פסוק א:הלא צבא וגו'. זה הדבר אשר אמרתי לכם הואילו פנו בי כי איך אחריש מלזעוק על הוותי הלא ידעתם כי יש צבא וזמן לאנוש כמה יחיה:
פסוק א:וכימיו שכיר. שנשכר לשנה ויודע שיכלו ימי שכירתו כן זה יודע שיכלו שנים הקצובות לו, ואני אותו צבא הניתן לי:
פסוק ב:כעבד ישאף צל. כעבד שהוא יגע כל היום וישאף ויתאוה מתי יהיה צל הערב וכשכיר אשר יקוה פעלו לערב לפי שהיה לו כל היום לעמל ויתאוה לביאת השמש:
פסוק ג:כן הנחלתי לי. משמים ירחי שוא ויסורין אותו צבא הניתן לאנוש אלי ארץ:
פסוק ג:ולילות עמל מנו לי. (מן השמים):
פסוק ד:אם שכבתי. בלילה צפיתי ואמרתי וגו':
פסוק ד:ומדד ערב. מתי יאיר ויבא עת קימה ועת מידוד הנשף לשון ותדד שנתי (בראשית ל״א:מ׳) והמ"ם הוא עיקר נופל כמו מאמר, משמר:
פסוק ד:ושבעתי נדודים. ואשבע נדודים על מטתי ביום עד נשף לפי שלא הייתי יכול לישן מפני יסורים עד נשף של יום לפי שלבש בשרי רימה:
פסוק ה:וגוש עפר. גושת עפר והיא העלתה חלודה שדרך גוש עפר ללחלח ולהעלות חלודה:
פסוק ה:רגע. נקמט כמו רוגע הים (ישעיה י) פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו:
פסוק ו:ימי קלו. ימי טובתי מיהרו ללכת:
פסוק ו:מני ארג. מני אריג' הנעשי' מהרה וכן אמר חזקיה (שם לח) קפדתי כאורג חיי:
פסוק ו:באפס תקוה. איני מקוה עוד לטובה:
פסוק ז:לא תשוב עיני. לאחר מיתה וכאן כפר איוב בתחיית המתים:
פסוק ח:לא תשורני. לא יראני עוד עוד עין שתחפוץ לראותי אחר שאמות:
פסוק ח:עיניך בי ואינני. להקב"ה מדבר למה הוצרכת לפצעני ולדכאני בייסורים בראייה א' שתשים עיניך עלי ואינני בעולם:
פסוק יא:גם אני לא אחשך פי. הואיל ואינך חדל ממני גם אני לא אמנע דיבור מלצעוק על מדותיך:
פסוק יב:הים אני. ששמת עלי חול למשמר:
פסוק יב:אם תנין. דג גדול שחבשתו בנבכי ים כי תשים עלי משמר השטן הזה לשומרני שלא תצא נפשי:
פסוק יג:ישא בשיחי משכבי. משכב הלילה יסבול בצרתי מעט ואוכל למנוע שיחי:
פסוק טו:מות מעצמותי. מות אני בוחר יותר מאיברים הללו שבי:
פסוק טז:מאסתי. בחיי, כי סוף סוף לא לעולם אחיה:
פסוק טז:חדל ממני. מלהרע לי כי הבל ומעט ימי:
פסוק יז:כי תגדלנו. לשית אליו לבך לפקוד מעשיו בכל בקר ולבחון לכל רגע:
פסוק יט:כמה. עת ארוך אשר לא תשעה ממני כמו (שמות ה) ואל ישעו בדברי שקר וכן (לקמן יד) שעה מעלי וחדל:
פסוק יט:בלעי רקי. כדי בליעת רוקי:
פסוק כ:למפגע לך. כפוגע האדם בעת חמתו ומעורר עליו כל מעשה איבתו (ס"א חובתו):
פסוק כ:ואהיה עלי למשא. זה אחד מן תיבות שכינה הכתוב והן תיקון סופרי':
פסוק כא:ומה לא תשא פשעי. ומה הדבר הזה שאינך נושא לפשעי:
פסוק כא:ושחרתני. תבקשני ולא תמצאני: