ונפש כי תקריב וגו'. נפש פרט לצבור:קרבנו. ולא השותפין:ונפש. לרבות כהן משוח למנחת נדבה:תקריב. יכול גזירה ת"ל כי ומניין שיחיד מתנדב לבונה ויין ושמן ועצים ת"ל קרבן מנחה ליתן את האמור כאן בכל המנחות ואת האמור בכל המנחות כאן: סלת יהיה. שלא יביא מן החטים הא אם אמר הרי עלי מנחה מן השעורים כו':והביאה. שלא יביאנה חציה אם אמר הרי עלי מנחה של ב' עשרונים לא יביאנה אלא בכלי א':בני. ולא בנות אהרן:הכהנים. אפילו הן ריבואות וכה"א ברוב עם כו':וקמץ. קומץ א' בין לעשרון א' בין לששים עשרון:מסלתה. כלו סלת:ומשמנה. כלו שמן:מסלתה ומשמנה. שיהא הסולת בלולה בשמן ד"א מסלתה ומשמנה [ובפ' צו נאמר מסלת המנחה ומשמנה] ולא מסלת ושמן חברתה שלא יבא שתי מנחות בכלי א':על כל לבנתה. איני יודע כמה הרי אני דן מקומץ. על כל לבנתה שתהא שם לבנה בשעת קמיצה:והקטיר. אעפ"י שאין שירים יכול אף נטמא הקומץ או אבד יאכלו הכהנים השירים ת"ל מאשי ה' אין להם אלא לאחר מתנת אישים:אזכרתה. לג"ש:והנותרת. אעפ"י שלא הומלחה ולא הוגשה וחסר לבונתה נדרש כן לפי שכתיב ג' פעמים והנותרת (ובאמת אין בפרשה רק ב"פ והנותרת ועיין ק"א לפי שאלו הג' אינן מן המנחה עצמ'): מן המנחה. פרט לשחסרה היא או שחסרה קומצה או שחסר כל לבונתה:לאהרן ולבניו. לאהרן תחלה ואח"כ לבניו ומה אהרן כה"ג אוכל בלא מחלוקת אף בניו כה"ג אוכלין שלא במחלוקת:קדש קדשים. להתיר מנחת ישראל שלא תימא דוקא מנחת גרים כו' קדש קדשים להתיר מליקת כהנים:וכי תקרב. רשות:מאפה תנור. ולא מאפה כופח ולא רעפין ויורות ערביים:מצת. אפי' אפאה חלה אחת יצא. [אינו בת"כ רק הוא במנחות ע"ו ע"ב ודריש מדכתיב מצת ח"ו]:בשמן בשמן. ב' פעמים להכשיר וכו' עיין רש"י ז"ל:ואם מנחה על המחבת כו'. מלמד שטעונה כלי:קרבנך. לג"ש מה כאן יציקה ובלילה אף למטה כן ומה למטה מתן שמן בכלי קודם לעשייתו אף כאן:מצה. יכול מצוה ת"ל תהיה הכתוב קבעה חובה:פתות. יכול שתים ת"ל פתים יכול יעשנה בפירורי' ת"ל אתה פתים ואין פתים לפתים יכול אף שתי לחם ולחם הפנים ת"ל אתה:סלת בשמן תעשה. מלמד שטעונה שמן בכלי קודם לעשיתה:והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה וגו'. אלו נאמר והבאת אשר יעשה מאלה יכול אין טעון הגשה אלא הקומץ בלבד ת"ל המנחה [ונראה דנאמר אסיפא אשר יעשה לרבות כל המנחות ואלה לג"ש על מנחת חוטא וכן דרך כל הספרא ולכן ת"ק לא דרש כלום אשר יעשה מאלה] רש"א והבאת לרבות מנחת עומר. מאלה להוציא מנחת כהנים וכהן משיח. והקריבה להוציא מנחת נסכים מן הגשה. והגישה להוציא שתי לחם ולחם הפנים מהגשה:אל המזבח. ואין הגשה בבמה (אינו בת"כ רק בזבחים קי"ט ע"א): והרים. לעכב יכול בכלי ת"ל בקמצו מה להלן כו':כל המנחה. אלו נאמר אשר תקריבו יכול אין לי אלא קומץ. מנחה מניין ת"ל המנחה אין לי אלא ששיריהם נאכלין שאין שיריהן נאכלין מניין ת"ל כל המנחה:אשר תקריבו. לרבות מנחת נסכים:לא תעשה חמץ. ולהלן הוא אומר לא תאפה חמץ לחייב מחמץ אחר מחמץ. ומה אפיה חייב עליה בפני עצמה אף כו':כי כל שאר. שאר אין לי אלא מרובה מיעוטה מניין ת"ל כל. עירובו מניין ת"ל כי כל:דבש. אין לי אלא מרובה מיעוטה מניין ת"ל כל. עירובו מניין ת"ל וכל. ואין לי אלא דברים שאין הדבש יפה להם. דברים שהדבש יפה להם מנין כגון קטורת מניין ת"ל וכל. אם נאמר שאור למה נאמר דבש כו':לא תקטירו ממנו אשה לה'. מניין המעלה בשר חטאת או בשר אשם ת"ל לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שיש ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו:קרבן ראשית. שהיא ראשית לכל המנחות וכה"א מנחה חדשה שתהא חדשה לכל המנחות:תקריבו. יכול אם קדמן דבר אחר לא יקרבו ת"ל תקריבו:ואל המזבח. מניין לרבות הכבש ת"ל ואל המזבח:לריח ניחוח. לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים.אתם. אותם אתה מעלה לשם עצים אבל לא כל שממנו לאישים. ד"א אותם הוא כבש המזבח אבל לא כל שממנו לאישים. אותם שיכול אם לא הקריב בעצרת יקריב לאחר עצרת ת"ל אותם. ומניין שלא יביא היחיד או הציבור כיוצא בהן נדבה ת"ל אותם:וכל קרבן. יכול אף על העצים ועל הדם ת"ל מנחתך מנחתך יכול כל המנח' כלה טעונה מלח ת"ל קרבן הקומץ טעון כו' מניין לרבות הלבונה ואימורי כו' ת"ל על כל קרבנך:במלח. יכול תביאהו ת"ל תמלח יכול במי מלח ת"ל במל' ולא תשבי' מלח. מלח שאין שובת' וזו סדומי' ומנין שאם לא מצא סדומית שיביא אסתרוקנית ת"ל תקריב מלח ריבה. יכול יביא כדרך שמביא לבונה מביתו ת"ל מלח ברית אלהיך ולהלן הוא אומר מאת בני ישראל ברית עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור: תקריב. אף בשבת אף בטומאה:ואם תקריב. חובה שנא' והבאתם את עומר א"כ למה נאמר ואם שאם מביאין לרצון מעלה אני אותה כאלו נדבה מביאין אותה ואם לאו כאילו לא הביאו אותה אלא לצורך עצמן:אביב קלוי. אבוב של קלאים היה שם ומנוקב כו' אלו נאמר קלוי גרש אפשר לומר יקלנו גרש ת"ל באש הפסיק הענין ויקלנו אביב:כרמל. מניין שאם לא מצא רך ומלא שיביא יבש ת"ל תקריב מנין שאם לא מצא מן הקצור שיביא מן העלי' ת"ל תקריב:בכוריך. ביכורי כל יחיד ויחיד. מלמד שהיא באה משל ציבור דברי ר"ע רש"א נאמר כאן ביכורים ולהלן כו':ונתת עליה שמן. ולא על לחם הפנים:עליה לבונה. ולא על מנחת נסכים:מנחה. לרבות מנחת יום השמיני לשמן וללבונה:היא. פרט לשתי לחם שאין טעונין לא שמן ולא לבונה:
