פסוק ג:מבואת. מלשון ביאה:
פסוק ג:רוכלת. סוחרת כמו בעיר רוכלים שמו (לעיל י״ז):
פסוק ג:כלילת. מלשון כל וכן מכלל יופי (תהלים נ׳):
פסוק ד:בלב. חוזק הדבר יקרא לב ע״ש לב בעל חי שהוא חזקו ועקרו וכן דרך אניה בלב ים (משלי ל׳:י״ט):
פסוק ה:ברושים. שם אילן סרק החשוב:
פסוק ה:לוחתים. מלשון לוח ונסר:
פסוק ה:תרן. הוא עץ הזקוף שעל הספינה ובו משימים הוילון כמו בל יחזקו כן תרנם (ישעיהו ל״ג:כ״ג):
פסוק ו:אלונים. שם אילן סרק:
פסוק ו:משוטיך. מלשון השטה ושחיה במים כמו אני שיט (שם) ויאמר על העצים הארוכים שמנהיגים בהם הספינה להשיטה אל המקום הנרצה:
פסוק ו:קרשך. ענין לוח ונסר כמו ועשית את הקרשים (שמות כ״ו:ט״ו):
פסוק ו:בת אשורים. עדת אשורים וכן בת בבל (תהלים קל״ז):
פסוק ז:שש. הוא הפשתן העב:
פסוק ז:לנס. הוא הוילון שעל תורן הספינה כמו בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג):
פסוק ז:תכלת וארגמן. מיני צבעונים חשובים:
פסוק ח:שטים. מלשון שטיה ושחיה:
פסוק ח:חובליך. מלשון חבל וקו ויקראו כן מנהיגי הספינה על כי מושכים בחבלי הוילון וכן רב החובל (יונה א׳):
פסוק ט:גבל. שם אומה והיו בנאים כמ״ש ובוני חירם והגבלים (מ״א ה׳):
פסוק ט:מחזיקי. מלשון חוזוק ותקון:
פסוק ט:בדקך. מקום השבר והרעוע כמו בדק הבית (מ״ב ג׳) וקרא בלשון בדק על כי צריך בדיקה וחיפוש אחר השבר ומקום הרעוע למצאה:
פסוק ט:ומלחיהם. כן יקראו מוליכי הספינה כמו וייראו המלחים (יונה א׳:ה׳) והוא ענין ערבוב כמו ממולח טהור קדש (שמות ל׳:ל״ה) ע״ש שמוליכי הספינה מערבבים המים עם המשוטות:
פסוק ט:לערוב מערבך. הסחורה תקרא מערב והסוחרים עורביה כי הסוחרים מתחייבים זה לזה בהקפותיהם את הסחורה זה לזה וערב הוא ענין התחייבות כמו התערב נא את אדוני וכו׳ (ישעיהו ל״ו:ח׳) וכן מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי (ירמיהו ל׳:כ״א):
פסוק י:בחילך. מלשון חיל ועושר:
פסוק י:וכובע. הוא כלי מגן על הראש:
פסוק יא:וחילך. ענין צבאות עם:
פסוק יא:וגמדים. כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג׳) שר״ל אמת הזרוע:
פסוק יא:שלטיהם. הם כעין מגיניה:
פסוק יב:עזבוניך. היא הסחורה ויתכן שהוא מלשון ויעזבו את ירושלים (נחמיה ג׳) שהוא ענין חיזוק וכן הסחורה הוא לחוזק אל העוסקים בו:
פסוק יד:ופרשים. הם רוכבי הסוסים בגבורה ובזריזות:
פסוק יד:ופרדים. הם הנולדים מן החמור ומן הסוס:
פסוק טו:ידך. מקומך כמו יד חזית (ישעיה נז):
פסוק טו:קרנות שן. שן הפיל גדול כקרן:
פסוק טו:והבנים. שם עוף הנקרא טווס ונוצותיה יפות למראה וכן ת״י:
פסוק טו:השיבו. לפי שהביאו רבות פעמים לכן אמר השיבו:
פסוק טו:אשכרך. ענין מתנה ומנחה כמו אשכר יקריבו (תהלים עב):
פסוק טז:בנופך. שם אבן יקר:
פסוק טז:ארגמן. בגדים צבועים ארגמן והוא שם צבע חשוב:
פסוק טז:ורקמה. בגדים מעשה רוקם בחלוף הגוונים:
פסוק טז:ובוץ. הוא הפשתן הטוב:
פסוק טז:וראמות וכדכוד. שמות אבני יקר:
פסוק יז:מנית. שם מקום וכן ועד בואך מנית (שופטים יא):
פסוק יז:ופנג. הוא אפרסמון:
פסוק יז:וצרי. הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן וכן הצרי אין בגלעד (ירמיה ח):
פסוק יח:צחר. ענין לובן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):
פסוק יט:מאוזל. ענין הליכה כמו ואתל לו (משלי כ):
פסוק יט:עשות. מצהיר ומזהיר כמו שמנו עשתו (ירמי׳ ה):
פסוק יט:קדה וקנה. שמות מיני בושם:
פסוק כ:חופש. בן חורין כמו לחפשי ישלחנו (שמות כא):
פסוק כא:ערב. הם הערבים השוכנים במדבר:
פסוק כא:בכרים. כבשים שמנים:
פסוק כא:עתודים. הם הזכרים מן העזים:
פסוק כב:בראש. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיה מט):
פסוק כג:כלמד. זה מדי כת״י:
פסוק כד:במכלולים. מלשון כל ור״ל כלול בכל היופי:
פסוק כד:בגלומי. ענין כריכה וכן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם (מ״ב ב) ופי׳ שעשאה כריכה אחת:
פסוק כד:ובגנזי. מלשון גנוזה והטמנה:
פסוק כד:ברומים. תיבות עשויות מעור קשה לגנת בהם דברים חמודים:
פסוק כד:חבושים. ענין קשור ותקון וכן פארך חבוש עליך (לעיל כד):
פסוק כד:וארוזים. כמו וחרוזים כי אחה״ע מתחלף ועניינו דברים מושמים על החוט כמו צווארך בחרוזים (ש״ה א׳):
פסוק כה:שרותיך. מל׳ שיירה והם הרבה אנשים הולכי אורח ביחד וזה הלשון ידוע בדרז״ל:
פסוק כה:בלב ימים. בעומק הים:
פסוק כו:השטים. מלשון שטיה ושחיה:
פסוק כז:הונך. מלשון הון ועושר:
פסוק כז:ועזבוניך. סחורתך:
פסוק כז:מערכך. כפל הדבר במ״ש לומר שהכל נאבד:
פסוק כז:מלחיך. אוחזי המשוטות:
פסוק כז:וחובליך. מושכי חבלי הוילון:
פסוק כז:מחזיקי בדקך. סותמי סדקי הספינה:
פסוק כז:ועורבי מערבך. סוחרי סחורתך:
פסוק כח:ירעשו. מלשון רעש וחרדה:
פסוק כח:מגרשות. הם הבתים שמחוץ לחומת העיר וקרובים הם אל הים ונקראו כן על כי נראים המה שנגרשו מן העיר וכן ומגרש לערים (במדבר ל״ה:ב׳):
פסוק כט:משוט. הם העצים הארוכים אשר משיטין בהם את הספינה:
פסוק ל:יתפלשו. ענין הגלגול בעפר והכסוי בה כמו עפר התפלשי (מיכה א):
פסוק לא:והקריחו. ענין תלישת השער להשאר חלק מבלי שער וכן קרח הוא (ויקרא יג):
פסוק לא:קרחא. כמו קרחה בה״א:
פסוק לב:בניהם. מלשון נהי ויללה:
פסוק לב:כדומה. ענין כריתה וחורבן כמו גם מדמן תדמי (ירמיהו מ״ח:ב׳):
פסוק לה:שממו. ענין תמהון:
פסוק לה:שערו שער. מלשון סערה בסמ״ך:
פסוק לה:רעמו. ענין זעם וכעס וכן בעבור הרעימה (ש״א א):
פסוק לו:שרקו. ענין השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ז):
פסוק לו:בלהות. הוא הפוך מן בהלות: