א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת׃ ב שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרֲכוּ אֶת־יְהוָֽה׃ ג יְבָרֶכְךָ֣ יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳. כשהיו במעלה הגבוהה ונכנסים לעזרה היו מעוררים ואומרים הנה כלומ׳ עתה הגיע׳ העת שתברכו את ה׳ כל עבדי ה׳ העומדים בבית ה׳ בלילות ר״ל קמים ממטתם בלילות לעמוד בבית ה׳ להתפלל.
פסוק ב:
ושאו ידיכם ר״ל בתפלה באמרו בנשאי ידי אל דביר קדשך (תה׳ כח) וכן שטחתי אליך כפי (תה׳ פח י) וקדש ר״ל בקדש ופי׳ בקדושה ובטהרה ובכונה מעולה או פי׳ שתשאו ידיכם במקום קדוש ותברכו את ה׳.
פסוק ג:
ואמ׳ דרך כלל לעם יברכך ה׳ או רמז שיברכו את המלך ויאמרו לו יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ.