פסוק א:ופנה. ענין הסרה ובעור כמו פנית לפניה (תהלים פ):
פסוק ב:מכלכל. יסבול כמו ומי יכילנו (יואל ב):
פסוק ב:מצרף. ענין זכוך מהסיג כמו צרפתיך ולא בכסף (ישעיה מח):
פסוק ב:וכבורית. שם עשב המנקה וכן ותרבי לך בורית (ירמיה ב):
פסוק ב:מכבסים. מלשון כבוס:
פסוק ג:וזקק. ענין זכוך וצרוף כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב):
פסוק ג:מגישי. ענין הקרבה:
פסוק ג:מנחה. ר״ל תשורה וכל הקרבנות בכלל:
פסוק ג:בצדקה. ר״ל כדת וכראוי:
פסוק ד:וערבה. ענין מתיקות וכן ושנתי ערבה לי (ירמיהו ל״א:כ״ו):
פסוק ד:קדמוניות. מלשון קודם:
פסוק ה:ובעושקי. ענין גזל:
פסוק ו:שניתי. מלשון השתנות וחלוף:
פסוק ו:כליתם. מל׳ תכלית וסוף:
פסוק ז:למימי. הלמ״ד נוספת:
פסוק ח:היקבע. ענין עושק כמו וקבע את קבעיהם נפש (משלי כד):
פסוק ט:במארה. נארים מל׳ ארירה וקללה:
פסוק י:טרף. ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע״י טריפה:
פסוק י:ובחנוני. מל׳ בחינה ונסיון:
פסוק י:ארובות. חלונות כמו וארובות השמים נפתחו (ראשית ז):
פסוק י:והריקותי. ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת י״א:ג׳):
פסוק י:בלי. הוא כמו אל ולא:
פסוק יא:וגערתי. ענין זעקת נזיפה:
פסוק יא:תשכל. ענין חסרון הפרי והוא מושאל ממחוסר בנים הנקרא שכול:
פסוק יב:ואשרו. ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש (ת״א):
פסוק יד:בצע. ענין תועלת כמו מה בצע בדמי (שם ל):
פסוק יד:קדורנית. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד׳:ט״ו) ור״ל שחוח ובהכנעה:
פסוק טו:נבנו. מלשון בנין:
פסוק טו:בחנו. מלשון בחינה ונסיון:
פסוק טו:וימלטו. ענין הצלה:
פסוק טז:ויקשב. ענין האזנה:
פסוק טז:ולחושבי. מל׳ מחשבה:
פסוק יז:סגלה. ענין אוצר כמו וסגולת מלכים (קהלת ב):
פסוק יז:וחמלתי. ענין רחמנות:
פסוק יט:קש. הוא התבן הדק:
פסוק יט:ולהט. ענין שרפה והתלהבות כמו אש לוהט (תהלים קד):
פסוק יט:לא יעזוב. לא יניח:
פסוק כ:ופשתם. ענין רבוי ור״ל רבוי הבשר וכן כי תפושו כעגלה דשה (ירמיה ג):
פסוק כ:מרבק. כן יקרא דיר העגלים מקום שמתפטמים שם וכן ועגלים מתוך מרבק (עמוס ו׳:ד׳):
פסוק כא:ועסותם. ענין מיעוך וכתישה וכן מעסיס רמוני (ש״ה ה) והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן ע״ש שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ:
פסוק כא:כפות. כמו ששטחית היד נקרא כף היד כן שטחית הרגל נקרא כף הרגל:
פסוק כב:בחורב. הוא הר סיני:
פסוק כב:על כל ישראל. בעבור כל ישראל:
פסוק כד:והשיב. מל׳ תשובה:
פסוק כד:על בנים. ר״ל על ידי בנים, או על הוא כמו עם:
פסוק כד:חרם. ענין כריתה ואבדון כמו וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלים לבטח (זכריה י״ד:י״א):