וגולה על ראשה

הגמרא (סנהדרין סה.) אומרת כי אנשי כנסת הגדולה הם אשר ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה, והנביא זכריה אמר להכניס אותו לתוך האיפה (זכריה ה ח), רמז לביטולו על ידו ועל ידי חבריו. ביטול יצר הרע של עבודה זרה הביא לסיום תקופת הנבואה בישראל; שאם ימשיכו להופיע נביאים כאשר התבטל יצר עבודה זרה ייווצר חוסר איזון בין כוחות הטוב והרע בעולם, לכן במקביל לביטול יצר עבודה זרה יש לבטל את הנבואה, ואז שב האיזון בין הטוב והרע.

צריך היה לפצות את בני ישראל על סילוק הנבואה מהם והדבר היה על ידי התפשטות התורה שבעל פה. לפיכך, דווקא זכריה שהיה בין אלה שעמלו קשה ובהצלחה לסלק את יצר העבודה הזרה מישראל, הוא אשר צריך להתנבא על מנורת הזהב והגולות יוצקי השמן לתוכה וכה אומר הנביא: "וישב אלי המלאך ויעירני כאיש אשר יעור משנתו. ואומר אלי מה אתה רואה? ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה, ושנים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה"(זכריה ד א-ג). מסביר המלבי"ם: "וגולה על ראשה - על ראשה יש מעין שהוא ספל גדול (הוא הגולה) שממנו ימשך מעיין השמן אל קני המנורה". אם כן הגולה היא מעיין השמן (רמז לאור התורה) שיורד לתוך המנורה (רמז לתורה שבעל פה).

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – יהושע שופטים'