ביאור שטיינזלץ על תהילים מג

עדין שטיינזלץ

🔗 שתף
פסוק א:
שָׁפְטֵנִי, אֱלֹהִים, וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, הנוהג שלא בחסד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי, תצילני.
פסוק ב:
כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי. לָמָה זְנַחְתָּנִי?! לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בגלל לַחַץ האוֹיֵב?!
פסוק ג:
שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ אלי, והֵמָּה יַנְחוּנִי בדרכי. יְבִיאוּנִי שוב אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ.
פסוק ד:
וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שהוא שִׂמְחַת גִּילִי, השְׂמחה שבשמחותי, וְשם אוֹדְךָ בְכִנּוֹר, אֱלֹהִים אֱלֹהָי.
פסוק ה:
ומסיים בשלישית באותו פסוק: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי?! וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי בעצבות בלבד?! הוֹחִילִי לֵאלֹהִים, כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, שהרי הוא יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.

תהילים מג

א שָׁפְטֵ֤נִי א-להים ׀ וְרִ֘יבָ֤ה רִיבִ֗י מִגּ֥וֹי לֹא־חָסִ֑יד מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי׃ ב כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ א-להי מָֽעוּזִּי֮ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃ ג שְׁלַח־אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַֽר־קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃ ד וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח א-להים אֶל־א-ל שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר א-להים א-להי׃ ה מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לא-להים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וא-להי׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק