רש"י אשר פקד משה ואהרן נקוד על אהרן לומר שלא היה במנין הלוים ע"כ כחב הרא"ם לכאור' משמע דהאי שלא היה במנין הלוים דקאמר פירושו שלא היה אהרן מתעסק במנין הלוים אלא משה לבדו דקרא דאשר פקד משה ואהרן במונין קמיירי ולא בנמנין וננקד אהרן ללמד שאעפ"י שכתב אשר פקד משה ואהרן דמשמע ששניהם נתעסקו במנין לא היה רק משה לבדו אלא שדרך הכתוב הוא שמפני שהיו שניהם יחד עסוקין במנין שאר כל השבטים דכתיב כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם אתה ואהרן כתב גם במנין הלוים כך ע"כ ולא ידעתי מאי קאמר שמפני שהיו שניהם יחד עסוקין במנין שאר השבטים כתבו ג"כ כאן כן וא"כ ק' למה לא כתב ג"כ אשר פקד משה ואהרן וכל נשיאי ישראל שהרי גם הם היו בכלל המונין שאר השבטים עוד כתב הרא"ם וז"ל ובקצת נוסחאות של רש"י בפרשה הזאת כתיב נקוד על אהרן שלא היה נמנה עם הלוים וא"כ לא אדע היאך דרשו מהנקודה שעל אהרן שלא נמנה עמהן והא קרא דאשר פקד משה ואהרן במונין קמיירי קאי במונין וקא ממעט נמנין והלא דרך כל המדרשות שדרשו על הנקודת אינו אלא למעט מה שמורה עליו הכתוב לומר שאינן כפי הוראתן ממש עכ"ל גם בכאן נ"ל דליכא הוכחה כלל דלעולם אימא לך דגרס שלא היה אהרן נמנה עמהן אמיתי היא וגם הלשון שכתוב בגרס' ספרי' שלנו שלא היה אהרן במנין הלוים ג"כ ה"פ שלא היה אהרן במנין השנים ועשרים אלף של הלוים דהיינו מן הנמנין ומה שהקשה קאי במונין וקא ממעט נמנין כו' אינו קושיא כלל דהכי פירושו דקרא כל פקודי הלוים שהם הנמנין אשר פקד משה ואהרן ומשמע שהם היו ג"כ מן הנמנין תוך הכ"ב אלף שהרי הם ג"כ היו מבני לוי ונופל עליהם לומר שהם בכלל פקודי הלוים היו כך וכך לכך נקוד על אהרן לומר שהוא לא היה בתוך מנין הכ"ב אלף אע"ג שמשה היה בתוכם שהוא היו ג"כ מן הנמנין אהרן אעפ"י שגם הוא היה מבני לוי לא היה בתוך מספר הכ"ב אלף הנמנין מפני שהוא היה תחל' יחוס של הכהני' לכך נקד עליו לומר דלשון דכל פקודי הלוים שפרושו הנמנין לא קאי עליו ואין כאן קושיא קאי במונין וממעט נמנין דאדרבה קאי בנמנין והנקודה מורה למעט עליו שאינו כפי הוראתו ממש דקאי על פקודי נ"ל:
פסוק נ:
רש"י מאת בכור וגו' אמר כיצד אעשה בכור שאומר לו תן חמשת שקלי' יאמר לי אני מפדויי הלוים כו' עד אמר להם באו וטלו פתקיכם לפי הגורל ע"כ מקשין העול' שהרי גם על גורל זה של הפתקין יש לפקפק שכל אחד יאמר אני אטול ראשון מן הקלפי שאז יש לו כ"ב אלף פתקין בן לוי שהם רובא ורובא דרובא כנגד רע"ג פתקין של חמשא שקלים וקרוב לודאי שיזדמן לידו פתק של בן לוי וכן השני וכן השלישי וכן כול' עד שיתמעטו הפתקין של בן לוי ונ"ל דכדי ליישב זאת הקושיא סיים רש"י דבריו ואמר באו וטלו פתקיכם לפי הגורל ור"ל שבתחלה היו מטילין גורל ביניהם מי יטול תחלה פתקו מן הקלפי ואפשר לי לומר שאותו הגורל היה כמו שהיו עושין הפייסות במקדש שכן שנינו ריש פ"ב דיומא הממונה אומר להן הצביעו פי' רש"י הוציאו אצבעותיכם כל אחד יראה אצבעו כדמפרש לקמן ב"פ מקיפין ועומדין בעגולה ובא הממונה ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהם וממנו הפייס מתחיל למנות ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למנין ומונין האצבעות והממונה אומר כל שהמנין כלה בו הוא זוכה ומוציא מפיו מנין מאה או ששים או הרבה יותר משהיו שם הכהנים ומתחיל למנות מזה שנטל מראשו המצנפת וסובב והולך ומונה וחוזר חלילה עד סוף המנין עכ"ל רש"י שם ונ"ל דה"נ היו עושין כן היו כותבין כל הכ"ב אלפים ורג"ע לוים על נייר אחד זה אחר זה במספר א'ב'ג'ד' וכן כולם בלא ידיעת הממונה שלא ידע מי הם הראשונים או האחרונים ויבא לידי חשד ואח"כ חזרו ונתערבו ובאו כולם בעגולה סביב הממונה והממונה נוטל מראש אחד מהם המצנפת והזכיר הממונה סך מאה או ששים או יותר מכ"ב אלף ורג"ע והיו מתחילין למנות מזה שנטל מראשו המצנפת ואותו שכלה בו המנין היה מתחיל ונוטל בראשונה פתקו מן הקלפי ואח"כ נוטלי' השאר כמו שהיו כתובין זה אחר זה כסדרן בנייר שהיו כתובין בו כולם וזהו שסיים רש"י דבריו באו וטלו פתקיכם לפי הגורל ור"ל לפי הפייס שעשו כמו שאמרתי ואין להקשות למה לי הפתקים יעשו הכל על פי הפייס ואותו שכלה בו המנין יתן חמשת שקלים וכן יעשו רג"ע פעמים כמו שהיו העודפים דאין זה קושיא חדא דהפייס הזה אינו ברור כ"כ לסמוך עליו רג"ע פעמים זה אחר זה מפני שיכולין לבא בו לידי רמאות כדתנן שם בסיפא ואין מוציאין אגודל במקדש ופי' רש"י מפני הרמאין כשיקרב המנין לכלות ויביט למי יכלה יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות כדי שימנה כשני בני אדם וימהר המנין לכלות בו והממונה לא יבין לפי שאדם יכול להרחיק אגודל מן האצבע הרבה ונראין כאצבעים שני בני אדם עכ"ל ואם כן הכי נמי אם היו עושין כן רע"ג פעמי' היו יכולין לבא לידי רמאות ובלבול בפייס מה שאין לחוש כן בגורל על ידי פתקין ועוד הפייס רע"ג פעמים על ידי האצבעות יש בו טורח גדול יותר מבגורל על ידי פתקין שהוא דבר נקל מאד נ"ל ומה שהיו עושין הפייס על ידי אצבעות ולא במספר גלגלותם ממש משום שלא ישלוט בהם עין הרע מה שאין שייך באצבעות נ"ל: