א לַמְנַצֵּ֥ח בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ ב אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ ג לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃ ד יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ ה יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים ׀ בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃ ו יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ ז אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃ ח יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
יחננו. יעשה עמנו חנינה:
פסוק ב:
יאר פניו. יראה לנו פנים מאירות ושוחקות:
פסוק ג:
לדעת. בכדי שיהא נודע לכל הארץ דרכך שאתה תשלם גמול להמאמינים בך:
פסוק ג:
בכל גוים. התשועה שתעשה לעמך יהיה נודע בכל גוים:
פסוק ד:
יודוך. אז יודוך כל האומות בראותם שאינך מקפח שכר המאמינים בך:
פסוק ה:
לאומים. ישמחו אז בראותם אשר תשפוט במישור ר״‎ל בדין הראוי לפי הגמול ולכן ישמחו:
פסוק ה:
ולאומים. את האומות ההם תנהגם בארץ לעולם לטייל בה לארכה ולרחבה בהשקט ושאנן:
פסוק ו:
יודוך. גם בעבור זה כולם יודוך כי יראו שתשיב לכ״‎א כגמולו:
פסוק ז:
ארץ. אז תתן הארץ את יבולה:
פסוק ח:
יברכנו. ר״‎ל על כי יברכנו אלהים לזה יפחדו ממנו כל היושבים בקצות הארץ בראותם שהוא משגיח ומשיב גמול: