מדרש תנחומא על שמות א

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק א:
‎וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר (משלי יג, כד). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ, פְּלוֹנִי הִכָּה אֶת בִּנְךָ, יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ? לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת, סוֹף יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה לוֹ גַּעְגּוּעִין עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וּשְׂנָאוֹ אַבְרָהָם וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם.
פסוק א:
מֶה עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל? כְּשֶׁהָיָה בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַשּׁוּק וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ וְעוֹבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה לַאֲחֵרִים. מִיָּד, וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק (בראשית כא, ט). וְאֵין צְחוֹק הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק (שמות לב, ו). מִיָּד, וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה וְגוֹ', שֶׁמָּא יִלְמַד אוֹרְחוֹתָיו.
פסוק א:
מִיָּד, וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ', כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת. מִיָּד, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וְגוֹ'. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לְיִשְׁמָעֵאל עַל שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְשִׁלְּחוֹ הוּא וְאֶת הָגָר אִשְׁתּוֹ רֵיקָם, וּטְרָדָן מִבֵּיתוֹ עַל כָּךְ.
פסוק א:
וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁאַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְאַבְרָהָם כָּבֵד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב (בראשית יג, ב), הָיָה מְשַׁלֵּחַ אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם בְּלֹא כְּסוּת, בְּלֹא מָזוֹן, בְּלֹא כֶּסֶף, בְּלֹא בְּהֵמָה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, לֹא נִפְנָה אֵלָיו. אִם כֵּן, מַהוּ וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ (בראשית כא, יא) ? שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁגָּדַל יִשְׁמָעֵאל, יָשַׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְהָיָה מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל. (בראשית טז, יב).
פסוק א:
כַּיּוֹצֵא בּוֹ וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו (בראשית כה, כח), לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה שֶׁלֹּא רִדָּהוּ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עָבַר עֵשָׂו הָרָשָׁע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם: בָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, וְהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְכָפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְכָפַר בָּעִקָּר, וְשָׁט אֶת הַבְּכוֹרָה. וְכֻלָּן מִן הַפָּסוּק וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה. וְעוֹד שֶׁתָּאַב מִיתַת הָאָב, וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי (בראשית כז, מא). וְגָרַם לְיַעֲקֹב לִבְרֹחַ מֵאֲבוֹתָיו, וְהָלַךְ אַף הוּא אֵצֶל יִשְׁמָעֵאל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תַּרְבּוּת רָעָה וּלְהוֹסִיף עַל נָשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וְגוֹ' (בראשית כח, ט).
פסוק א:
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, דָּוִד שֶׁלֹּא יִסֵּר לְאַבְשָׁלוֹם וְלֹא רִדָּהוּ, בָּא לִידֵי תַּרְבּוּת רָעָה, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְשָׁכַב עִם עֶשֶׂר נָשָׁיו, וְגָרַם לוֹ לֵילֵךְ יָחֵף וְהוּא בּוֹכֶה, וְהִפִּיל מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים, וְגָרַם לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, דִּכְתִיב: מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ (תהלים ג, א). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלַי?
פסוק א:
שֶׁקָּשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. דְאִלּוּ בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג כְּתִיב לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם (תהילים ב, א), וְלָא כְּתִיב ה' מָה רַבּוּ צָרָי.
פסוק א:
וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עָשָׂה דָּוִד בַּאֲדוֹנִיָּה, וְלֹא רִדָּהוּ בְּיִסּוּרִין וְלֹא גָעַר בּוֹ, וּלְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, דִּכְתִיב: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגוֹ' (מלכים א א, ו). וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא רִדָּהוּ אָבִיו לְאַבְשָׁלוֹם, יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. וּכְתִיב בַּאֲדֹנִיָּה, וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ, לְפִיכָךְ יָצָא אַף הוּא לְתַרְבּוּת רָעָה. הֱוֵי אוֹמֵר, חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ.
פסוק א:
וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, זֶה אַבְרָהָם שֶׁיִּסֵּר אֶת יִצְחָק וְלִמְּדוֹ אֶת הַתּוֹרָה וְהִדְרִיכוֹ בִּדְרָכָיו, דִּכְתִיב בְּאַבְרָהָם: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי וְגוֹ' (בראשית כו, ה). וּכְתִיב: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (בראשית כה, יט). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר, בְּנוֹי, בְּחָכְמָה וּבְכֹחַ וּבְעֹשֶׁר וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבִּשְׁעַת עֲקֵדָתוֹ בֶּן שְׁלֹשִים וְשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה, וְאַבְרָהָם זָקֵן וַעֲקָדוֹ וּכְפָתוֹ כְּשֶׂה, וְלֹא נִמְנַע, וּלְפִיכָךְ וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל וְגוֹ'. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים נָתַן אַבְרָהָם וְגוֹ'. הִרְחִיקָם מִיִּצְחָק. הֱוֵי וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.
פסוק א:
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁלִּמְּדוֹ יִצְחָק אָבִיו תּוֹרָה וְיִסְּרוֹ בְּבֵית תַּלְמוּד, דִּכְתִיב: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים (בראשית כה, כז). וְלָמַד מַה שֶּׁלָּמַד אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ פֵּרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו וְנִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר לִלְמֹד תּוֹרָה. לְפִיכָךְ זָכָה לִירַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו (בראשית לז, א). אַף יַעֲקֹב אָבִינוּ יִסֵּר אֶת בָּנָיו וְרִדָּה אוֹתָם וְלִמְּדָם דְּרָכָיו וְאֹרְחוֹתָיו, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם פְּסֹלֶת. מִנַּיִן? מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, הִשְׁוָן כֻּלָּן הַכָּתוּב לְיַעֲקֹב. הֱוֵי, וְאֹהֲבוֹ שִׁיחֲרוֹ מוּסָר.
פסוק א:
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁיחֲרוֹ מוּסָר, זוֹ בַּת שֶׁבַע הַצַּדֶּקֶת שֶׁיִּסְּרָה אֶת שְׁלֹמֹה בְּנָהּ, דִּכְתִיב: דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ (משלי לא, א). אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנַנְיָה: מַהוּ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ? מְלַמֵּד, שֶׁכְּפָפַתּוּ בַּת שֶׁבַע עַל הָעַמּוּד וּמַכָּה אוֹתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמְיַסַּרְתּוֹ. וּמֶה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ: מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי. אָמְרָה לוֹ: הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם. עַכְשָׁיו אִם תֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, יֹאמְרוּ שֶׁאַתָּה בְּרִי וַאֲנִי גָּרַמְתִּי לָךְ. וּמַה בַּר בִּטְנִי, כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת אֵינָן רוֹאִין פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז. וּמֶה בַּר נְדָרַי, כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת וְאוֹמְרוֹת: יְהֵא לִי בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי יְהֵא לִי בֵּן חָכָם מְמֻלָּא בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. וּמַכָּה אוֹתוֹ וּמְיַסַּרְתּוֹ וְאוֹמֶרֶת: אַל לַמְּלָכִים לְמוּאֵל, אַל לַמְּלָכִים שְׁתוּ יַיִן, מַה לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים שׁוֹתִין יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִין וְאוֹמְרִים לְמוֹאֵל, לָמָּה אֵל. וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, (משלי לא, ד) מִי שֶׁרָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִם לוֹ, יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר. וּלְפִי שֶׁיִּסַּרְתּוּ, לְפִיכָךְ וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם (מלכים א ה, יא).
פסוק א:
תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אוֹמֵר: אַתְּ מוֹצֵא שָׁלֹש מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא נָתַן אוֹתָם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, הַתּוֹרָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם הַבָּא. תּוֹרָה, דִּכְתִיב: אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶּנּוּ (תהלים צד, יב). אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ (דברים ח, ה). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה. הָעוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר (משלי ו, כג). וְכָל הַמְיַסֵּר אֶת בְּנוֹ, מוֹסִיף הַבֵּן אַהֲבָה עַל אָבִיו וְהוּא מְכַבְדוֹ, דִּכְתִיב: יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָּ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ (משלי כט, יז), הֱוֵי, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.
פסוק א:
‎דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ (תהלים מח, יא). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְקַלְּסִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר, וְהוּא חַלָּשׁ. מְקַלְּסִין אוֹתוֹ נָאֶה, וְהוּא כָעוּר. מְקַלְּסִין אוֹתוֹ רַחֲמָנִי, וְהוּא אַכְזָרִי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מַה שֶּׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ הוּא יָתֵר, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, (דברים ט, יז). אָמַר דָּוִד: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, ב). אִיּוֹב אָמַר: הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע (איוב לז, כ). בָּאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְאָמְרוּ: וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה (נחמיה ט, ה).
פסוק א:
אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנַנְיָה: יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן נָאִין וּמַעֲשֵׂיהֶן כְּעוּרִין, וְיֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִין וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִין, וְיֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן וּמַעֲשֵׂיהֶן כְּעוּרִין, וְיֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִין. שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִין וּמַעֲשֵׂיהֶן כְּעוּרִין, אַבְשָׁלוֹם, אָב לְשָׁלוֹם, וּבָא פִּילַגְשֵׁי אָבִיו. עֵשָׂו, עוֹשֶׂה רְצוֹן עוֹשָׂיו, וּמַעֲשָׂיו רָעִים. שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִין וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִין, אֵלּוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, בְּנֵי בַרְקוֹס בְּנֵי סִיסְרָא (עזרא ב, נג), וְהֵם בָּנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שְׁמוֹתֵיהֶן וּמַעֲשֵׂיהֶן כְּעוּרִין, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים, נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי (במדבר יג, יד). שְׁמוֹתֵיהֶן וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִין, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי.
פסוק א:
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה, פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה, מוֹסִיף שֶׁבַח עַל הָרִאשׁוֹנִים. אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב, ד), פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים בְּתֹהוּ וָבֹהוּ, וּבְעִנְיָן זֶה אַתָּה פּוֹתֵר אֶת כֻּלָּם. וְאַף כָּאן וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, הוֹסִיף שֶׁבַח עַל הָרִאשׁוֹנִים.
פסוק א:
‎הַבָּאִים מִצְרָיְמָה. וְכִי הַיּוֹם בָּאִים, וַהֲלֹא יָמִים הַרְבֵּה מִשֶּׁבָּאוּ? אֶלָּא, כָּל זְמַן שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם מַשּׂאוֹי שֶׁל מִצְרַיִם. מֵת יוֹסֵף, נָתְנוּ עֲלֵיהֶם מַשּׂאוֹי. לְפִיכָךְ כְּתִיב הַבָּאִים, כְּאִלּוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם נִכְנְסוּ לְמִצְרַיִם. אֵת יַעֲקֹב, כָּל אֵלּוּ מִכֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אִישׁ וּבֵיתוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְמִצְרַיִם עַד שֶׁמָּנָה לְפֶרֶץ וּלְחֶצְרוֹן, זֶה בֶּן שָׁנָה וְזֶה בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים וְזִוֵּג לָהֶם נָשִׁים. אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ,
פסוק א:
‎וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, נָאִין הַשֵּׁמוֹת לְיִשְׂרָאֵל. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לָהֶן שֵׁמוֹת. נָתַן בֵּן לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ: וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק (בראשית יז, יט). י' עֲשָׂרָה, צ' תִּשְׁעִים. ח' שְׁמוֹנָה. ק' מֵאָה, הֲרֵי מָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה. וּמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (בראשית טו, יג).
פסוק א:
אָמַר לוֹ: כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, מִשֶּׁיִּהְיֶה לְךָ זֶרַע. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק. וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָה שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּמִּילָה תְּחִלָּה לִשְׁמוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים (בראשית כא, ד). לְפִיכָךְ קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם.
פסוק א:
וְאַף יַעֲקֹב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב (בראשית כה, כו). יַעֲקֹב אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בּוֹ כְּנֶגֶד אַרְבַּע עֲטָרוֹת שֶׁבָּנָיו מְעַטְּרִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. י' כְּנֶגֶד עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, ע' כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים. ק' כְּנֶגֶד הַהֵיכָל שֶׁבָּנוּ בָּנָיו לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁגָּבְהוֹ מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה (יחזקאל, מא). ב' כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַלּוּחוֹת. וּבִזְכוּת יַעֲקֹב נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק (תהלים קה, י). וְאִלּוּלֵי יַעֲקֹב, לֹא נִפְדָּה אַבְרָהָם מִן הַכִּבְשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם (ישעיה כט, כב). אֲבָל עֵשָׂו, אָבִיו וְאִמּוֹ קָרְאוּ לוֹ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. עָלָיו נֶאֱמַר: זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ וְלֹא שֵׁם לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ (איוב יח, יז).
פסוק ב:
רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, כָּל הַשְּׁבָטִים לְשֵׁם גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ. רְאוּבֵן, עַל שֵׁם רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי (שמות ג, ז). שִׁמְעוֹן, וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם (שמות ו, כד). לֵוִי, וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' (זכריה ב, טו). יְהוּדָה, אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי (ישעיה יב, א). יִשָּׂשׂכָר, יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ (ירמיה לא, טו). זְבוּלֻן, בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ (מ״‎א ח, יג). בִּנְיָמִין, נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ (ישעיה סב, ח). דָּן, וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי (בראשית טו, יד). נַפְתָּלִי, נֹפֶת לִי, נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה (שה״‎ש ד, יא). גָּד, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד (במדבר יא, ז). וְאָשֵׁר, וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם (מלאכי ג, יב). יוֹסֵף, עַל שֵׁם יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ
פסוק ב:
(ישעיה יא, יא). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: אֵין שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים שָׁוִין בְּכָל מָקוֹם, אֶלָּא פְּעָמִים שֶׁזֶּה מַקְדִים לָזֶה וְזֶה מַקְדִּים לָזֶה. וְלָמָּה כֵּן? שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, בְּנֵי גְּבִירוֹת תְּחִלָּה וּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת אַחֲרוֹנִים. וּלְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא הָיוּ גְּדוֹלִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה מַקְדִּים אֵלּוּ לְאֵלּוּ? לְפִי שֶׁהֵן תִּקְרָתָן שֶׁל עוֹלָם. וְהַמְתַקֵּן תִּקְרָה כָּרָאוּי, נוֹתֵן עָבְיָהּ שֶׁל תִּקְרָה זוֹ בְּצַד רֹאשָׁהּ שֶׁל אַחֶרֶת, שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה. לְפִיכָךְ מַקְדִּים אֵלּוּ לְאֵלּוּ. וּמִנַּיִן שֶׁהֵן תִּקְרָתָן שֶׁל עוֹלָם? שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי (ישעיה מח, יב).
פסוק ו:
‎וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹלֶדֶת שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: 'פָּרוּ', שְׁנַיִם, 'וַיִּשְׁרְצוּ', שְׁנַיִם, 'וַיִּרְבּוּ', שְׁנַיִם, 'וַיַּעַצְמוּ', שְׁנַיִם, 'בִּמְאֹד מְאֹד', שְׁנַיִם, 'וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם', הָא שְׁנֵים עָשָׂר. וְרַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם, מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ כֶּחֳרָשִׁים שֶׁל קָנִים. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַמִּצְרִים כָּךְ, חִדְּשׁוּ עֲלֵיהֶן גְּזֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. וְכִי חָדָשׁ, וַהֲלֹא הוּא פַּרְעֹה? אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ לוֹ הַמִּצְרִים: בּוֹא וְנִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ. אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים, עַד עַכְשָׁיו אָנוּ חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם, וְהֵיאַךְ נִזְדַּוֵּג לָהֶן עַכְשָׁו. אִלּוּלֵי יוֹסֵף לֹא הָיָה לָנוּ חַיִּים. כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶם, הוֹרִידוּהוּ מִכִּסְאוֹ שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂין הֲרֵינִי עִמָּכֶם, וְהֶעֱמִידוּהוּ. לְפִיכָךְ כְּתִיב וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ.
פסוק ז:
אָמַר הַנָּבִיא: בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ (הושע ה, ז), שֶׁהָיוּ מוֹלִידִין וְלֹא מָלִין. לְלַמֶּדְךָ, כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף, הֵפֵרוּ בְּרִית מִילָה, אָמְרוּ נִהְיֶה כַּמִּצְרִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה כֵּן, הֵפֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ (תהלים קה, כה).
פסוק ז:
רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִין, יֵשׁ מֵהֶן יוֹלְדוֹת שְׁנַיִם בְּבַת אֶחָת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁנֵים עָשָׂר בְּכֶרֶס אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁשִּׁים רִבּוֹא. מִי שֶׁאוֹמֵר שְׁנַיִם, דּוֹרֵשׁ פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ (שמות א, ז). מִי שֶׁאוֹמֵר שִׁשָּׁה פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד הֲרֵי שִׁשָּׁה. מִי שֶׁאוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר, פָּרוּ שְׁנַיִם, וַיִּשְׁרְצוּ שְׁנַיִם כוּ', הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. וּמִי שֶׁאוֹמֵר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁכָּתוּב בַּדָּגִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם (בראשית א, כ), וְכָאן כָּתוּב וַיִּשְׁרְצוּ. וְכָל הַמִּנְיָן הָאֵלּוּ, מִן הַמַּרְאוֹת,
פסוק ז:
וְכָתוּב בָּהֶן וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם (שמות א, ז). וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ (שמות א, יב). בִּזְכוּת אוֹתָן הַמַּרְאוֹת שֶׁהָיוּ מַרְאוֹת לְבַעְלֵיהֶן וּמַרְגִּילוֹת אוֹתָן לִידֵי תַאֲוָה מִתּוֹךְ הַפֶּרֶךְ, הֶעֱמִידוּ כָּל הַצְּבָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות יב, מא). וְאוֹמֵר: הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.
פסוק ח:
עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ, חָדָשׁ כְּתִיב, עָמַד מֶלֶךְ חָדָשׁ וְחִדֵּשׁ עֲלֵיהֶן גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. לָכֵן כְּתִיב וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. וְכִי לֹא הָיָה מַכִּיר אֶת יוֹסֵף, שֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף? אָמַר רַבִּי אָבִין: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁרָגַם אִיקוֹנִין שֶׁל דּוּכוֹס. אָמַר הַמֶּלֶךְ: הַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ עַכְשָׁו, שֶׁלְּמָחָר עוֹשֶׂה בִי כָּךְ. וְכָךְ פַּרְעֹה, עַכְשָׁיו לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. לְמָחָר הוּא אוֹמֵר לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' (שמות ה, ב).
פסוק י:
‎הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ. חֵרֵף כְּלַפֵּי מַעְלָה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם מְעַנִּין אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ. וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה הֵם נִתּוֹסְפִים עַל הַשּׂוֹנְאִים וְעוֹלִים לָהֶם מִן הָאָרֶץ. כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּירִידָה הַתַּחְתּוֹנָה, הֵן עוֹלִין. רְאֵה מַה כְּתִיב: וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ. כָּךְ אָמַר דָּוִד: כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ (תהלים מד, כו). מַה כְּתִיב שָׁם, קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדָּךְ.

שמות א - בני ישראל מתרבים במצרים ופרעה משעבדם

א וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃ ב רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃ ג יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃ ד דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ ה וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃ ו וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃ ז וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ ח וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ ט וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ י הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ יא וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃ יב וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יג וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃ יד וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃ טו וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ טז וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ יז וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הא-להים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ יח וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ יט וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃ כ וַיֵּ֥יטֶב א-להים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ כא וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הא-להים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃ כב וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק