א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר קִינָֽה׃ ג וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר הישבתי (הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙) עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי׃ ד בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יָפְיֵֽךְ׃ ה בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כָּל־לֻֽחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃ ו אַלּוֹנִים֙ מִבָּ֔שָׁן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כתים (כִּתִּיִּֽים׃) ז שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃ ח יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃ ט זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כָּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃ י פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃ יא בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ׃ יב תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ יג יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃ יד מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָֽרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ טו בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ והובנים (וְהָבְנִ֔ים) הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃ טז אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹפֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃ יז יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃ יח דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃ יט וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃ כ דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽה׃ כא עֲרַב֙ וְכָל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃ כב רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כָּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכָל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ כג חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃ כד הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃ כה אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב־יַמִּֽים׃ כו בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִיא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃ כז הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ך וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃ כח לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃ כט וְֽיָרְד֞וּ מֵאָנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃ ל וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָֽפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃ לא וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קָרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃ לב וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ לג בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ לד עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכָל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃ לה כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃ לו סֹֽחֲרִים֙ בָּ֣עַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ג:
מבואת. מלשון ביאה:
פסוק ג:
רוכלת. סוחרת כמו בעיר רוכלים שמו (לעיל י״ז):
פסוק ג:
כלילת. מלשון כל וכן מכלל יופי (תהלים נ׳):
פסוק ד:
בלב. חוזק הדבר יקרא לב ע״ש לב בעל חי שהוא חזקו ועקרו וכן דרך אניה בלב ים (משלי ל׳:י״ט):
פסוק ד:
כללו. מלשון כל:
פסוק ה:
ברושים. שם אילן סרק החשוב:
פסוק ה:
משניר. שם מקום:
פסוק ה:
לוחתים. מלשון לוח ונסר:
פסוק ה:
תרן. הוא עץ הזקוף שעל הספינה ובו משימים הוילון כמו בל יחזקו כן תרנם (ישעיהו ל״ג:כ״ג):
פסוק ו:
אלונים. שם אילן סרק:
פסוק ו:
משוטיך. מלשון השטה ושחיה במים כמו אני שיט (שם) ויאמר על העצים הארוכים שמנהיגים בהם הספינה להשיטה אל המקום הנרצה:
פסוק ו:
קרשך. ענין לוח ונסר כמו ועשית את הקרשים (שמות כ״ו:ט״ו):
פסוק ו:
שן. הוא שן הפיל:
פסוק ו:
בת אשורים. עדת אשורים וכן בת בבל (תהלים קל״ז):
פסוק ז:
שש. הוא הפשתן העב:
פסוק ז:
לנס. הוא הוילון שעל תורן הספינה כמו בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג):
פסוק ז:
תכלת וארגמן. מיני צבעונים חשובים:
פסוק ח:
וארוד. שם מקום:
פסוק ח:
שטים. מלשון שטיה ושחיה:
פסוק ח:
חובליך. מלשון חבל וקו ויקראו כן מנהיגי הספינה על כי מושכים בחבלי הוילון וכן רב החובל (יונה א׳):
פסוק ט:
גבל. שם אומה והיו בנאים כמ״ש ובוני חירם והגבלים (מ״א ה׳):
פסוק ט:
מחזיקי. מלשון חוזוק ותקון:
פסוק ט:
בדקך. מקום השבר והרעוע כמו בדק הבית (מ״ב ג׳) וקרא בלשון בדק על כי צריך בדיקה וחיפוש אחר השבר ומקום הרעוע למצאה:
פסוק ט:
ומלחיהם. כן יקראו מוליכי הספינה כמו וייראו המלחים (יונה א׳:ה׳) והוא ענין ערבוב כמו ממולח טהור קדש (שמות ל׳:ל״ה) ע״ש שמוליכי הספינה מערבבים המים עם המשוטות:
פסוק ט:
לערוב מערבך. הסחורה תקרא מערב והסוחרים עורביה כי הסוחרים מתחייבים זה לזה בהקפותיהם את הסחורה זה לזה וערב הוא ענין התחייבות כמו התערב נא את אדוני וכו׳ (ישעיהו ל״ו:ח׳) וכן מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי (ירמיהו ל׳:כ״א):
פסוק י:
בחילך. מלשון חיל ועושר:
פסוק י:
וכובע. הוא כלי מגן על הראש:
פסוק י:
תלו. מלשון תליה:
פסוק יא:
וחילך. ענין צבאות עם:
פסוק יא:
וגמדים. כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג׳) שר״ל אמת הזרוע:
פסוק יא:
שלטיהם. הם כעין מגיניה:
פסוק יב:
עזבוניך. היא הסחורה ויתכן שהוא מלשון ויעזבו את ירושלים (נחמיה ג׳) שהוא ענין חיזוק וכן הסחורה הוא לחוזק אל העוסקים בו:
פסוק יד:
ופרשים. הם רוכבי הסוסים בגבורה ובזריזות:
פסוק יד:
ופרדים. הם הנולדים מן החמור ומן הסוס:
פסוק טו:
ידך. מקומך כמו יד חזית (ישעיה נז):
פסוק טו:
קרנות שן. שן הפיל גדול כקרן:
פסוק טו:
והבנים. שם עוף הנקרא טווס ונוצותיה יפות למראה וכן ת״י:
פסוק טו:
השיבו. לפי שהביאו רבות פעמים לכן אמר השיבו:
פסוק טו:
אשכרך. ענין מתנה ומנחה כמו אשכר יקריבו (תהלים עב):
פסוק טז:
בנופך. שם אבן יקר:
פסוק טז:
ארגמן. בגדים צבועים ארגמן והוא שם צבע חשוב:
פסוק טז:
ורקמה. בגדים מעשה רוקם בחלוף הגוונים:
פסוק טז:
ובוץ. הוא הפשתן הטוב:
פסוק טז:
וראמות וכדכוד. שמות אבני יקר:
פסוק יז:
מנית. שם מקום וכן ועד בואך מנית (שופטים יא):
פסוק יז:
ופנג. הוא אפרסמון:
פסוק יז:
וצרי. הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן וכן הצרי אין בגלעד (ירמיה ח):
פסוק יח:
חלבון. שם מקום:
פסוק יח:
צחר. ענין לובן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):
פסוק יט:
מאוזל. ענין הליכה כמו ואתל לו (משלי כ):
פסוק יט:
עשות. מצהיר ומזהיר כמו שמנו עשתו (ירמי׳ ה):
פסוק יט:
קדה וקנה. שמות מיני בושם:
פסוק כ:
חופש. בן חורין כמו לחפשי ישלחנו (שמות כא):
פסוק כ:
לרכבה. למרכבה:
פסוק כא:
ערב. הם הערבים השוכנים במדבר:
פסוק כא:
ידך. מקומך:
פסוק כא:
בכרים. כבשים שמנים:
פסוק כא:
עתודים. הם הזכרים מן העזים:
פסוק כב:
בראש. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיה מט):
פסוק כג:
כלמד. זה מדי כת״י:
פסוק כד:
במכלולים. מלשון כל ור״ל כלול בכל היופי:
פסוק כד:
בגלומי. ענין כריכה וכן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם (מ״ב ב) ופי׳ שעשאה כריכה אחת:
פסוק כד:
ובגנזי. מלשון גנוזה והטמנה:
פסוק כד:
ברומים. תיבות עשויות מעור קשה לגנת בהם דברים חמודים:
פסוק כד:
חבושים. ענין קשור ותקון וכן פארך חבוש עליך (לעיל כד):
פסוק כד:
וארוזים. כמו וחרוזים כי אחה״ע מתחלף ועניינו דברים מושמים על החוט כמו צווארך בחרוזים (ש״ה א׳):
פסוק כה:
שרותיך. מל׳ שיירה והם הרבה אנשים הולכי אורח ביחד וזה הלשון ידוע בדרז״ל:
פסוק כה:
בלב ימים. בעומק הים:
פסוק כו:
השטים. מלשון שטיה ושחיה:
פסוק כז:
הונך. מלשון הון ועושר:
פסוק כז:
ועזבוניך. סחורתך:
פסוק כז:
מערכך. כפל הדבר במ״ש לומר שהכל נאבד:
פסוק כז:
מלחיך. אוחזי המשוטות:
פסוק כז:
וחובליך. מושכי חבלי הוילון:
פסוק כז:
מחזיקי בדקך. סותמי סדקי הספינה:
פסוק כז:
ועורבי מערבך. סוחרי סחורתך:
פסוק כח:
ירעשו. מלשון רעש וחרדה:
פסוק כח:
מגרשות. הם הבתים שמחוץ לחומת העיר וקרובים הם אל הים ונקראו כן על כי נראים המה שנגרשו מן העיר וכן ומגרש לערים (במדבר ל״ה:ב׳):
פסוק כט:
תופשי. אוחזי:
פסוק כט:
משוט. הם העצים הארוכים אשר משיטין בהם את הספינה:
פסוק ל:
יתפלשו. ענין הגלגול בעפר והכסוי בה כמו עפר התפלשי (מיכה א):
פסוק לא:
והקריחו. ענין תלישת השער להשאר חלק מבלי שער וכן קרח הוא (ויקרא יג):
פסוק לא:
קרחא. כמו קרחה בה״א:
פסוק לב:
בניהם. מלשון נהי ויללה:
פסוק לב:
כדומה. ענין כריתה וחורבן כמו גם מדמן תדמי (ירמיהו מ״ח:ב׳):
פסוק לה:
שממו. ענין תמהון:
פסוק לה:
שערו שער. מלשון סערה בסמ״ך:
פסוק לה:
רעמו. ענין זעם וכעס וכן בעבור הרעימה (ש״א א):
פסוק לו:
שרקו. ענין השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ז):
פסוק לו:
בלהות. הוא הפוך מן בהלות: