ותפל לפני רגליו. חסר וא"ו עיין מנות הלוי דף קע"ה ע"ב:
פסוק ד:
שרבט. דין לחוד חסר י"וד:
פסוק ה:
ואם מצאתי חן. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק ה:
וטובה. מלא וא"ו:
פסוק ה:
בן המדתא. בס"א כתיבת יד מספרד כתוב כן בהללי בלא דגש הַֽמְדתא:
פסוק ו:
איככה ואיככה. שניהם מלרע על פי המסורת בשיר השירים ה':
פסוק ו:
אוכל וראיתי אוכל וראיתי. שניהם הו"או בגעיא בכמה ספרים כ"י וגם בדפוס ישן:
פסוק ז:
שלח ידו ביהודיים. ביהודים ק':
פסוק ח:
ונחתום. מלא וא"ו:
פסוק ט:
ויכתב ככל אשר צוה מרדכי. הכ"ף בגעיא:
פסוק ט:
כלשנו. לחוד חסר בסיפרא:
פסוק יא:
להקהל ולעמד. בס"א מטוליטולא הל"מד בגעיא וכן הוא בחילופים לב"א:
פסוק יא:
להקהל ולעמד. כתוב כאן במ"ג שבדפוס ולעמוד ג' וסימן נמסר בסדר קרח ולעמוד לעמוד ג' מלא וסימן ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת דד"ה ה' אלהי ישראל צדיק אתה אבל העם רב והעת להקהל ולעמוד על נפשם ע"כ ושם בפרשת קרח נמסר ולעמד ג' חסר וסימן כי הבדיל אלהי ישראל אתכם ולעמד בבקר בבקר להקהל ולמד על נפשם ע"כ והדברים כאן תמוהים ומבולבלים וקשיין אהדדי חדא דבפרשת קרח כתוב להקהל ולעמד בכלל החסרים והכא בסוף דבריו בכלל המלאים עוד טעה בחשבונו שכתב ג' מלא ולפי דבריו הם ד' כי פסוק ה' אלהי ישראל צדיק אתה הוא בעזרא סוף סימן ט' וסיפיה דקרא כי אין לעמוד לפניך על זאת ופסוק שלישי שהביא הוא גם כן בעזרא סימן י' דכתיב אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ עוד עירוב פסוקים כתב כאן שעירב ולעמד עם לעמוד ובאמת מה שנמסר בפרשת קרח על ולעמד הוא נכון וכן מצאתי כאן במסרות כ"י אך מה שנמסר כאן במ"ג לא נמצא בו דבר טוב והגירסא הישרה אצלי היא כמו שמצאתי במסורת כ"י בדברי הימים על פ' לעמוד לשרת וז"לש לעמוד ג' מלא בקריה כוליה וסימן ולא יכלו הכהנים לעמוד דד"ה ה' אלהי ישראל אבל העם עד כאן ואם נמצאו סופרים שכתבו להקהל ולעמד מלא שגו ברואה פקו במסורת הדפוס ובכל הספרים חסר:
פסוק יא:
להשמיד ולהרג. כן כתיב ולהרג בוא"ו בתחלת התיבה בכל ספרים כ"י מדוייקי' ובדפוסים קדמונים וכן מצאתי במגלת ר"מ סופר עירנו ובמחזור קדמון: