פסוק א:בני יוסיפו לך - התורה והמצוה.
פסוק ג:קשרם כתבם - על התורה והמצוה, כי השם ישלח חסדו ואמתו לנצרך ולא יעזבוך, על כן קשרם וגו' והטעם שלא תשכחם. פרוש אחר: עשה אתה שלא יעזבוך חסד ואמת, קשרם וגומר ומצא פירוש ותמצא.
פסוק ה:בטח אל ה' - כמו על, והטעם: אם למדת תבונה אל תשען עליה, שתאמר היא תשמרני, אלא בטח על השם.
פסוק ו:בכל דרכיך - עסקיך ובחכמתך דעהו, על משקל שאהו.
פסוק ז:אל תהי חכם בעיניך - שתאמר בחכמתי אישר ארחי, וסור מרע ממעשה הרע, ואז ירפאך השם מכל מחלה.
פסוק ח:לשרך - הזכירו כי הוא מוסד הגידים ובו יכנס הדם להם בבטן האם. והטעם: תוקף כמו שריר וקיים.
פסוק י:יפרוצו - יפוצו מרוב עד שיפרצו פרץ ביקבים.
פסוק יא:מוסר ה' - אשרי אדם מצא חכמה, כי בה ישמר מחטוא ולא יבואו עליו ייסורין.
פסוק יג:יפיק - יוציא תבונה מאחר וילמדנה.
פסוק טו:חפציך - כל דבר שתחפוץ.
פסוק טו:ישוו - מענין ולמלך אין שוה ופירש אין העם שוה כלום ונחשב למלך שיניחם, כי הוא עם מפוזר ומפורד ונבזה.
פסוק טז:עושר וכבוד - משל שהחכמה תביאהו לשתי מעלות.
פסוק יז:דרכי נועם - שינעמו ויערבו לו.
פסוק יז:נתיבותיה - נתיבות שלום.
פסוק יח:עץ - כעץ חיים, שהאוכל מפריו יחיה שנים רבות.
פסוק יח:ותומכיה - שלא יעזבוה כאשר אמר, כי החכמה תחיה האדם, שהוא עולם קטן.
פסוק יט:ה' בחכמה יסד ארץ - ספר מעלתה, שבה נברא העולם העליון.
פסוק כ:בדעתו תהומות נבקעו - להשקות בהם חיה ועוף.
פסוק כא:אל ילוזו - הנכון: תלוזנה, כי על התושיה והמזמה ידבר כמו: ויחמו הצאן.
פסוק כג:אז, לא תגוף - פועל יוצא, והענין שלא תשימהו כאבן נגף, כאשר תלמד התושיה.
פסוק כז:אל תמנע טוב מבעליו - העני. פרוש אחר: מבעל הטוב.
פסוק כח:לך ושוב - כי הוא דרך בזיון.
פסוק לב:ישרים סודו - עם ישרים נודע סודו ועצתו, ממה שהוא גוזר להביא על הרשע.
פסוק לג:מארת - מן ארור והוא חסרון.
פסוק לד:אם ללצים - הפסוק הזה דבק בעליון ולצים מן ליצנות.
פסוק לד:יליץ - מן כי המליץ פירש: השם יברך נוה הצדיקים. אם ללצים ידבר הצדיק, ויזהיר לסור מן דרך הליצנות ולענוים – ולמוכיחים, יתן חן, כלומר יתן חנם בעיני כל אדם והענוים הם הצנועים מדבר ליצנות.
פסוק לד:פרוש אחר: אם ללצים - השם יליץ, יתן גמול הליצנות.
פסוק לד:ולענוים יתן חן - כמו חן וחסד להם.
פסוק לה:כבוד - השם ינחילם כבוד הממון והעושר, אבל הכסילים ירומו הקלון עליהם. והטעם: שיסבבו שיקלום בני אדם.
פסוק לה:מרים קלון - על כל אחד ידבר, כמו: וצדיקים ככפיר יבטח. פרוש אחר: כסיל מרים ומכבד איש.
פסוק לה:קלון - כמו בא זדון, חסר איש.