ואלה תולדות אהרן ומשה - תחלה מנה תולדות ישראל ואח"כ תולדות הכהנים ואח"כ תולדות הלוים. ועתה מונה תולדות אהרן ותולדות משה לפנינו עם הלוים, דכתיב: ולקהת משפחת העמרמי - זהו משה (ואהרן ובניו אשר יקראו על שבט הלוי, כי לא היה לעמרם בנים רק משה ואהרן: ויבדל אהרן להקדישו - ומשה ובניו יקראו על שבט הלוי.
פסוק א:
ביום דבר ה' את משה בהר סיני - שזהו קודם שהוקם המשכן אז היו ד', אבל בשנה שניה שהוקם המשכן במדבר סיני לא נשארו כי אלעזר ואיתמר כמו שפירשתי למעלה בתחלת הפרשה, שכל מקום שנאמר: בהר סיני - זהו קודם שהוקם המשכן, אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא: במדבר סיני.
פסוק ט:
נתונים נתונים - כפל לשון, כמו: נתן תתן להם אחזת נחלה דונץ ב"ל.
פסוק י:
ואת אהרן ואת בניו תפקד - תעשהו פקיד וממונה עליהם. כמו: ויפקד שר הטבחים את יוסף.
פסוק טו:
כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם - לפי שהיו באים לפטור את הבכורות שחייבין בפדיון מבן חדש ומעלה, לכן גם מניינם מבן חדש.
פסוק כז:
ולקהת משפחת העמרמי - משה ובניו. עתה מפרש מה שכתוב למעלה: ואלה תולדות אהרן ומשה.
פסוק מט:
הפדיום - מיותר מ"ם כמ"ם של ריקם. הכנם. שלשום. שלש מאות שהלוים עודפים על שנים ועשרים אלף בכורות היו. ואין בכור מפקיע בכור, כך פירושו רבותינו.