פסוק א:הלא צבא - זמן קצוב.
פסוק ב:כעבד ישאף צל - כאשר השלים ממלאכתו.
פסוק ג:מנו לי - זמנו לי כמו: מנה את מאכלכם.
פסוק ד:ומדד ערב - מן וימדדם בחבל ויחסר לבי.
פסוק ד:נדודים - מן ותדד שנתי.
פסוק ה:וגוש - יש אומרים: שהוא מן נגששה כעורים. ואחרים אמרו: שהוא מין חיות. והקרוב שהוא מין עפר, כעניין מישני אדמת עפר יקיצו.
פסוק ה:רגע - א"ר משה: נבקע וכמוהו על רגעי ארץ רגע אחד ממנו וענינו חלק. ואמר כי וימאס מן נמס והאל"ף תחת הסמ"ך כאל"ף אשר בזאו נהרים. והנכון בעיני: שרגע מן רוגע הים ויהיה וימאס כמשמעו, בעבור שנשתנה.
פסוק ו:מני ארג - כענין: קפדתי כאורג חיי.
פסוק ו:באפס תקוה - בהכרת תקות החוט, או תקוה ממש.
פסוק ז:לא תשוב עיני - אחר מותי.
פסוק ז:ומלת זכור - למקום ידבר. וכן: כי תשים עלי משמר - וענינו משמר הים, כטעם בל ישובון לכסות הארץ.
פסוק טו:מות מעצמותי - בחרה נפשי מות יותר משתדור בעצמותי, כי הגוף לנפש כמו בית, ועיקר הגוף הם העצמות, כמו היסוד והעמודים.
פסוק יח:לבקרים - לכל בקר וענינו תמיד. וכמוהו: חדשים לבקרים.
פסוק יט:תשעה - כמו: תרפה. וכן שעו מני.
פסוק כ:למפגע - כי תפגע בי ידך ומכתך.
פסוק כ:ואהיה עלי למשא - תיקון סופרים, אע"פ שפירושו: כאשר הוא בלא תיקון נכון.