פסוק ב:אורך ימים וגו'. ושלום יוסיפו לך תורתי ומצותי:
פסוק ה:בטח אל ה'. ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו ואל בינתך אל תשען:
פסוק ז:אל תהי חכם בעיניך. להיות מואס בדברי מוכיחך:
פסוק ח:רפאות תהי לשרך. החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:
פסוק ח:ושקוי לעצמותיך. הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):
פסוק ט:מהונך. מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך):
פסוק ט:ומראשית. אלו תרומות ומעשרות:
פסוק יא:מוסר ה' בני אל תמאס. אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך:
פסוק יא:ואל תקוץ. מלשון קצתי בחיי (בראשית כז):
פסוק יב:וכאב את בן ירצה. שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:
פסוק יג:אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:
פסוק יד:כי טוב סחרה מסחר כסף. כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד:
פסוק יד:חרוץ. מין זהב הוא:
פסוק טו:וכל חפציך. כל חמדותיך:
פסוק טו:לא ישוו בה. לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה:
פסוק טז:בימינה. למיימינים בה ועוסקים בה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ולמשמאילים בה שעוסקים בה שלא לשמה מ"מ עושר וכבוד יש:
פסוק יח:למחזיקים בה. לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד׳:ד׳):
פסוק יח:ותומכיה מאושר. המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה:
פסוק יט:ה' בחכמה יסד ארץ. ע"פ התורה והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת ואחר שכל העולם נברא בהם לכך:
פסוק כא:אל ילוזו מעיניך. אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך:
פסוק כב:ויהיו חיים לנפשך. שהרי עץ חיים הוא:
פסוק כב:וחן לגרגרותיך. שהרי זה שבחה האמור למעלה וענקים לגרגרותיך:
פסוק כג:לא תגוף. לשון כשלון אצופי"ר בלע"ז וכן פן תגוף באבן (תהילים צ״א:י״ב) וכן בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיה יב) וכן ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):
פסוק כד:ושכבת וערבה שנתך. ותנעם שנתך כשתישן שלא תירא מפחד פתאום:
פסוק כה:ומשואת. כשתבוא על הרשעים:
פסוק כו:כי ה' יהיה בכסלך. במבטחך, ד"א בדברים שאתה כסיל בהן כך מצאתי בירושלמי:
פסוק כז:אל תמנע טוב מבעליו. אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים אל תמנעהו:
פסוק כז:בהיות לאל ידך. להחדילו, ד"א אל תמנע טוב מבעליו, אל תמנע צדקה מן העני, בהיות לאל ידך לעשות צדקה שמא יבוא יום ואין לאל ידך:
פסוק כח:וכן אל תאמר לרעך. לעני:
פסוק כח:ויש אתך. מה שתתן לו, ורבותינו פירשו לך ושוב על שכר שכיר:
פסוק כט:אל תחרוש על רעך. אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה:
פסוק ל:אל תריב עם אדם. להתלונן עליו:
פסוק ל:אם לא גמלך רעה. שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי אתה לשונאו:
פסוק לא:אל תקנא באיש חמס. לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח:
פסוק לב:כי תועבת ה' נלוז. מעוות בדרכיו:
פסוק לב:ואת ישרים סודו. ועם ישרים סודו:
פסוק לד:אם ללצים. אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם:
פסוק לד:ולענוים יתן חן. אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות:
פסוק לה:כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון. לעצמו מפריש קלון לחלקו: