פסוק ב:התשפוט. ענין ויכוח:
פסוק ד:אשמת. מל׳ אשמה ורשע:
פסוק ד:וקלסה. ענין לעג כמו לחרפה ולקלס (ירמי׳ כ):
פסוק ה:המהומה. ענין הרעשת קול:
פסוק ז:הקלו. מלשון קלות ובזיון:
פסוק ז:הונו. מל׳ אונאה ועושק הממון:
פסוק ח:חללת. מל׳ חול והוא הפך הקדש:
פסוק ט:ואל ההרים. בההרים אל במקום במקום בי״ת:
פסוק ט:זמה. עניינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע ו):
פסוק י:ענו. רצה לומר אנסו ולכן תחשב לה לענוי:
פסוק יב:ותבצעי. כן נקרא חמדת העושר כמו ויטו אחרי הבצע (ש״א ח):
פסוק יג:בצעך. כן נקרא גם העושק כמו בוצע בצע רע לביתו (חבקוק ב׳:ט׳):
פסוק טו:וזריתיך. ענין פזור:
פסוק טו:והתימותי. מלשון תם והשלמה וכליון:
פסוק יח:לסיג. כן נקרא פסולת הכסף כמו הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
פסוק יח:נחושת ובדיל וגו׳. שמות מיני מתכות מחולפות:
פסוק יח:כור. כן שם הכלי שמזקקין בו הכסף והזהב כמו וכור לזהב (שם וז):
פסוק כ:לפחת. מל׳ הפחה ונשיבה:
פסוק כ:להנתיך. מלשון התכה ויציקה:
פסוק כא:וכנסתי. מל׳ הכנסה:
פסוק כא:ונפחתי. מל׳ הפחה:
פסוק כא:עברתי. מל׳ עברה תעם:
פסוק כא:ונתכתם. מל׳ התכה:
פסוק כד:גושמה. מל׳ גשם ומטר:
פסוק כה:קשר. ענין אגודה בהסכמה אחת:
פסוק כה:חוסן. ענין חוזק כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב׳:ט׳):
פסוק כו:חמסו. ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיה יג):
פסוק כו:ויחללו. ענין בזיון:
פסוק כח:טחו. ענין מריחה לסתום הנקב:
פסוק כח:תפל. כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן והנם טחים אותו תפל (לעיל יג):
פסוק כט:הונו. מל׳ אונאה ועושק ממון:
פסוק ל:גודר גדר. הכותל תקרא גדר:
פסוק לא:עברתי. מל׳ עברה וזעם:
פסוק לא:כליתים. מל׳ כליון: