צוואת הנביאים – שנעסוק בתורה
מצינו בנבואה האחרונה במלאכי, שהיא סוף הנבואה בכללות, והיא כעין צוואה שניתנה בסוף דברי כל הנביאים, על תפקידנו בגלותנו לפני קץ גאולתנו להתאסף ולהתחזק נגד כל הקשיים ולעסוק בתורה.
הנביא מתאר את התקופה הקשה של הגלות: "חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם... אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱ-לֹהִ֑ים... וְעַתָּ֕ה אֲנַ֖חְנוּ מְאַשְּׁרִ֣ים זֵדִ֑ים גַּם־נִבְנוּ֙ עֹשֵׂ֣י רִשְׁעָ֔ה גַּ֧ם בָּחֲנ֛וּ אֱ-לֹהִ֖ים וַיִּמָּלֵֽטוּ׃"(מלאכי יג-טו).
ומה עושים יראי ה'? "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב י-הוה וישמע"(מלאכי ג טז).
הקב"ה רוצה לשמוע את קול התורה בגלות, למרות הריחוק הגדול כאשר נתרחקנו מעל אדמתינו. "אכתי חביבותיה גבן", באהבתו חפץ הוא לשמוע את קולנו, קול התורה.