א שָׁפְטֵ֤נִי אֱלֹהִ֨ים ׀ וְרִ֘יבָ֤ה רִיבִ֗י מִגּ֥וֹי לֹא־חָסִ֑יד מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי׃ ב כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֮ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃ ג שְׁלַח־אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַֽר־קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃ ד וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי׃ ה מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
שפטני. קח נקמתי מהאויבים:
פסוק א:
וריבה ריבי. כי אין בי יכולת לריב את ריבי:
פסוק א:
מגוי לא חסיד. בבליים שמושלים בי אם היו חסידים היו אומרים האמת אתכם, אבל הם אינם חסידים ולא די שאינם חסידים אבל הם אנשי מרמה ועולה:
פסוק א:
ומאיש. הוא דרך כלל על הגוי הנ"ל:
פסוק ב:
מעוזי. בוי"ו עם זיי"ן הדגש, אמר כי אתה היית מעוזי מקדם ואיך זנחתני עתה בגלותי:
פסוק ב:
למה. הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל:
פסוק ג:
שלח. כי הישועה היא האורה:
פסוק ג:
ואמתך. כי כן יחלתנו לקבצנו מכל העמי' ודבריך אמת:
פסוק ג:
המה ינחוני. יביאוני:
פסוק ג:
אל שמחת גילי. כי אין לי שמחה וגיל זולתו והוא שמחת כל שמחותי, והסמיכות למעלת השמחה:
פסוק ג:
ואודך בכנור. כמו שהיו עושים מתחילה הנגנים בכלי שיר על העבודה:
פסוק ג:
אלהים אלהי. כי אז יאמרו הכל כי הוא אלהי ולא זנחם אלהים:
פסוק ה:
מה. אע"פ שלא זכר בזה המזמור נפשי אמר תשתחוחי כי שניהם ענין אחד ודברים אחדים: