ויאמר המלך אחשורוש לאסתר כו'. י"ל מאי קאמר אחשורוש הנה בית המן כו' הלא כבר ידעה אסתר שכן הוא ועוד בסמוך שא"ל אחשורוש בשושן הבירה הרגו וכו' הלא פיו הוא המדבר אליהם והוא הנותן להם כח לעשות חיל אע"פ שי"ל שכונתו להגדיל טובו וע"ז בכל פעם היה חוזר להזכיר מה שעשו באויביהם זה דוחק ועוד מה נ"ט יש למא' ואתם כתבו כו' עם מא' כי כתב אשר נכתב כו' ואדרבה מאחר שאין להשיב כתב המלך אף האגרות ראשונות אין להשיב וזה לי ימים שאני נבוך במ"ש כי כתב כו' שמאחר שכן הוא איך יכלו היהודים לימלט מיד אויביהם הן אמת שרבים מתרצים שבאגרות ראשונות לא נכת' כי אם להיות היהודים עתידים ולא פי' לאיזה ענין ומקרא מלא רץ אחריהם במקל להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים עוד ק' על מי סמך מרדכי שכתב להשמיד את כל חיל עם ומדינה אשר לא כן צוה אותו המלך כי אם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם ולא שיעשו מכת חרב והרג באומתו שזה לא יעלה על לב שיתרצה המלך לדבר זה וג"כ יק' על מרדכי מה לו ולצרה אחרי אשר מצא הצלת עמו אשר היה מבקש די לו בכך ולמה ביקש דבר שאינו צריך לו והגם דאז"ל כי כל ההרוגים שהרגו ישראל כלם מזרע עמלק עכ"ז בנוסח האגרת לא פירש אם מזרע עמלק או משאר העמי' ועוד לו יהיה שכן הוא זרע עמלק הם מהעמים שתחת ממשלת המלך פשיטא שלא יסכים לאבדם עוד ק' מי גילה סוד זה לרז"ל כי לא היו אלא מעמלק וקרא סתם קאמר וכדי לבא אל הביאור נדקדק בהא דאמ' קרא נקהלו כו' לעמוד על נפשם מהיכן בא להם ירא' נפשם מאחר שאדרבה כת' המלך בידם להשמיד ולהרוג באויביה' פשיטא שנתבטלה הגזירה ועוד ק' אחשורוש איך עשה הרעה הגדולה הזאת לאומתו והוא היה הצר הצורר לישראל ועוד איך החרישו האומות על מפלתם ולא עמדו על אחשורוש להשמידו ולא ישאירו לו משתין בקיר כי משפט מעוקל שפטם. ובזה נבא אל הביאור והוא דכאשר בקשה אסתר מאחשורוש שיעלה ארוכה לעמה השיב לה הנה בית המן כו' כונתו בזה כי לא יהיה לה עוד מורא כי אין אדם יכול לשלוח יד בישראל להיות כי כשראו העמים להמן הצורר הגדול הכותב על היהודים כו' תלו אותו על אשר שלח ידו ביהודים ואת ביתו כו' הוא סימן שרצון המלך שלא להשמיד את היהודים ואתם כתבו וכו' כל מציאות שיועיל להצלה וא"ת למה לנו כל זה ויכתוב המלך בפי' להשיב האגרות ראשונות והיה זה שלם לז"א כי כתב כו' הנה מה שבידי לעשות הוא שתליתי את המן כו' אבל להחזיר האגרות א"א ואתם בקשו איזה אופן והניחו האגרות ראשונות קיימים דכלום מה כתוב באגרות ראשונות להשמיד כו' ובאגרות שניות כתב להם להקהל ולעמוד על נפשם כשיבואו האויבים לעשות ככתוב באגרות ראשונות אז יקהלו היאודים לאבד כל חיל כו' והיינו שדייק הצרים אותם ובזה לא נתבטלו אגרות א' ובזה נבא לתרץ קו' א' דקאמר קרא כי נפל פחד היהודים עליהם דאין לו הבנה דודאי כשנמסרו בידיהם להשמידם ודאי שיפול פחדם עליהם ולא היה צריך הכתו' להודיענו זה ובמה שפי' א"ש כיון שגם הם היה להם רשות להשמיד היהודים ככתוב באגרות ראשונות לזה בא הכתוב להודיענו ואיש לא עמד בפניהם דמה' היתה זאת ובזה הותרו כל הספיקו' דמה שהקשינו מה כונת אחשורוש באו' בשושן הבירה הרגו וכו' יפו' מ"ש שאחשורוש לא עלה ברעיונו שיהרגו ישראל באומות כ"כ ומ"ש באגרות להשמיד כו' לא היתה כונתו כי אם להציל את עצמן כי הבא להרגך כו' ולכך כשרא' מספר ההרוגים אז היה מודיע לאסתר גודל החסד שעשה עמה מטעם הנותן פת לתינוק צריך להודיעו לאמו ומה שהקש' מי הכריחו למרדכי על זה במה שפי' א"ש שמוכרח היה בדבר דאין להם הצלה כי אם בזה האופן מטעם כי כתב כו' וג"כ מצד המלך לא תהיה לו אשמת דבר כי יא' נא ישראל לא עשו אלא להצל' עצמםוא"ת לפ"ז איך נתן להם אחשורוש רשות לישראל להשמיד כו' גם ביום הב' בשושן הבירה וג"כ אסתר איך מלאה לבה לשאול דבר זה וי"ל ע"ד או' ז"ל על פ' והעיר שושן צהלה ושמחה דשושן הית' רובה מישראל ונתקבצו שם מכל המדינות להשמיד לזה שאלה אסתר מאת אחשורוש שיתן להם גם למחר לעמוד על נפשם להציל עצמם דוקא והיינו דקאמר כדת היום ר"ל להציל עצמם מאויביהם מפני שרבו עליהם גם ביום הב' ואפשר לומר דחששה אסתר להיות שבשושן הוא מקום המשפט חששה לשמא יבואו האומות על ישראל ביום ט"ו ויאמרו כי הוא יום י"ד כמו שמצי' בה' עדות שא' או' בד' בחדש וא' או' בה' עדותם קיימת שזה יודע בעיבורו וזה אינו יודע והגם דגבי עידי ישראל חילק בש"ס גבי או"ה פשיטא שאינם יודעים בקביעות החדש ויבואו לטעות או ברמאות יסכימו לומר כי זה הוא יום י"ג ומה גם לדבריה' ז"ל שכל האומות היו מתקבצים בשושן הבירה יכול להיות שיהיה עם ולשון שבאו ביום י"ד ויחשבו שהוא יום י"ג ואם לא היתה אסתר שואלת דבר זה מאחשורוש אז היו ישראל כשה לפני גוזזיה כי לא נתן להם רשות מאת המלך להקהל ולעמוד על נפשם כי אם ביום י"ג ולא י"ד כי אז היו האויבים עושים כחפצם לזה שאלה ינתן גם מחר וטעם שלא חששה לזה בשאר המדינות משום דיש טעם אחר שיא' היאודים להצרים אותם ממקום שבאתם אותו היום שאתם או' שהוא י"ג בו ביום נתן רשו' מאת המלך להשמיד הצרים אותם שבו ביום שניתן רשות לעמי' להשמיד כו' ניתן רשו' ליאודים להקהל כו' משא"כ בשושן להיותה מלאה מהאומו' שבאו להציר לישראל חששה אסתר שכל א' יעשה כפי חשבונו ויאמרו האומות כי כתב שכתב המלך ליאודים להקהל הוא ביום י"ד שבחשבון ישראל ומ"ש לעמים להשמיד ביום י"ד הוא י"ד שנפל בחשבונם ואגרות המלך אינם מכחישות זו לזו ומה שהקשינו מהיכן מצאו רז"ל לומר כי ההרוגים היו מזרע עמלק במ"ש א"ש כי הרשות שניתנה ליאודים מאת המלך היא להרוג הורגיהם ומסתמא כל העמים בשמעם כל א' עמד לעצמו ומה גם בשמעם כי גדול מרדכי משא"כ זרע עמלק האויב הגדול של ישראל ונוסף כי הם גואלי דמו של המן לזה באו להרוג או ליהרג ונהרגו מה שאין כן שאר העמים שלא הכניסו עצמם בס' זה: