פסוק א:מה הוא לה. איך הוא קרוב לה:
פסוק ג:להעביר את רעת המן. שלא תתקיים עצתו הרעה:
פסוק ז:הנה בית המן וגו'. ומעתה הכל רואים שאני חפץ בכם וכל מה שתאמרו יאמינו הכל שמאתי הוא לפיכך אין צריכין אתם להשיבם אלא כתבו ספרים אחרים כטוב בעיניכם:
פסוק ח:אין להשיב. אין נאה להשיבו ולעשות כתב המלך בזיוף:
פסוק ט:ככתבה. באותיות שלה:
פסוק ט:כלשנו. הוא הדיבור:
פסוק י:ביד הרצים. רוכבי סוסים שצוה להם לרוץ:
פסוק י:האחשתרנים. מין גמלים הממהרים לרוץ:
פסוק יא:ושללם לבוז. כאשר נכתב בראשונות והם בבזה לא שלחו את ידם שהראו לכל שלא נעשה לשם ממון:
פסוק יג:פתשגן. אגרת מפורש:
פסוק יד:מבהלים. ממהרים אותם לעשות מהרה לפי שלא היה להם פנאי שהיה להם להקדים רצים הראשונים להעבירם:
פסוק טו:ותכריך בוץ. מעטה בוץ טלית העשוי להתעטף:
פסוק יז:מתיהדים. מתגיירים: