בית שני – מנורת זהב כולה
יבואר באופן נפלא ענין המחזה שראה זכריה, ואשר נקבע להפטרת שבת חנוכה.
בחיזיון הזה נתבשר על בנין הבית השני, כפי שראינו בפרק ב', "רָנִּ֥י וְשִׂמְחִ֖י בַּת־צִיּ֑וֹן כִּ֧י הִנְנִי־בָ֛א וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָֽה׃"(זכריה ב יד)
ובפרקנו:
רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ וָאַ֙עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י לֵאמֹ֑ר מָה־אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי׃ וַ֠יַּעַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה־הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי׃
(זכריה ד ב, ד-ה)
ופירשו המפרשים, שראה את מחזה הבית השני והשראת השכינה שבו, בצורת מנורת זהב.
הבית הראשון מרכז ענינו היה הארון. כל המשכן נקרא משכן העדות, כי הוא היה משכן ללוחות העדות. וכן בית עולמים היה כל הבית, בית לארון ברית ה', "אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית־יְ-הוָ֗ה"(דברי הימים א כח ב).
והוא ענין הכתוב "וַֽיַּאֲרִכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר..."(מלכים א ח ח). ובגמרא (יומא נד.) האריכו לדרוש בזה. כי עיקר תכלית הבית הראשון הוא היות שם הארון. ועל כן היו בולטין הבדים כדי שהארון יראה בבית.
אך חזיונו של הבית השני מופיע דווקא בדמות וסמל של מנורה, כי אכן בבית השני לא היה ארון. הכלי המרכזי המציין את מהותו ומרכזו של הבית הוא המנורה.
והדברים נפלאים, כי בבית ראשון ובמשכן, עיקר השראת השכינה בישראל היתה בהופעת הנבואה בקול הנבואה היוצא מבין הכרובים שעל הארון, שבו מונחת התורה שבכתב, לוחות הברית וספר התורה. אבל בבית השני כבר בטלה הנבואה. השראת השכינה שבו מתבטאת אפוא בהופעת חכמת תורה שבעל פה בלב חכמי ישראל. אין ארון, השראת השכינה היא בחינת המנורה, מנורת זהב כולה.
ועל כך גם מורה הגולה שעל ראשה המלאה שמן. ריבוי של שמן נוצק מעצמו ב"שבעה ושבעה מוצקות" אל המנורה. ופתר לו המלאך את החיזיון: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר י-הוה".
המחזה מבטא את כל עניינו של הבית השני. אמנם ענין זה התבטא בתוקפו במיוחד בנס חנוכה, שם ראו כיצד המנורה דולקת מעצמה, כאילו נשפך לתוכה ריבוי שמן מלמעלה. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי". נס שבו השמן מתגבר ומתרבה ברוח ה', לא בחיל ולא בכח, לא בהם יבנה הבית השני. אין אלו ימי שלמה בהם ישראל מלא חיל וכח. כי אם ברוח ה', רוח ה' הוא שיעיר את כורש לבנות את הבית. ואף ניצחון החשמונאים הוא ברוח ה' אשר בקרבם, ולא ברוב גבורה וכח שיהיו עמם. גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, כי אם ברוחי, הוא שינצח (ועיין ראב"ע).