פסוק א:ויען איוב – לו שקול ישקל.
פסוק א:והותי - מן הוה על הוה.
פסוק ג:לעו - כמו: ושתו ולעו כלומר, נסתרו כאילו נבלעו. ויש אומרים: שהוא תרגום מן לחיים והוא רחוק.
פסוק ד:ביעותי אלוה - כמו: לחרדת אלהים.
פסוק ד:יערכוני - כלומר יערכו עמי מלחמה.
פסוק ה:הינהק - אין לו חבר בלשון מקרא וידמה ללשון קדר.
פסוק ה:בלילו - מן: ויבל לחמורים, בליל חמיץ. והטעם: כי היושב בהשקט לא ישאג ולא ידאג וכמו כן אתם יאמר איוב לחבריו, ועוד שתדברו דברים שאין בהם ממש וזה טעם: היאכל תפל מבלי מלח.
פסוק ו:חלמות - בדברי רבותינו: חלמון מבפנים. ויש אומרים: שהוא ריר צמח, גם הוא בלשונם החלמה.
פסוק ז:מאנה לנגוע נפשי - החבורות שמאנה נפשי לנגוע בהם, קודם היות המה חוליי גופי.
פסוק ז:ויש אומר: לנגוע - כמו לחלוש וכמוהו: וינגעו את יהושע. והטעם: כי נפשי מאנה שתחלש ואמות:
פסוק ז:המה - ישוב על החציר.
פסוק ט:יתר ידו - כמו: הנה יד ה' הויה.
פסוק ט:ויבצעני - ויכלני, כמו: כי יבצע ה'.
פסוק י:ואסלדה - כמו ביצה סלודה והוא משל לחוזק הכאב, והתמה שלא יחמול ואני לא כחדתי דבריו ואין לי עזר מנפשי. ואני ראיתי רב האיי ז"ל שפירש: ואסלדה, לשון הגבהה.
פסוק יד:למס - כמו: וימס לבב העם. והעניין, כי המס מרעהו חסד הוא, ועניינו שחשבתי להיות לי עזר מאחרים.
פסוק טו:אחי בגדו, וכאפיק נחלים - חוזק.
פסוק טז:הקודרים - מזמן רדת הקרח יתעלם רדת השלג ולא יראה עליהם, בעבור קדרותם ודומה להם חשכת מים.
פסוק יז:בעת יזורבו - כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.
פסוק יז:נצמתו - יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו. והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.
פסוק יז:בחמו - כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון. והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.
פסוק יז:ופירוש נצמתו – נכרתו כמו: יצמיתם ה'.
פסוק יח:ילפתו - יתעוותו כמו: ויחרד האיש וילפת, וילפת שמשון. והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה וכאשר ישובו אד, יעלו בתהו ויאבדו. ומפרשים יפרשו זה הפסוק: על הולכי מדברות ואיננו נכון.
פסוק יט:הביטו ארחות תימא - הם הערב ומשכן רובם במדבר הגדול, שאין ים בו.
פסוק כ:בושו כי בטח - לבם והענין מאשר בטחו.
פסוק כ:באו עדיה - עד המקום כי ימצא בלשון נקבה, כמו ולא עוד תשורנו מקומו.
פסוק כ:וטעם הנחלים – כי השיירות יבושו כאשר יגעו למקום שמקוים להיות שם מים, והם צמאים וכן אחי בגדו בי.
פסוק כא:כי עתה הייתם לו - למקום כאשר ראיתם החתת שהביא עלי ותיראו.
פסוק כה:נמרצו - חזקו כמו: קללה נמרצת.
פסוק כו:הלהוכח למלים תחשובו - מלים ממש שתוכלו להוכיח בהם, והעניין שאין לכם ראיה.
פסוק כו:ולרוח - ועוד: כי תחשבו אמרי נואש שהם רוח. והענין שתחשבו שדבריכם נכונים ודברי מי שהוא בצער – הבל.
פסוק כז:אף על יתום - זה יורה כי אינכם רחמנים רק אם תפילו קיר או הדומה לו על יתום, לא תחושו ותתחברו ותשמחו באד רעכם.
פסוק כז:ותכרו - מן ויכרה להם כרה. ויתכן היות תכרו מן: כי יכרה איש בור והוא נכון להדבקו עם תפילו.
פסוק כח:ועל פניכם - כמו: על פני אהרן אביכם:
פסוק כח:שובו נא אל תהי עולה - אתכם תראו צדקי במלתי.