פסוק ד:אין הצר שוה וגו'. אמרה לו, צר זה אינו שוה בנזק של מלך, איקני בה בושתי וקטלה, השתא איקני בדידי ומבעי למקטלי .
(מגילה ט"ז א')
פסוק ה:ויאמר וגו'. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה, ויאמר ויאמר למה לי, א"ר אבהו, בתחלה ע"י מתורגמן, כיון דאמרה ליה בת מלכים אנא, מבית שאול קאתינא, מיד ויאמר לאסתר המלכה.
(שם שם)
פסוק ו:המן הרע הזה. א"ר אלעזר, מלמד שהיתה מחוה כלפי אחשורוש ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן .
(שם שם)
פסוק ח:והמלך שב. ולמעלה כתיב והמלך קם בחמתו, מקיש שיבה לקימה, מה קימה בחימה אף שיבה בחימה, דאזל ואשכח למלאכי השרת דאדמו ליה כגברי וקא עקרי לאילני דבוסתנא, ואמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה, דפקדינן המן .
(מגילה ט"ז א')
פסוק ח:והמן נפל. נפל מבעי ליה, א"ר אלעזר, מלמד שבא מלאך והפילו עליה .
(שם שם)
פסוק ט:ויאמר חרבונה. א"ר אלעזר, אף חרבונה רשע באותה עצה היה , וכיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח, והיינו דכתיב (איוב כ״ז:כ״ב) וישלך עליו ולא יחמול מידו ברוח יברח .
(שם שם)
פסוק ט:וחמת המלך שככה. שתי שכיכות הללו למה, אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש, ואמרי לה אחת של אסתר ואחת של ושתי .
(שם שם)