּוֹי כָּשֵׁר. וְאַתָּה כָּשֵׁר, וּבְךָ בָּחַר ה'. וְלָמָּה בָּחַר בָּהֶן. לְפִי שֶׁאָהַב אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹהֲבֵם נְדָבָה (הושע יד, ה). וּכְתִיב: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וְגוֹ' (דברים ז, ח). בָּרָא שְׁבָטִים, בָּחַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אוֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכַהֵן (ש״א ב, כח). לְכָךְ הוּא מְחַבְּבוֹ יוֹתֵר וְאָמַר לְמֹשֶׁה בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. כָּל זָכָר. לָמָּה אָמַר כָּל זָכָר וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שָׁם נְקֵבָה. מִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַזְּכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל זָכָר. לְכָךְ אָמַר דָּוִד, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבֶּטֶן (תהלים קכז, ג). הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים. שָׂכָר פְּרִי הַבֶּטֶן. וְאִם בָּאוּ נְקֵבוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף הֵן שָׂכָר. וְלָמָּה מְנָאָן. לְפִי שֶׁהֵן טְכָסִין שֶׁלּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ שָׂמֵחַ בִּטְכָסִין שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה, וְאַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל שֵׁבֶט לֵוִי מְמוּעָט. וְלָמָּה הָיוּ מוּעָטִין. לְפִי שֶׁרוֹאִין פְּנֵי הַשְּׁכִינָה הַרְבֵּה, בִּשְׁבִיל כָּךְ הָיוּ מְמוּעָטִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וּבְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה, בִּקְּשׁוּ מֵהֶן וְלֹא מָצְאוּ, שֶׁהָיוּ מוּעָטִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים, וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם (עזרא ח, טו). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל שֶׁהָיוּ רוֹאִין אֶת כְּבוֹדִי, הָיוּ כָּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא יִרְאֵנִי הָאָדָם וָחָי (שמות לג, כ). אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁאַחְזִיר שְׁכִינָתִי לְצִיּוֹן, אֲנִי נִגְלֶה בִּכְבוֹדִי עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵן רוֹאִין אוֹתִי וְחַיִּים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן (ישעיה נב, ח). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּרְאִין אוֹתוֹ בָּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת (תהלים מח, טו). וְאוֹמֵר: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ (ישעיה כה, ט).
פסוק טו:אַל תַּכְרִיתוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ (נחום א, ז). אֵין מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה, הוּא עוֹשֶׂה בָּהּ אַנְדְרוֹמוּסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַדּוֹר מְרֵעִים לְפָנָיו, הוּא מְמַלֵּא לַצַּדִּיקִים וּמְאַבֵּד לָרְשָׁעִים. חָטְאוּ דּוֹר אֱנוֹשׁ, אִבֵּד אוֹתָן וְהִצִּיל לַחֲנוֹךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים (בראשית ה, כב). לָמָּה, בְּיוֹם צָרָה וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ. דּוֹר הַמַּבּוּל הִכְעִיסוּהוּ וְאִבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְּקוּם (שם ז, כג). וְהִצִּיל לְנֹחַ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' (שם ו, ח). וְכֵן הַסְּדוֹמִים הִכְעִיסוּהוּ וְאִבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה וְגוֹ' (שם יט, כד). וְהִצִּיל לְלוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים וְגוֹ' (שם פסוק כט). וְכֵן הַמִּצְרִים הֵבִיא חֹשֶׁךְ עֲלֵיהֶם, לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם (שמות י, כג). וְלָמָּה, בְּיוֹם צָרָה וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ. יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בָּאוּ לַמִּדְבָּר, עָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי לַה' אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שם לב, כו). מִי שֶׁלֹּא נָתְנוּ נֶזֶם לָעֵגֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּיוֹם צָרָה וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ. מִיָּד עָמַד מֹשֶׁה וְהָרַג לַחוֹטְאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וְגוֹ' (שם פסוק כח). וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן אֶל תַּכְרִיתוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. וְחָזַר וְאָמַר, אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִּפְקֹד וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ: לָמָּה. אָמַר לוֹ: כְּדֵי לְהוֹצִיאָם מִן הַגְּזֵרָה. שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס לְפָנָיו וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִּגְרֵיכֶם (במדבר יד, כט), לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בְּנֵי לֵוִי, וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִּשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה, שֶׁהֵן שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ לִי הַלְּוִיִּם (שם ג, יג). שֶׂכָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב עַצְמוֹ מְעַט, מַקְרִיבִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וְהֵן קָרְבוּ עַצְמָן, כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה, מִי לַה' אֵלַי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַפְקֵד אֶת הַלְּוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (במדבר א, נ). שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּבְדַּק בַּדָּבָר וְנִמְצָא נֶאֱמָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַאֲמִינוֹ לְעוֹלָם. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, נִבְדַּק בַּעֲמָלֵק וְעָשָׂה בּוֹ כַּתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ (שמות יז, יג). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשִּׁבְטְךָ אֲנִי מַעֲמִיד שֶׁיִּפְרַע בַּעֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק (שופטים ה, יד). מַהוּ מִנִּי אֶפְרַיִם. מִנָּה אֶפְרַיִם בִּלְבַד לְשָׁרֵשׁ בֵּיצָתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין (שם), הֵנִיחַ לְשָׁאוּל בֶּן קִישׁ שֶׁהוּא בֶּן יְמִינִי, הוּא מְשָׁרְשׁוֹ. דָּבָר אַחֵר, מִנִּי אֶפְרַיִם. נִבְדַּק שָׁאוּל וְלֹא נִמְצָא נֶאֱמָן בְּפִקְדוֹנוֹ, אֶלָּא וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג (ש״א טו, ט). הֶחֱזִירוּ לְאַחֲרָיו וְנִטְּלָה הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ (שופטים ה, יד). וְאַף הַשֵּׁבֶט הַזֶּה, בָּדַקְתִּי אוֹתָם וְנִמְצְאוּ שׁוֹמְרִים בִּכְבוֹדִי, וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל קְדוּשַׁת שְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ וְגוֹ', וְיַעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה (שמות לב, כז-כח), וְלֹא נָשְׂאוּ פָנִים. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מְבָרְכָן, הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו (דברים לג, ט). וְאַף אֲנִי מְקָרְבוֹ וְעוֹשֶׂה פַּלְמַנְטְרִין שֶׁלִּי. וְאֵינִי מַאֲמִין בֵּיתִי וּקְדֻשָּׁתִי אֶלָּא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְּוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (במדבר א, נ). וּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ, אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִּפְקֹד, לְהוֹצִיאָם מִן הַגְּזֵרָה שֶׁאֲנִי עָתִיד לִגְזֹר עַל יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא לָהֶם אֲנִי חוֹלֵק כָּבוֹד גָּדוֹל, שֶׁאַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן לְעַצְמָן בַּדִּבּוּר פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. וּמָה אִם לַלְּוִיִּם שֶׁנּוֹשְׂאִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּבַּדְתִּי אוֹתָן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּנֵי קְהָת הַנּוֹשְׂאִין אֶת הָאֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִשְׁמַרְתָּם הָאֲרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת (שם ג, לא). לְכָךְ אָמַר לָהֶם: אֶל תַּכְרִיתוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה אִם בְּנֵי קְהָת בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ יְרֵאִין אוֹתִי, כָּךְ כִּבַּדְתִּי וְחָלַקְתִּי לָהֶם כָּבוֹד וְלִבְנֵיהֶם. מִי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִמֶּנִּי, אֲנִי מְכַבְּדוֹ וְאֵינִי מַכְרִית אֶת שְׁמוֹ מִן הָעוֹלָם. מִמִּי אַתְּ לָמֵד. מִבְּנֵי יוֹנָדָב, עַל יְדֵי שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנִי, מַה כְּתִיב בָּהֶן, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עוֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים (ירמיה לה, יט). וּמָה אִם אוֹתָם שֶׁהָיוּ גֵּרִים, עַל יְדֵי שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנִי, כָּךְ עָשִׂיתִי לָהֶם. יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִכָּרְתוּ וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמָם מִלְּפָנַי, אֶלָּא חַיִּים הֵם וְקַיָּמִין לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד).
פסוק מ:וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, תִּינוֹק שֶׁנּוֹלָד לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, מַהוּ לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, תִּינוֹק שֶׁנּוֹלָד לְשִׁשָּׁה חֲדָשִׁים, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ, וְאֵין טוֹמְנִין אֶת שִׁלְיָתוֹ, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל אִמּוֹ גּוֹחֶנֶת עָלָיו וּמֵינִיקָתוֹ. וְהַמְטַלְטֵל אוֹתוֹ, כְּאִלּוּ מְטַלְטֵל אֶת הָאֶבֶן. סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה בֶּן שְׁמוֹנָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ, וְאֵין טוֹמְנִין אֶת שְׁלִיָּתוֹ, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל אִמּוֹ גּוֹחֶנֶת עָלָיו וּמֵינִיקָתוֹ. וְהַמְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת, כְּאִלּוּ מְטַלְטֵל אֶת הָאֶבֶן. סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה סָפֵק בֶּן שְׁמוֹנָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ'. וְאִם בָּרוּר הוּא לוֹ שֶׁהוּא בֶּן שִׁבְעָה, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּן חַיִּים. אֲבָל הַנּוֹלָד לַשְּׁמוֹנָה, אֵינוֹ בֶּן חַיִּים, לְכָךְ אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. שָׁאֲלוּ לָרַבִּי אַבָּהוּ, מִנַּיִן לְנוֹלָד בֶּן שִׁבְעָה שֶׁהוּא חַי. אָמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן יְוָנִית, זיט״א איפט״א אוט״ה ארנו״ן. וְאֵיזֶהוּ בֶּן שְׁמוֹנָה, כָּל שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו וּשְׂפָתָיו נִגְמָרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵינוֹ חַי שְׁלֹשִים יוֹם, אֵינוֹ לָחֳדָשָׁיו, אֶלָּא נֵפֶל. וְכַמָּה סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לִדְבַר תּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּכוֹרוֹת נִפְדִּין אֶלָּא לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה (במדבר יח, טז).
פסוק מ:פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וָאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ (ישעיה מג, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְיַעֲקֹב, יַעֲקֹב, הַרְבֵּה אַתָּה יָקָר בְּעֵינַי. לָמָּה, כִּבְיָכוֹל, קָבַעְתִּי אִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ בְּכִסֵּא כְּבוֹדִי, וּבְשִׁמְךָ הַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם (תהלים קו, מח). הֱוֵי, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָקַרְתָּ בְּעֵינַי. כִּבְיָכוֹל, אֲנִי וּמַלְאָכַי נִצָּבִים לְפָנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם וּבְשָׁעָה שֶׁבָּאתָ. בִּיצִיאָתְךָ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וְגוֹ', וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם וְגוֹ', וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (בראשית כח, י-יג). אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָה, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכֵּן רָאָה הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ עוֹמְדִין עָלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ. בִּשְׁעַת בִּיאָתוֹ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים (שם לב, ב), הֲרֵי הַמַּלְאָכִים. הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ (שם לה, ט). לְכָךְ נֶאֱמַר: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָקָר אַתָּה בְּעֵינַי, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת לֹא נָתַתִּי לָהֶם מִנְיָן, וּלְךָ נָתַתִּי מִנְיָן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרָנוֹת הַרְבֵּה, וְהָיוּ כֻּלָּן טִנּוֹפוֹת מְלֵאוֹת זוּנִין, וְהוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָן. וְהָיָה לוֹ גֹּרֶן, רָאָה אוֹתָהּ נָאָה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ, אוֹתָן הַגְּרָנוֹת שֶׁהֵן טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוֹנִין, לֹא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם. אֲבָל הַגֹּרֶן הַזֹּאת, חִטִּין יָפוֹת הֵן, לָכֵן אֲנִי רוֹצֶה לְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָהּ לֵידַע כַּמָּה כּוּרִין יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה שַׂקִּים יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה מִדּוֹת יֵשׁ בָּהּ. כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַגֹּרֶן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי (ישעיה כא, י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב, ג). בֶּן בֵּיתוֹ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָעַכּוּ״ם טִנּוֹפוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיה לג, יב), לְכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, חִטִּים בְּרוּרִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (שם ס, כא). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כֻּלָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי וּמוּם אֵין בָּךָ (שה״ש ד, ז), לְפִיכָךְ אֲנִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ עָשָׂה מֹשֶׁה מָנָה אוֹתָם. כַּמָּה כּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כַּמָּה שַׂקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְבָאוֹ וּפְקוּדָיו. כַּמָּה מִדּוֹת, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר.
פסוק מ:דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַּמָּתִי (שם ו, ח-ט). מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ פְּרַקְמְטוּטִים שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה מוֹצִיאָן לַשּׁוּק וְלֹא הָיָה מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם, וְהָיָה מוֹצִיאָן וּמַכְנִיסָן שֶׁלֹּא בְּמִנְיָן שֶׁלֹּא הָיָה מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהָיוּ שֶׁל זְכוּכִית. וְהָיָה לוֹ סְחוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת נָאוֹת, וְהָיָה נוֹטְלָהּ בְּמִנְיָן וּמוֹצִיאָהּ וּמַכְנִיסָהּ בְּמִנְיָן, לְפִי שֶׁהָיוּ מַרְגָּלִיּוֹת וְהָיוּ חֲבִיבוֹת עָלָיו. כָּךְ כִּבְיָכוֹל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַעַכּוּ״ם לֹא נָתַתִּי לָהֶם מִנַּיִן, לְפִי שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבִין לְפָנַי לִכְלוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ (ישעיה מ, יז). אֲבָל אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הָעֲמוּסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשׂוּאִים מִנִּי רָחַם (שם פסוק מו), לְכָךְ אֲנִי מוֹנֶה אֶתְכֶם בְּכָל שָׁעָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה וְשָׂא אֶת מִסְפָּר שְׁמוֹתָם. פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר, הֱוֵי, שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַּמָּתִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל חִבַּתְכֶם שִׁנִּיתִי מִדָּתָהּ שֶׁל עוֹלָם. כֵּיצַד, כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי, שֶׁיְּהֵא חֲמוֹר נִפְדֶּה בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְּשֶׂה, וְאִם לֹא תִּפְדֶּה וַעֲרַפְתוֹ, כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם (שמות לד, כ). וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא פָּדִיתִי שֶׂה בַּחֲמוֹר. שֶׁהַמִּצְרִים נִמְשְׁלוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם (יחזקאל כג, כ). וְיִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל (ירמיה נ, יז). וְהָרַגְתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרִים, וְהִקְדַּשְׁתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה' (במדבר ג, יג). לְכָךְ נֶאֱמַר לוֹ: פְּקֹד כָּל זָכָר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק מ:דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. וַהֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ עֳדָפִים עַל הַלְּוִיִּם בְּשָׁעָה שֶׁמָּנָה אוֹתָם מֹשֶׁה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָה פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן לֵוִי, וְעוֹד נָטַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר מוֹשִׁיט יָדוֹ בַּקַּלְפִּי. אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁפְּדָאוֹ לֵוִי, וְהָיָה פָּטוּר מֵחָמֵשׁ סְלָעִים. וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים, הָיָה נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, עֲדַיִן הִיא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה יָכֹל לוֹמַר, אֵין כָּאן פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי, לְפִיכָךְ לֹא עָלְתָה בְּיָדִי אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל פִּתְקִין כְּמִנְיַן כָּל הַבְּכוֹרוֹת וְכָתַב בָּהֶן לֵוִי, וְעוֹד פִּתְקִין אֲחֵרִים כְּמִנְיָנָם וְכָתַב בָּהֶן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּקַּלְפִּי. אִם עָלָה בְּיָדוֹ מֵחַמִשָּׁה סְלָעִים, נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים. וְהַמְּמֻנֶּהְ אָמַר, הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק כְּתִיב בּוֹ לֵוִי, וְלֹא הָיִיתָ רָאוּי לִפְדּוֹת מִן לֵוִי. פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר. יֵשׁ פְּקִידָה לִבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. יֵשׁ פְּקִידָה לְבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי פָּקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֵד שְׁלֹשָׁה בָּנִים וּשְׁתֵּי בָּנוֹת (ש״א ב, כא). יֵשׁ פְּקִידָה לִשְׁמִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי (איוב י, יב). יֵשׁ פְּקִידָה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתִּי פְּקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם (ישעיה ס, יז).
פסוק מו:דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. וַהֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ עֳדָפִים עַל הַלְּוִיִּם בְּשָׁעָה שֶׁמָּנָה אוֹתָם מֹשֶׁה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָה פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן לֵוִי, וְעוֹד נָטַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר מוֹשִׁיט יָדוֹ בַּקַּלְפִּי. אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁפְּדָאוֹ לֵוִי, וְהָיָה פָּטוּר מֵחָמֵשׁ סְלָעִים. וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים, הָיָה נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, עֲדַיִן הִיא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה יָכֹל לוֹמַר, אֵין כָּאן פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי, לְפִיכָךְ לֹא עָלְתָה בְּיָדִי אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל פִּתְקִין כְּמִנְיַן כָּל הַבְּכוֹרוֹת וְכָתַב בָּהֶן לֵוִי, וְעוֹד פִּתְקִין אֲחֵרִים כְּמִנְיָנָם וְכָתַב בָּהֶן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּקַּלְפִּי. אִם עָלָה בְּיָדוֹ מֵחַמִשָּׁה סְלָעִים, נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים. וְהַמְּמֻנֶּהְ אָמַר, הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק כְּתִיב בּוֹ לֵוִי, וְלֹא הָיִיתָ רָאוּי לִפְדּוֹת מִן לֵוִי. פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר. יֵשׁ פְּקִידָה לִבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. יֵשׁ פְּקִידָה לְבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי פָּקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֵד שְׁלֹשָׁה בָּנִים וּשְׁתֵּי בָּנוֹת (ש״א ב, כא). יֵשׁ פְּקִידָה לִשְׁמִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי (איוב י, יב). יֵשׁ פְּקִידָה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתִּי פְּקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם (ישעיה ס, יז).