פסוק א:וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
פסוק ב:וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, שָׂא עַל־צֹר קִינָה
פסוק ג:וְאָמַרְתָּ לְצוֹר: הַיֹּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם, נמלים, רֹכֶלֶת הָעַמִּים, המוליכה את סחורתה אֶל־אִיִּים, ארצות מעבר לים, רַבִּים, כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: צוֹר, אַתְּ שאָמַרְתְּ: אֲנִי כְּלִילַת, מושלמת ביֹפִי. אמירה זו תצויר לפרטיה בפי יחזקאל, באמצעות דימוי צור לאניית פאר משוכללת.
פסוק ד:בְּלֵב יַמִּים שהם גְּבוּלָיִךְ, סביבתך, צור. שם בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ, שכללו את יָפְיֵךְ. בלב ים הוקמת לתפארה.
פסוק ה:עצי בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר, חרמון בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם, הלוחות שמהם ה'אנייה' בנויה, אֶרֶז מִלְּבָנוֹן, שהוא זקוף, גבוה וחזק, לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ. חומרי הגלם שמהם נעשית הם מהמשובחים בעולם:
פסוק ו:אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ את מִשּׁוֹטָיִךְ, המשוטים שלך. קַרְשֵׁךְ, מין הגה, או קרשי הסיפון והחדרים עָשׂוּ משֵׁן, שנהב משובץ בַּת־אֲשֻׁרִים, עצי תאשור שהובאו מֵאִיֵּי כִּתִּיִּם.
פסוק ז:שֵׁשׁ, בד משובח מפשתה מקושט בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם, המיוחדת בשש המובחר שלה הָיָה מִפְרָשֵׂךְ, לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס, לשמש לך דגל וסמל. תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ, לצל ומחסה.
פסוק ח:יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ, השייטים שלך, ואילו חֲכָמַיִךְ שלך, צוֹר, שהָיוּ בָךְ – הֵמָּה חֹבְלָיִךְ. את מלאכת הניווט הדורשת חשיבה ביצעו כישרונותיה של העיר עצמה.
פסוק ט:זִקְנֵי גְבַל עיר באזור, וַחֲכָמֶיהָ שהָיוּ בָךְ – מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ, מתקני סדקייך. כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ כדי לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ, לסחור בסחורתך.
פסוק י:פָּרַס וְלוּד, ממלכה באסיה הקטנה וּפוּט שבאזור מצרים הָיוּ בְחֵילֵךְ, בצבאך אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ, כיוון שצור הייתה מדינה קטנה שרוב אנשיה עסקו בספנות ומסחר, היא העסיקה צבא שכירים מארצות אחרות. מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ, תָּלו בָךְ לראווה. הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ, שיוו לך כבוד ועמדת כוח.
פסוק יא:בְּנֵי אַרְוַד ושאר חֵילֵךְ עמדו עַל־חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב, וְגַמָּדִים, אולי שם אומה, או אנשים שנקראו על שם מקומם, מלאכתם או קומתם, בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שומרים. את שִׁלְטֵיהֶם, מגניהם תִּלּוּ עַל־חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב. ובכך שהפגינו נוכחות ועצמה מול כל גורם מאיים, הֵמָּה כָּלְלוּ, שכללו, השלימו את יָפְיֵךְ.
פסוק יב:העיר תַּרְשִׁישׁ הייתה סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל־הוֹן, בגלל עושרך המגוון. בְּכֶסֶף, בַּרְזֶל, בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת נָתְנוּ, שילמו את תמורת עִזְבוֹנָיִךְ, סחורותייך המיוצאות. אל צור יובאו מוצרי מותרות ומצרכים חיוניים תמורות סחורות שונות. המתכת כסף שכמעט אינה מצויה באזורנו, וכן הבדיל שהיה חיוני בשביל יצירת ברונזה וכדומה, הובאו מתרשיש.
פסוק יג:יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, בְּנֶפֶשׁ אָדָם, בעבדים וּבכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ, סחורתך.
פסוק יד:מִבֵּית תּוֹגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים, סוסי מרוץ נאים, או רוכבי הסוסים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ.
פסוק טו:בְּנֵי דְדָן, עם בדרום מערב אסיה הקטנה או האי רודוס, שהיו רֹכְלַיִךְ, ואִיִּים רַבִּים ששימשו לסְחֹרַת יָדֵךְ, מסחרך – קַרְנוֹת שֵׁן שִׁני פיל, שנהב וְהָבְנִים, עץ יקר, או: טווסים, הֵשִׁיבוּ, הביאו, או: פרעו את אֶשְׁכָּרֵךְ, מתנה או תשלום לאות הכנעה והכרת טובה.
פסוק טז:אֲרָם הייתה לסֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ, בשל עסקייך הרבים. בְּנֹפֶךְ, אבן יקרה, אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ, בד פשתן משובח, וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד, אבנים טובות נָתְנוּ, שילמו לך הארמים בְּמחיר עִזְבוֹנָיִךְ.
פסוק יז:יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, סוחרים אתך בְּחִטֵּי מִנִּית, חיטים מובחרות וּפַנַּג, מעדן מסוים, סוג של תבואה או: מין בושם וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי, צמח ששימש לבושם או לתרופה שהיה גדל בעיקר בגלעד, נָתְנוּ במַעֲרָבֵךְ.
פסוק יח:דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ, מֵרֹב כָּל־הוֹן, את תמורת סחורתך היא נותנת בְּיין הבא מהעיר חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר, לבן.
פסוק יט:וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל, שם מקום, או: מטווה יקר, בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת, גוש מוצק. קִדָּה וְקָנֶה, צמחי בושם, בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה.
פסוק כ:דְּדָן, עַם נוודים, רֹכַלְתֵּךְ בְּבִגְדֵי־חֹפֶשׁ, בגדי ראווה של נכבדים, כנראה בגדים רופפים, המתאימים לאנשים בטלים ממלאכה, לְרִכְבָּה, לרכוב בהם.
פסוק כא:עֲרַב וְכָל־נְשִׂיאֵי קֵדָר, שבט ישמעאלי שגידל עדרי צאן מובחרים, הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ. בְּכָרִים, כבשים שמנים וְאֵילִם, כבשים בוגרים וְעַתּוּדִים, תיישים, בָּם סֹחֲרָיִךְ, בהם סחרו אתך.
פסוק כב:רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה, עמים שכנים כנראה בדרום חצי-האי ערב, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, בְּרֹאשׁ, במבחר כָּל־בּשֶׂם, וּבְכָל־אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ בעד עִזְבוֹנָיִךְ.
פסוק כג:ומקומות בצד המערב – חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן, רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד – רֹכַלְתֵּךְ.
פסוק כד:הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים, בגדים הדורים, בִּגְלוֹמֵי, גלימות, יריעות צבועות בתְּכֵלֶת המופק מחלזונות וְרִקְמָה, בגדים צבעוניים או משובצים, וּבְגִנְזֵי, אוצרות בְּרֹמִים, בדים ובגדי פאר, תכשיטים או תיבות יקרות, בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים, קשורים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ, בסחורתך או במחסנייך.
פסוק כה:אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, אניות גדולות וחזקות השטות למרחקים, כריחוקה של תרשיש – הן שָׁרוֹתַיִךְ, שיירותייך, או: מלווייך למַעֲרָבֵךְ, סחורתך. וַתִּמָּלְאִי, אניית צור, וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים. את מתפתחת ללא הרף ומשאך נעשה כבד יותר ויותר.
פסוק כו:ומפסגת ההצלחה – לנפילה. בְּמַיִם רַבִּים הֱבִאוּךְ, הַשָּׁטִים, המשיטים אוֹתָךְ עמוסה לעייפה – ופתאום רוּחַ הַקָּדִים, רוח מזרחית עזה שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים. מאמצייך הבלתי פוסקים להתעשר עוד ועוד, הם שיביאו לטביעתך.
פסוק כז:הוֹנֵךְ, רכושך וְעִזְבוֹנַיִךְ, מַעֲרָבֵךְ, סחורות היצוא והסחורה המוחלפת כנגדן, מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ, מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ, הסוחרים וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר־בָּךְ, וּבְכָל, על כל קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ.
פסוק כח:לְקוֹל זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשׁוֹת, מגרשים, חופי הים. זעקת צור תישמע בכל מקום.
פסוק כט:ובהישמע אסונה – וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט, מַלָּחִים, כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ. כל יורדי הים יניחו את אניותיהם, יעמדו על היבשה,
פסוק ל:וְהִשְׁמִיעוּ, יכריזו בקול עָלַיִךְ בְּקוֹלָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם, בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ באבלם על גורלך המר.
פסוק לא:וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה, ימרטו שער בראשם, כנהוג בזמנים ההם, וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר. בגלל הקשרים המסועפים של צור, יתאבלו עליה רבים מסיבות שונות – אבדן חיים, מקור פרנסה, הון וסחורה.
פסוק לב:וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ, עלייך בְּנִיהֶם, בבכיים המר קִינָה, וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ: "מִי כְצוֹר, כְּדֻמָה, דומה לה, דמומה ומוכרתת כמוה, או: כשאול בְּתוֹךְ הַיָּם.
פסוק לג:בעבר – בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ מִיַּמִּים, כשהסחורות שלך יצאו מהים, הִשְׂבַּעַתְּ, פרנסת בשפע עַמִּים רַבִּים. בְּרֹב הוֹנַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ, סחורותייך הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי־אָרֶץ. בעבר היית מקור ברכה ועושר לעמים ומלכים רבים.
פסוק לד:הגיע זמן אחר – עֵת נִשְׁבֶּרֶת אַת מִיַּמִּים, בְּמַעֲמַקֵּי־מָיִם מַעֲרָבֵךְ, וְכָל־קְהָלֵךְ בְּתוֹכֵךְ, עמך נָפָלוּ אל המצולות".
פסוק לה:כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים, המדינות הרחוקות שָׁמְמוּ עָלָיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר, נסערו ונזדעזעו, רָעֲמוּ פָּנִים הזעיפו פניהם.
פסוק לו:סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ בהשתוממות עָלָיִךְ. העובדה שעיר מרכזית כמוך התמוטטה באופן מוחלט לא תיתפס. בַּלָּהוֹת הָיִית, וְאֵינֵךְ עַד־עוֹלָם. לאחר שהתגלמו בך כל העושר, הגדולה וכוח המעשה – המלֻווים בוודאי בביטחון עצמי, בהתפארות ושאננות, הפכו קורותייך לסיוט, ואת עצמך חדלת מלהתקיים. הספינה הצורית המיוחדת בעצמתה, ששלטה יותר מכל ספינה אחרת על הים התיכון, ואולי אף מחוצה לו, עסקיה ונכסיה הגואים והולכים של צור – כל זה ירד לטמיון ונעלם.
