שא. הרם קול קינה על צור:
לצור. על צור: על מבואות ים. על הנמל מקום שהספינות באים: רוכלת העמים. המספקת סחורה אל העמים להביאהו אל איים רבים: צור את אמרת. ר״ל את צור אמרת אני כלולה בכל מיני יופי:
בלב ימים. ר״ל וזהו על כי גבוליך היא בלב הים ר״ל במקום עומק הים וחזקו ואמר ימים לפי שמשם היו יכולים לפרוש לכמה ימים: בוניך. הבונים אותך שמו בך כל היופי הראוי לך:
ברושים משניר. לפי שצור ישבה בים ונאבדה במקומה המשילה לספינה משובחת שהכבידו משאה ונטבעה ע״י רוח קדים ובעבור כבדותה לא יוכלו מנהיגי הספינה להצילה ולכן אמר הנה ברושים הבאים משניר המובחרים במינם מהם בנו אותך כל לוחות ונסרי הספינה: מלבנון. מיער הלבנון מקום הארזים החשובים משם לקחו ארז לעשות תורן עליך:
מבשן. מקום אלונים טובים מהם עשו לך משוטים להנהיג בהם את הספינה: קרשך. הוא הקרש הרחב שמשימין באחורי הספינה וע״י מנהיגים הספינה אל מקום הנרצה הקרש הזה עשו משן מה שהביאו עדת אשורים מן האיים של כתיים כי מנהג בני אשור היה להביא מאיי כתיים שן הפיל היותר מובחר:
שש ברקמה. יריעה של שש עשויה במעשה רוקם הבאה ממצרים מקום השש היפה היריעה ההיא פרשו עליך להיות לך לנס הוא הוילון שעל התורן המקבל הרוח להוליך הספינה: תכלת וארגמן. יריעות צבועות בצבע תכלת וארגמן המובאים מאיי אלישה המובחרים מאוד מהם היה למכסה על הספינה לכסות אנשיה לבל יכם שמש ושרב ומסתור מזרם המטר:
יושבי צידון וארוד. שהיו בקיאים בהנהגת ספינה הם היו משיטים ומוליכים את הספינה: חכמיך צור. על כי כאלו אל צור ידבר לכן אמר חכמיך צור וכו׳ ר״ל חובלי הספינה מושכי חבלי הוילון לנטותה מול הרוח שהיא חכמה מרובה היו מחכמיך צור כי שם נמצאו חכמים מופלאים:
זקני גבל וחכמיה. הם היו בקיאים במלאכת הבנין ולכן הם היו בך לחזק ולתקן בדקי הספינה ומקומות הרעועים: כל אניות הים. כל הספינות ההולכות בים ומלחיהם הם מנהיגי הספינה כולם באו אליך לסחור סחורתך כי הרבה סחורה נמצא בך:
היו בחילך אנשי מלחמתך. ר״ל האומות ההם נלחמו בעבורך במחיר העושר שנתת להם בשכרם: תלו בך. כן היה מנהגם לתלות כלי מלחמה על המגדלים כמ״ש אלף המגן תלוי עליו (ש״ה ד): המה. כלי המלחמה האלה נתנו הדר ופאר על עירך:
וחילך. וגם אנשי חילך מאנשיך: על חומותיך. עמדו על החומות מסביב לשמור העיר מן האויב: וגמדים. אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראום האויב לזרוק בהם חצים: המה. הסלעים התלויים על החומה נתנו בך כל היופי הראוי לך:
תרשיש. אנשי תרשיש הביאו לך סחורה עשירה ממרבית הון וחוזר ומפרש שעם כסף וברזל וכו׳ נתנו סחורתך כי בארצם נמצאו מחצבים המוציאים כל אלה המתכות:
המה. האומות ההם היו סוחריך וחוזר ומפרש שעם נפשות אדם לעבדים ולשפחות וכלי נחושת נתנו סוחרתך כי דרכם היה להסתחר באלה:
מבית תוגרמה. שם מקום מוצא הסוסים וימצא שם אנשים רוכבים בגבורה רבה וגם פרדים ימצא שם וכל אלה הביאו ונתנו לך בסחורה:
רוכליך. סחרו עמך: סחורת ידך. סחורת מקומך הובא מאיים רבים: השיבו אשכרך. ר״ל הביאו וחזרו והביאו לך לתשורה:
ארם. אנשי ארם סחרו מעמך מרוב המלאכות היקרות הנעשים שמה: בנופך וגו׳. ר״ל במחיר נופך וארגמן וכו׳ אשר נתנו בסחורתיך כי בתמורת מעשה המלאכות היקרות הנעשים בך נתנו כל אלה:
המה רוכליך. המה סחרו עמך וחזור ומפרש שעם חטים הבאים ממנית שחטיה יפות ועם פנג וכו׳ נתנו סחורתך:
ברוב מעשיך. ברוב המלאכות היקרות הנעשים בצור ממלאכה עשירה ממרבית הון: ביין חלבון. ר״ל במחיר יין הבא מחלבון והוא שם מקום בדמשק שיינה חשוב ובמחיר צמר לבן כי אלה נתנו תמורת מעשה המלאכות אשר סחרו ממך:
מאוזל. ר״ל ההולך בתמידות ממקום למקום להסתחר: בעזבוניך נתנו. ר״ל גם הם היו בין סוחריך והביאו לך סחורה: ברזל עשות. ברזל טוב המצהיר וקדה וקנה כ״א מהם היו בסחורתך כי גם באלה סחרת:
בבגדי חופש. ר״ל בבגדים יקרים הראוים לבני אדם חפשים ובני חורין להציע בהם את המרכבה:
סוחרי ידך. הם סוחרי מקומך וחוזר ומפרש שעם כרים וכו׳ בהם סחרו עמך כי במקומם היו מובחרים ושמנים:
המה רוכליך. המה סחרו עמך וחוזר ומפרש שבראש כל בושם ר״ל בשמים הראשים והחשובים שבכולם ובכל אבן יקרה ועפרות זהב בהם נתנו סוחרתך:
רוכלי שבא. שהם רגילים ללכת לשבא לקחת סחורה: רוכלתך. כל אלה סחרו עמך:
המה רוכליך. הם סחרו עמך בדברים הכלולים בכל מיני יופי וחוזר ומפרש שהם בכריכות בגדי תכלת ומעשה רקמה ובגנזי ברומים והם תיבות עשויות מעור לגנוז בהם דברים חמודים: בחבלים חבושים. התיבות ההם היו קשורים ומתוקנים בחבלים יפים ונאים: וארוזים. עדי זהב ומרגליות חרוזים בחוט לעדי הצואר: במרכולתך. ר״ל כל אלה היו בסחורתך עם כולם סחרת:
אניות תרשיש. הספינות ההולכות על ים תרשיש היו השיירות שלך להביא סחורתך ר״ל רבות ספינות באו לך עם סחורה כשיירא של אנשים: ותמלאי. חזר לראשית הדברים שהמשילה לספינה חשובה ולכן אמר הנה מרוב הסחורה נעשית מלאה וכבדה מאד כשהיית בלב ימים:
השטים אותך. מנהיגי הספינה המשיטים אותך ע״פ המים הם הביאו אותך במקום מים רבים מקום סכנה ורוח הקדים העזה שברוחות שבר אותך בלב ימים ומחמת מרבית המים וכובד משאה היה קשה להצילה:
הונך. עשרך וסחורתך ומנהיגי הספינה ומחזיקי הבדק וסוחרי סחורתך ואנשי המלחמה שבך ועם כל קהלך אשר בתוכך מעם הארץ כולם יפלו בלב ימים ביום שיבוא מפלתך שישבור אותך רוח הקדים ר״ל ביום שיכבשה האויב ישלול כל שללה ויאבד כל זכר למו מבלי שארית:
לקול. לשמיעת קול זעקת מנהיגי הספינה ירעשו מגרשי הערים הסמוכות אל מקום הספינה הנשברה:
כל תופשי משוט. כל הרגילים לאחוז המשוטות והמלחים והחובלים ירדו מן האניות ויעמדו על הארץ כי יפחדו עוד ללכת בספינה שלא יקרה להם כמקרה הספינה ההיא והוא ענין מליצה:
והשמיעי. ר״ל ישמיעו קינה עליך בקולם ויזעקו זעקת מרה: ויעלו עפר. כן היה מנהגם לעשות דרך צער ואבל: יתפלשו. יתגלגלו באפר וגם הוא מדרך צער ואבל:
והקריחו. ימרטו עליך שערות ראשם וישאר המקום קרח: ובכו אליך. יבכו עליך במר נפש בעת יעשו מספד מר:
ונשאו אליך. ירימו עליך קינה בקול נהי הנהוג אצלם ויקוננו עליך וכן יאמרו מי כצור וכו׳ ר״ל מי הוא העיר להיות חשובה כצור ומי כמוה שהיא דומה ונכרתת בתוך הים ואין מי להמשיל אליה לא לעת שלות׳ ולא לעת מפלתה:
בצאת. עתה יפרש דבריו לומר הנה עודך בשלותך בצאת סחורתך מדרך הימים שישבת בהן השבעת עמים רבים במרבית הסחורות: ברוב. עם רוב עשרך וסחורתך העשרת מלכי ארץ:
עת נשברת. ועתה עת שהיא נשברת מסבת המים בעומק הים הנה סחורתך וכל קהליך איש לא נעדר כולם נפלו בתוכך:
שממו עליך. יתמהו על מפלתך: שערו שער. יאחזם חיל ורתת כמרוח סערה כי יפחדו פן יקרה להם כמקרך ויהיו זעומי פנים כדרך המיצר שכועס בעצמו:
סוחרים בעמים. הסוחרים שבין האומות השמיעו עליך קול שריקה הנעשה בקבוץ השפתים והדרך לעשותה כשרואין באבדן דבר חשוב: בלהות היית. תהיה מלא מבהלה: ואינך. לא תהיה עוד עד עולם לחזור לקדמותך:
