פסוק ב:שא על צר. חסר וא"ו שלא נמנה במסורת בפסוק של מעלה בכלל המלאים ועיין מה שכתבתי במלכים א' ה':
פסוק ג:הישבתי. יתיר יו"ד ובספרים כתובי יד ודפוסים ישנים חסר וא"ו אחר יו"ד וכן הוא במסורת פרשת מצורע וירמיה סימן מ"ח במנין החסרים:
פסוק ד:כללו. הלמ"ד בשוא לבדו כמנהגנו:
פסוק ה:ברושים משניר. בשי"ן שמאלית כמ"ש בסוף פרשת דברים:
פסוק ו:מאיי כִתֵים. במקצת ספרים כתוב כתים ואין שום קרי בחוץ ובס"א כתוב עליו בגליון נ"א כתיים כתיב כתים ק' ע"כ. ורד"ק כתב כתים ביו"ד אחת כתיב וקרי בשני יודין ביו"ד היחס וביו"ד הרבוי כתיים כמו אלהי העבריים:
פסוק ט:זקני גבל. במקצת ספרים קדמונים כ"י בקמץ וזהו דעת ר' יעקב בן אלעזר שכתב כי גבל ועמון תילים פ"ג פתח אבל זקני גבל קמץ ורד"ק כתב עליו בספר מכלול דף קצ"ט שמצא בספרים מדוייקים זקני גבל פתח והמסורת עליו לית פתח גבל ועמון קמץ והמסורת עליו לית קמץ וכן מצא בספר אכלה ואכלה גם במסרה רבתא ערך פתח נמנה באלפ"א ביתא מן חד וחד חד פתח וחד קמץ זקני גבל פתח גבל ועמון קמץ:
פסוק י:וכובע תלו בך. מלרע בשרשים והוא בכ"ף:
פסוק יא:במגדלותיך. יש ספרים חסר וא"ו:
פסוק יב:נתנו עזבוניך. כתב רד"ק בשרש עזב בעזבוניך נתנו וכל אשר בפ' ההיא עניינם ענין סחורה והזי"ן דגושה ע"כ. וכן מצאתי בספר א' קדמון כ"י ובשאר ספרים מדוייקים שלפני הזי"ן רפויה בכולם:
פסוק טו:והובנים. והבנים קרי בקמץ חטוף והוא חד מן מלין יתירין וא"ו וחטפין קמצים על פי כמסורת:
פסוק טז:וראמות. י"ס חסר וא"ו בתר מ"ה:
פסוק יט:מאוזל. בוא"ו עם דגש בזיי"ן:
פסוק יט:נתנו. בדגש הנו"ן לתפארת הקריאה מפני ההפסק רד"ק ומסורת:
פסוק כ:דדן רכלתך. י"ת מן דדן מיתן סחורא נר' שהיה כתוב בספרו סחרתך כמו שתרגם למעלה על תרשיש סחרתך. וכן ארם סחרתך. דמשן סחרתך, דאם לא כן היה לו לתרגם תגרך כמו שתרגם למטה על כלמד רכלתך ובדפוס ויניציאה שנת רע"א יש הערה מחילוף זה אבל לא מצאתי כן לאחד מהספרים ואפשר לומר שאין התרגום חלוק מספרים שלנו שכן תרגם לקמן על וארזים במרכלתך סחורתיך וכן על ברב חכמתך ברכלתך תרגם בסגי חוכמתך ובסחורתך ואחרים כיוצא בהן ורוכל וסוחר תגרי איקרו:
פסוק כ:לרכבה. שם ולפיכך הה"א בלא מפיק והוא חד מן י"א זוגים חד מפיק וחד לא מפיק ע"פ המסו':
פסוק כא:בכרים ואילם. דין הוא חד מן ג' דכתובים כן מלא יו"ד קדמא' וחסר יו"ד תניינא וסי' נמסר במסרה רבתא וכן מצאתי במקצת ספרים מדוייקים:
פסוק כב:ובכל אבן יקרה. במ"ג נמסר ע"ז ה' דמטעין בהון דסבירין וכל וכן נ"ל להגיה במסורת וכן נמסר בפ' משפטים ועיין עוד לקמן ובכל קהלך:
פסוק כד:במכללים. יש ספרים שהמ"ם בחירק וברובן בפתח וכן משמע במכלול דף רכ"ז במשקול מַפְעוּל:
פסוק כד:ובגנזי ברמים. בספרי' כ"י חסר ו' אחר ר':
פסוק כד:וארזים. בס"א כ"י קדמון הרי"ש בקמץ אולי זאת היתה גרסת יונתן שתרגם אעי הדסין וכמו שפי' דבריו רש"י ז"ל אך בשאר ספרים הרי"ש בשלש נקודות ופי' ר' יונה האל"ף תמורת החי"ת כמו חרוזים וכ"כ רד"ק ובמקצת ספרים נמסר עליו לית כוותיה מכאן ראיה שהוא בג' נקודות:
פסוק כו:במים רבים הביאוך. מתחלפת הבאוך חסר יו"ד:
פסוק כו:השטים אותך. במקצת מדוייקים מלא וא"ו וכן במסרה גדולה נמנה עם המלאים בלשון נקבה:
פסוק כו:שברך. הרי"ש בצירי:
פסוק כז:הונך. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים הנו"ן בצירי לא בקמץ כמו שנמצא במקצת ספרי הדפוס:
פסוק כז:וערבי. בס"ס הוא"ו בגעיא לא בעי"ן ובמקצת ספרים אינה בשום אות:
פסוק כז:ובכל קהלך אשר בתוכך. בנביאים עם פי' הרי"א כתוב וכל קהלך וכן נראה מהתרגום אמנם בספרים אחרים כתוב ובכל וכן הוא במסורת עם ה' ובכל דמטעין בהון דסבירין וכל והתרגום פרושי קא מפרש:
פסוק כח:מגרשות. בכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ראשונים הרי"ש בחולם לא בשוא כמו שנקוד במקצת דפוסים אחרונים ובדפוס השרשים ומה שכתב רד"ק מגרשות בחולם על הרי"ש אמר ובין תבין מלשון השישים שכתב ומשקל אחר ירעשו מגרשות ותמהני מבעל הלשון שכתב מגרשות בקמץ ע"מ משפחה:
פסוק כט:וירדו. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק לא:קרחא. במקצת ספרים כ"י בה"א ועל פי הקמחי הוא באל"ף וכן כתב בעל הלשון ובמ"ג נמסר עליו לית כתיב אל"ף והוא חד מן מלין דכתיבין אל"ף בסוף תיבותא ע"כ. ודבר זה צריך עיון דבחילופין שלנו משמע דלמערבאי כתיב קרחה בה"א:
פסוק לב:בניהם. הנו"ן בחירק בפלס פריהם בפיהם מכלול דף קס"ה קצ"ו ושרשים שרש נהה: